נאמה מוזס, מתנדב שמוכר סחורה לתמיכה בבני הערובה ובפורום המשפחות החסרות, המייצג קרובי משפחה של השבויים, ייחס זאת לכאב שרבים חשו כשראו את שלושת הגברים ששוחררו בשבוע שעבר.
"אולי להכיל את האכזבה שלך יהיה קל יותר בבית מול הטלוויזיה, לבד," אמרה גב 'מוזס.
ד"ר חגאי לוין, ראש הצוות הרפואי של קבוצת משפחות בני ערובה, אמר כי בעוד שהגברים ששוחררו בשבת דיברו והלכו בכוחות עצמם, היה ברור מהסרטון של שחרורם שהם זקוקים לטיפול רפואי.
"עכשיו יצטרכו להיבדק בזהירות רבה," אמר.
ד"ר לוין אמר כי אלה שפורסמו לאחרונה שיתפו "עדויות איומות" על מעמדם של בני ערובה שנשארים בעזה.
"להיות בשבי כמעט 500 יום פירושו נזק קשה לבריאותם," אמר. "אין להם זמן, יתכן שהם לא ישרדו בשבועות הבאים."
הרפואה של המשא ומתן להפסקת האש המפרקת משפחות מבושלות שאהוביהן לא היו אמורים להשתחרר במהלך השלב הנוכחי של הסכם הפסק-פייר, המסתיים בתחילת החודש הבא.
"יש דאגה", אמר מר זקסר, שמשפחתו אירחה את ערובה ישראל אמריקאית עדן אלכסנדר במהלך שירותו הצבאי בישראל. "אנחנו חיים בתוכנית ריאליטי שאפילו השטן לא יכול היה להרות."
בתיאור המתח והאי הוודאות בין שחרורו של כל שבוע, אמר מר זקסר כי "בני הערובה משלמים את המחיר."
ויקי כהן, אמו של חייל ישראלי שעדיין נערכה בעזה, אמרה בראיון כי השמחה של ראיית שלושה בני ערובה נוספים ששוחררו הועמדה על ידי ייסורים וחוסר וודאות.
"אנחנו ברכבת הרים מטורפת," אמרה גב 'כהן, שקיבלה לאחרונה ראיות לכך שבנה נמרוד עדיין חי. הוא לא בין בני הערובה שצפויים להשתחרר בשלב הראשון של הפסקת האש. "אנחנו עושים כל מה שכוחנו כדי לחזור," אמרה.
גם לאחר שהצלב האדום נסע עם הגברים שפורסמו לאחרונה, כשהוא פונה לעבר ישראל, הקהל בכיכר בני הערובה נשאר, והניף תמונות של אנשים שעדיין בשבי בחגיגה מאופקת של סולידריות.
"זה מדהים להיות כאן, החום והאהבה," אמרה ג'ניפר ברנדייס, שביקרה בתל אביב מווירג'יניה. "להיות ביחד – זה הכל בשבילי."
