נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס היה באלמנט שלו כאשר, על הבמה בעצרת הכללית של האו"ם (UNGA) בחודש שעבר, הוא הודה ל-124 מדינות שהצביעו כן על רזולוציה ראשונה אי פעם הוצגה על ידי פלסטין ב-UNGA.
הוא חזר לזירת אחד ההישגים הפוליטיים המשמעותיים ביותר של הרשות מאז הקמתה במסגרת הרשות הסכמי אוסלו באמצע שנות ה-90 – ההצעה המוצלחת של פלסטין ב-2012 למעמד משקיף שאינו חבר.
עבאס, אדריכל תהליך השלום שיצר את הרשות כממשלה הממתינה עד להקמת מדינה פלסטינית, ירש את יאסר ערפאת בראש הרשות לאחר מותו. מאז, הרשות שמה להכרה בינלאומית ודיפלומטיה בראש סדר העדיפויות, עם קריאות מתמדות לפעולה של האו"ם קמפיין ארוך שנים לבית הדין הפלילי הבינלאומי לחקור פשעים שבוצעו בפלסטין.
ב-UNGA, גינה עבאס את מלחמתה של ישראל בעזה לאורך השנים, את הפריצות המתמשכות והרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית הכבושה.
אבל עבור פלסטינים רבים, שמתבלבלים מה- השנה הקטלנית ביותר בהיסטוריה ארוכה של אלימות, דבריו של עבאס באו"ם הרגישו עייפים ולא רלוונטיים.
בעוד הרשות הפלסטינית "שילמה מס שפתיים" לטרגדיה שהפלסטינים מתמודדים איתה, היא גם המשיכה למלא את תפקידה כ"קַבְּלָן מִשׁנֶה" למען הכיבוש הישראלי על ידי דיכוי מחאות והתנגדות בגדה המערבית, אמרה יארה חווארי, מנהלת שותפה של צוות החשיבה הפלסטיני אל שבקה, לאל-ג'זירה.
"באמת מאז תחילת רצח העם בעזה, הרשות הפלסטינית נעדרה מהמקום, והעירה כמה הערות לכאן או לכאן, או הצהרות שבאמת לא עושות כלום", אמרה. "אבל לא היו פעולות קונקרטיות לתמיכה בפלסטינים בעזה".
סם בהור, איש עסקים פלסטיני אמריקאי שבסיסו בגדה המערבית, הסכים ואמר לאל-ג'זירה שרוב הפלסטינים מרגישים שהרשות הפלסטינית, והמנהיגות הפוליטית הפלסטינית באופן רחב יותר, "חסרות בפעולה".
"7 באוקטובר לא שינה את אופן הפעולה של ההנהגה הפלסטינית; זה רק העצים את זה", הוסיף. "האופן שלהם היה ונעדר – נעדר בשטח בפלסטין, נעדר פוליטית ונעדר מחיי היום-יום הפלסטינים".
"המקום בו הם נוכחים הוא באולמות האולמות הבינלאומיים, שיש לו תפקיד בונה, אבל אחד, כפי שהשנה האחרונה לימדה את כולם, זה לא מספיק כדי לסיים את הסיוט הזה מתוצרת ישראל של עשרות שנים".
נמוג אל הרקע
במשך שנים לפני ה-7 באוקטובר ראתה הרשות הפלסטינית את זה הלגיטימציה נופלת בקרב הפלסטינים הן בגדה המערבית והן בעזה מכיוון שהיא לא הצליחה להגן עליהם מפני הסלמה באלימות הצבאית והמתנחלים.
תפקיד כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית בדיכוי ההתנגדות הפלסטינית וב"תיאום ביטחוני"עם ישראל – הסדר שנוי במחלוקת עמוקות בניהול ארה"ב, שרואה את כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית עובדים יחד עם ישראל – גם הם זה מכבר גורם לכעס של הפלסטינים.
ההתפכחות רק העמיקה בשנים האחרונות, כאשר הרשות הפלסטינית ביצעה סדרה של פעולות אלימות ומעצרים, שלא מכוונות רק לאלה הנתפסים כאיומים על ביטחון ישראל. אלא גם מבקרי הרשות עצמו. בחלק מהמקרים, עצורים עברו התעללות
כ-89% מהפלסטינים רוצים שאבו מאזן בן ה-88 יתפטר, לפי סקר שפרסם ביוני המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים. הרשות הפלסטינית עצמה אינה במצב טוב בהרבה, כאשר כ-62% מהפלסטינים תומכים בפירוק.
זה לא עוזר ללגיטימציה של הרשות שהיו אין בחירות גדולות כמעט שני עשורים – כלומר דור שלם של פלסטינים מעולם לא הצביע. עבאס ביטל את הבחירות לנשיאות המתוכננות ל-2021 לאחר שישראל דחתה את ההכללה של הפלסטינים במזרח ירושלים הכבושה בהצבעה.
בעוד שהרשות נתפסה זה מכבר כמרוחקת ומנותקת, התסכול של הפלסטינים מהמנהיגות שלהם רק התגבר, במיוחד בשנה האחרונה.
"אנו רואים רגע חסר תקדים של משבר בתולדות המאבק הפלסטיני, ואיננו רואים תגובה תואמת של הרשות הפלסטינית; הם ברובם פשוט נעלמו ברקע", אמר לאל-ג'זירה יוסף מונאייר, ראש תוכנית פלסטין/ישראל ועמית בכיר במרכז הערבי בוושינגטון.
"הניגוד הזה בין מידת הדחיפות והצורך במנהיגות לבין היעלמותה של אותה מנהיגות בו זמנית מעולם לא היה כה בולט".
מושבתת ממשא ומתן להפסקת אש בעזה, הרשות הפלסטינית גינתה בעקביות את המתקפה המתמשכת שם, אך הוכחה שאינה מסוגלת למלא תפקיד לקראת סיומה. בינתיים, בשבועות האחרונים, הקטלני ביותר פשיטות ישראליות על ערי הגדה המערבית הכבושים מזה 20 שנה הדגישו את חוסר האונים של הרשות הפלסטינית אפילו באזורים שבהם היא שולטת כביכול.
לְפָחוֹת 752 אנשים נהרגו בגדה המערבית הכבושה מאז 7 באוקטובר.
"הם אמורים לספק מידה מסוימת של הגנה לפלסטינים, אבל הפלסטינים בגדה המערבית מעולם לא היו פגיעים יותר, מאוימים יותר, ומותקפים באופן ישיר יותר על ידי חיילים ישראלים ומתנחלים ישראלים מאשר היו בשנים האחרונות. במיוחד מאז אוקטובר האחרון", אמר מונאייר.
אין תוכנית פוליטית
מבחינה פנימית, ההנהגה הפלסטינית חלוקה בתגובה למלחמתה של ישראל בעזה ולהסלמה בגדה המערבית, כאשר חלקם מתחו ביקורת על תגובתו של עבאס כבייישנית מדי ואחרים התלבטו אם הרשות צריכה למלא תפקיד גדול יותר בהתנגדות לישראל.
פתח, המפלגה בראש הרשות, יחד עם חמאס ועוד תריסר פלגים פוליטיים פלסטיניים, חזרו על פני המאמצים ארוכי השנים להתאחד, חתימה על הסכם ביולי בסין, הניח את התשתית ל"ממשלת פיוס לאומית זמנית" שתשלוט בעזה שלאחר המלחמה, לפי משרד החוץ הסיני.
אבל ההסכם היה אחד מתוך שני תריסר ניסיונות כושלים לפיוס בין חמאס לפתח.
חמאס ניצח בבחירות האחרונות לחקיקה ב-2006, בעיקר בשל התסכולים של הפלסטינים מול הפתח. עם זאת, ישראל וארה"ב דחו על הסף את תוצאות הבחירות. בשנת 2007, לאחר מספר ניסיונות כושלים להקים ממשלת אחדות, הפיכה בתמיכת ארה"ב – שבוצעה בשיתוף עם פתח – הוציאה את חמאס מהמקום.
בסכסוך שלאחר מכן תפס חמאס את השליטה בעזה, ולמעשה פיצל את ההנהגה הפוליטית הפלסטינית בין עזה לגדה המערבית הכבושה.
מאז, כמה הצהרות אחדות בין פתח לחמאס לא הובילו לשום מקום, ולא ברור אם הפעם יהיה שונה. ישראל דחתה בתוקף כל הסדר שבו חמאס ממלא תפקיד בממשל.
אבל החלפת חמאס בעזה על ידי הרשות הפלסטינית – סיכוי שהוצע על ידי פקידים אמריקאים כאפשרי "יום אחריתרחיש בעקבות המלחמה – נדחה על ידי רבים אפילו בתוך הרשות.
כשהרעיון הועלה לראשונה, זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, אמר ראש ממשלת הרשות דאז, מוחמד שתייה, כי בכירי הרשות הפלסטינית לא ייצאו לעזה".על טנק צבאי ישראלי".
בפברואר, שתייה וממשלתו התפטרו על רקע לחץ עז של ארה"ב לעשות "רפורמה" ברשות.
היורש שלו, מוחמד מוסטפא"התמקדה באמת רק בלהבטיח שהרשות הפלסטינית רק תישאר ציפה ותשאר בחיים", אמרה דיאנה בוטו, אנליסטית פלסטינית ויועצת משפטית לשעבר של צוות המשא ומתן הפלסטיני, לאל-ג'זירה.
"הרשות נמצאת כעת במקום שבו הם רואים שקיומם על הפרק".
עד כה נראה כי תגובת הרשות הייתה להתכופף ולהמתין מהמשבר.
"אז זה כבר לא שתייה נכנס על החלק האחורי של הטנק, וזה מה שהיה החשש, אלא בצורה המוזרה הזו, זה אבו מאזן שנכנס על החלק האחורי של הטנק כי הוא לא אמר ולא עשה כלום במהלך בשנה האחרונה, מלבד רק כדי לרכוב על זה", אמר בוטו, בהתייחסו לעבאס בכינויו.
"כשהתוכנית הפוליטית שלך היא רק להרחיק כל טבח ולמנוע רצח עם, זה אומר שאין לך תוכנית פוליטית".
הרס הרשות הפלסטינית
מגיני ההנהגה הפלסטינית טוענים שהרשות הפלסטינית פועלת תחת אילוצים עצומים.
בנוסף לתפקידה כמנהלת אזרחית ונותנת שירותים בסיסיים לכשלושה מיליון פלסטינים המתגוררים בגדה המערבית, הרשות במימון התורם היא גם המעסיקה הגדולה ביותר בפלסטין, המשלמת את שכרם של כ-150,000 עובדי ציבור, כולל בעזה. , שבו אין לו שליטה.
אבל ישראל שולטת בתזרים המזומנים לרשות, לעתים קרובות ניכוי כספים להפעיל לחץ. לאחר ה-7 באוקטובר, שר האוצר מהימין הקיצוני בישראל, בצלאל סמוטריץ', החל לעכב כ-80 מיליון דולר בחודש – שווה ערך לכספים שהרשות העבירה לעזה, בטענה שהם יגיעו לידי חמאס.
זה אילץ את הרשות לקצץ בשכרם של אלפי אנשים, והעמיק את המשבר הכלכלי המתמשך. המצב כבר היה חמור עקב איסור ישראלי על עשרות אלפי פועלים פלסטינים שנסעו לישראל לעבודה לפני 7 באוקטובר.
ג'מאל נזאל, דובר הפתח, תיאר את מדיניות ישראל כלפי הרשות כ"משתקת".
הוא הוסיף כי חברי הימין הקיצוני בממשלת ישראל עשו מאמצים רבים כדי להכפיש את הרשות, והאשימו אותה בתמיכה בפיגועים ב-7 באוקטובר. סמוטריץ' עמד לעתים קרובות בחזית מסע הצלב ההוא, ובשלב מסוים קרא לרשות הפלסטינית להיות "מְפוּרָק".
"ממשלת ישראל מחכה לעילה להשמיד את הרשות הפלסטינית", אמר נזאל. "אני לא חושב שהם רואים בזה חלק מהעתיד. הם רוצים להיפטר מזה כי הם לא רוצים שום סוג של נציג פוליטי לעם הפלסטיני".
עם זאת, פלסטינים רבים אינם חשים מיוצגים על ידי הרשות הפלסטינית. כשהמלחמה עדיין משתוללת בעזה, יש מעט מקום לדמיין עתיד פוליטי, אבל אלה שכן, שואלים אם הרשות הפלסטינית צריכה למלא בה תפקיד בכלל.
"הרשות הפלסטינית היא לא גוף מייצג… אין לה מנדט מהעם, היא לא שולטת כתוצאה מבחירות", אמר חווארי, מאל שבקה. "חיי המדף שלו מתקרבים מאוד לסופם".
מה שיבוא אחר כך הוא שאלה שעולה בראשם של רוב הפלסטינים, אפילו שרבים מהם מותשים מדי מהשנה האחרונה כדי להתמודד איתה במלואה.
"העם הפלסטיני לא נמצא כרגע במצב שבו הוא מתמקד בשום דבר מלבד הזוועה שממשיכה לרדת עליו מכל הכיוונים", אמר מונאייר, מהמרכז הערבי.
"ואנחנו לא רואים תגובה מהנהגת הרשות. זה פחות או יותר עסקים כרגיל, אותן הצהרות ישנות, אותן פגישות ישנות עם פקידים, החלטות של האו"ם, דברים מהסוג הזה.
"בינתיים, הכל בוער מסביב."