אוקראינה ניצבת בפני משבר דמוגרפי חסר תקדים שמאיים על עתידה הלאומי, כך חשף ה"וושינגטון פוסט"- מאז תחילת המלחמה עם רוסיה, אוכלוסיית המדינה ירדה בצורה דרמטית מ-41 מיליון לפחות מ-36 מיליון. התחזיות העתידיות מדאיגות עוד יותר – עד 2050 צפויה האוכלוסייה לרדת לכ-25 מיליון, ועד 2100 היא עלולה להצטמצם לפחות מ-15 מיליון תושבים.
המלחמה אינה הסיבה היחידה למשבר הדמוגרפי. כבר בשנת 2001, אוקראינה רשמה שיעור ילודה של 1.1 ילדים לאישה – השיעור הנמוך ביותר בעולם באותה תקופה. המלחמה רק החריפה מגמות קיימות של דעיכה דמוגרפית. הסיבות למשבר מורכבות וכוללות הגירה המונית של צעירים ומשכילים, מותם של אלפי גברים בקרבות, משבר כלכלי עמוק, חוסר יציבות פוליטית, לחץ נפשי וטראומה קולקטיבית.
ממשלת אוקראינה נוקטת צעדים דרמטיים וחסרי תקדים כדי להפוך את המגמה ההדמוגרפית ההרסנית. המאמצים כוללים סדרה של יוזמות מרחיקות לכת: הנחות משמעותיות וטיפולי פוריות חינם לחיילים, הקפאת זרע עבור לוחמים העלולים להיפגע או להיהרג, תמיכה ממשלתית נרחבת למשפחות צעירות, ואפילו קריאה ישירה של ראש הממשלה שכל משפחה אוקראינית צריכה להביא לפחות שלושה ילדים.
לפי "וושינגטון פוסט", רק כמחצית מהפליטים האוקראינים שוקלים לחזור למולדתם, וזאת למרות המאמצים הלאומיים. מרבית המהגרים מעדיפים להישאר בארצות המערב בשל סיבות מהותיות: מערכות חינוך יציבות ואיכותיות יותר, הזדמנויות תעסוקה משופרות, ביטחון כלכלי גבוה יותר, וחוסר וודאות עמוק לגבי העתיד האוקראיני. דנה פבליצ'קו, בוגרת אוקספורד החיה בגרמניה, התראיינה לעיתון כמייצגת דפוס זה, כשהיא אומרת שילדיה לעולם לא יעברו חזרה לאוקראינה.
מומחי פריון כמו ויטלי רדקו מהמרכז הרפואי "אם וילד" בקייב מדגישים את הירידה החדה בשיעורי הילודה (מתחת ל-1.0) ואת הקשיים העצומים בהקמת משפחה בתקופה כה טעונה. הם מציינים כי נשים רבות בגיל הפריון נמצאות מחוץ למדינה, וגברים רבים מתים, נפצעים או נלחמים, מה שמקשה עוד יותר על הולדת ילדים.
למרות האתגרים העצומים, אוקראינה ממשיכה להאמין בעתידה. מנהיגיה מדגישים כי התאוששות דמוגרפית היא חיונית כמו ניצחון צבאי, וקשורה הדוקות בהשגת שלום, הצטרפות לאיחוד האירופי ובנייה מחדש של המדינה.
ניתן להבין את ההצהרה הדרמטית של הנשיא וולודימיר זלנסקי השבוע על רקע נתונים אלו. כזכור, בערב ציון שלוש שנים לפלישה הרוסית לאוקראינה, אמר הנשיא במסיבת עיתונאים בקייב כי הוא מוכן לוותר על תפקידו כנשיא אם הדבר יביא שלום לאוקראינה או יבטיח את צירופה לברית נאט"ו. ההצהרה הדרמטית ניתנה על רקע משבר מתעצם ביחסים עם ממשל טראמפ וחידוש השיחות בין ארה"ב לרוסיה.
על פי דיווח של ה"פייננשל טיימס": "ההצעה המפתיעה להתפטר, למרות שאינה סבירה נוכח הסיכויים הקלושים להצטרפות לנאט"ו, מעידה על הלחץ הקיצוני המופעל על המנהיג האוקראיני בזמן שארה"ב ממהרת לגבש עסקת שלום עם מוסקבה".
סקירה מקיפה של ה"טלגרף" הבריטי, מציגה מספר דמויות בולטות שעשויות להתמודד על ירושת זלנסקי. המוביל בסקרים הוא גנרל ולרי זלוז'ני, המכונה "גנרל הברזל", שפיקד על ההגנה המוצלחת של אוקראינה בתחילת המלחמה. סקרים מהסתיו האחרון מראים כי 27% מהאוקראינים תומכים בו, לעומת 16% בלבד בזלנסקי.
על פי דיווחים, בכירים בממשל טראמפ צופים חתימה על הסכם גורלי בין ארה"ב לאוקראינה עוד השבוע, לפיו אוקראינה תעביר מחצית מהכנסות ממשאבי הטבע שלה לארה"ב – כולל מינרלים, גז, נפט והכנסות מנמלים ותשתיות – לקרן בשליטה אמריקאית מלאה, בסכום של 500 מיליארד דולר.
זלנסקי דחה תחילה את ההצעה בנחרצות, בהצהירו: "לא אחתום על משהו שעשרה דורות של אוקראינים יצטרכו לשלם עליו". אך לאחר מכן, ע"פ הדיווחים, בשל לחצים בינלאומיים ולחצים מצד ארה"ב, זלנסקי התנה זאת בכך שההסכם לא יכלול דרישה להחזר סיוע שכבר ניתן.
