בעוד ענף התיירות בישראל מתמודד עם אתגרים מורכבים בשנים האחרונות, נשים יזמיות ופורצות דרך ברחבי הארץ לא מחכות לאיש. הן מקימות מיזמים, מחדשות מסורות עתיקות, יוצרות חוויות ייחודיות ומשנות את פני התיירות המקומית – מצפון הארץ ועד דרומה. לכבוד יום האישה הבינלאומי יצאנו לפגוש חמש נשים מרתקות שבחרו להפוך את אהבתן למקום, לטעם או לרעיון – לעסק תיירותי משגשג. מסיורים קולינריים בגולן, דרך קונדיטוריה מדברית בערד, יקב המתמחה בטכניקות עתיקות בהרי יהודה, מזקקה בוטיקית בעמק המעיינות ועד מהפכת תיירות בערבה – כל אחת מהן מציעה זווית ייחודית וסיפור אישי מעורר השראה. סיפוריהן של הנשים האלה אינם רק סיפורי הצלחה עסקית, אלא גם עדות לכוח של יזמות נשית בפריפריה, לאהבת הארץ ולאופן שבו ניתן להפוך משבר להזדמנות. הנה חמש נשים שמשנות את מפת התיירות בישראל, כל אחת בדרכה הייחודית.
שיר בן מובחר – סיור קולינרי חדש בגולן
שיר בן מובחר מתרגשת. בקרוב היא תשיק יחד עם תיירות קיבוץ אורטל סיור קולינרי־יצרני חדש בגולן, במסגרתו היא תוביל מבקרים למסע מרתק בין יצרני הגליל והגולן, ותפגיש אותם עם יקבים, מחלבות, מגדלי ווסאבי וכמהין, ומשקים המתמחים בגידול בקר. "זה לא סיור טעימות רגיל, אלא מסע אל לב היצירה הקולינרית של ישראל", היא מסבירה.
בן מובחר, בת 35, נשואה ואם לילדה, גדלה במושב שדה אליעזר שבגליל העליון. מילדותה נשמה את האוויר המיוחד של הצפון, וגם גדלה בבית שבו, באופן טבעי, הדיבור על האזור היה יומיומי והדוק, שכן היא בתו של בני בן מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות חרמון.
לאחר השחרור, בגיל 21, עזבה את הצפון לטובת העיר הגדולה. התגוררה בתל אביב במשך 12 שנים, שם עבדה בתקשורת וגם בתחום הסושיאל מדיה. לפני שהקימה את העסק שלה, כיהנה כמנהלת פיתוח שוק ביקב הרי גליל, תפקיד שבו נחשפה לעולם היין, ומשם גם לעולם הקולינריה והיצרנים המקומיים.
כשהבינה שביתה האמיתי נמצא בצפון, חזרה להתגורר בו עם משפחתה לפני ארבע שנים. כמי שמנהלת משרד שיווק המתמחה בעסקים קולינריים־יצרניים, ועובדת עם מיטב היצרנים בארץ, היה זה רק טבעי שתוביל את הסיוע ליצרנים ומגדלים בצפון בשנה וחצי האחרונות. לפני החגים האחרונים היא יזמה מהלך שיווקי מבריק לעידוד רכישה מעסקים צפוניים בתקופה שבה החקלאות והתיירות קרסו בעקבות מלחמת חרבות ברזל. היא איגדה רשימה של עשרות עסקים מהצפון שתוך ימים הפכה ויראלית והביאה למכירות שלא נראו כמותן לאותם עסקים – ששלחו תוצרת לכל חלקי הארץ.
"לצערי, הציבור הישראלי אינו מחובר מספיק ליצרני המזון המקומיים ולתהליכי הייצור שלהם", היא אומרת. "אני שואפת לחבר את הפריפריה ללב המדינה, וליצור הזדמנויות נוספות לעסקים קטנים, כדי שיצמחו במסגרת התיירות בישראל".
ליטל שמואלי – מובילת מהפכת התיירות בערבה
בקיץ הקרוב תשיק ליטל שמואלי מקיבוץ אילות מיזם תיירותי חדש, שהביאה ישירות מחבל טירול שבאוסטריה. "אני מאמינה בתיירות מדברית אמיתית, כזו שמחברת בין טבע, תרבות וקיימות", היא אומרת. שמואלי, בת 42 ואם לשלושה בנים, גדלה במרכז הארץ ועברה להתגורר עם בן זוגה בקיבוץ, לאחר שכבר הייתה לה קריירה מבטיחה בתחום יחסי הציבור. "רציתי שהילדים שלנו ירוצו יחפים על מדרכות ודשאים", היא מסבירה את המעבר.
די מהר לאחר המעבר היא מצאה את עצמה מנהלת את האירוח הכפרי בקיבוץ, בהמשך הפכה למנהלת השיווק והפיתוח התיירותי של הקיבוץ. בין היתר הקימה את שוק האיכרים בקיבוץ אילות ומיזמי תיירות נוספים. לפני כחמש שנים מונתה למנהלת התיירות של הערבה הדרומית. "כשנכנסתי לתפקיד, התיירות הנכנסת שברה שיאים, ותיירות המדבר הרוויחה מזה בענק. האירופים אוהבים את המדבר. גם תיירות האופניים במדבר החלה לצבור תאוצה עם מרוצים בינלאומיים שהגיעו אלינו, סינגלים ושבילים חדשים שנסללו, והעתיד נראה מבטיח".
אלא שאז הגיעה הקורונה. שמואלי הרגישה שמגדל הקלפים קורס לה מול העיניים. גם לכאן נכנסה שמואלי היזמת, וביחד עם הצוות שלה היא החלה למתג מחדש את האזור באמצעות שיתופי פעולה בין עסקים מקומיים לאתרי תיירות.
לאחר מכן הגיע 7 באוקטובר ופרצה מלחמת חרבות ברזל. "דווקא בזמן שבצפון ובמרכז סבלו מאזעקות, בערבה היה שקט, ומקומות האירוח שלנו התמלאו במהירות. עכשיו, כשהשמיים נפתחים והתיירים חוזרים לאזורים אחרים בארץ, האתגר שלנו הוא לשמר את אחוזי התפוסה הגבוהים ולמצב את הערבה כיעד תיירותי קבוע שמציע חוויית אירוח אטרקטיבית למטיילים הישראלים", היא אומרת.
עוד משהו ששמואלי גאה בו, זה היותה חלק מקבוצה של נשים חזקות שמובילות את תחום התיירות בנגב. "אנחנו כוח נשי חזק שמקדם את הנגב. בתור שכאלו, אנחנו רוצות להפוך את הערבה הדרומית ליעד תיירותי מוביל".
בת שבע בן ברוך – קונדיטוריה ואינטימיות בערד
בת שבע בן ברוך, בת 30, נשואה ואם לארבעה, מתגוררת בערד. היא לא דמיינה שהתחביב שלה יהפוך למקצוע, שהקונדיטאות שהיא למדה והאהבה שלה לאפייה ולאירוח אנשים בביתה, יהפכו לעסק תיירותי. הנה, זה קרה.
זה התחיל ביום שבו היא רכשה שלושה שולחנות, שישה כיסאות, כוסות וצלחות, ופרסמה פוסט בפייסבוק על פתיחת "פופ־אפ שישי" בביתה, שבמסגרתו היא מציעה אירוח אינטימי. היא הזמינה את המבקרים לטעום מאפים טריים מעשה ידיה, וליהנות מהם תוך כדי צפייה אל נופי המדבר. "בערב שלפני הפתיחה עמדתי שעות במטבח ולשתי בצק לקרואסונים, בלי מיקסר או ציוד מקצועי אחר", היא מספרת. ביום שישי בבוקר התחילו להגיע לפה מבקרים, בתוך שעתיים כל מה שהכנתי ‘חוסל'. כשיצאו מפה האנשים חשבתי שאני אפילו לא יודעת לתמחר. רק רציתי שיבואו, שיטעמו, שירגישו את המדבר ואת האהבה שלי לקונדיטוריה ולאנשים".
האירוע החד־פעמי הפך למסורת "פופ־אפ שישי", שמושך אליו מדי סוף שבוע עשרות מבקרים מכל הארץ כבר כמה שנים. כדי לשמור על האינטימיות של המקום, האירוח מתנהל בהרשמה מראש בלבד, מה שמאפשר לכל מי שמגיע ליהנות מהחוויה במלואה בלי לחכות בתור. "כשאני רואה את כל המגיעים לכאן יושבים ונהנים מביס של קרואסון טרי, שותים קפה ומביטים אל הנוף המדהים, אני יודעת שהצלחתי בעסק, אבל גם הגשמתי חלום", היא אומרת.
לינה סלוצקין – מהייטק להקמת יקב בקדמא
הנה סיפור של אישה שהחליטה להגשים חלום, גם אם למביט מהצד זה נראה בלתי הגיוני. לינה סלוצקין, בת 60, נשואה ואם לארבעה, מתגוררת בכפר אוריה שבמועצה האזורית מטה יהודה. לאחר שנים רבות של עבודה באינטל, החליטה לשנות כיוון, וייסדה את יקב קדמא.
מדובר ביקב בוטיק משפחתי הממוקם בלב חבל מטה יהודה. אזור זה משופע ביקבים, הפזורים בנופים המרהיבים של הרי יהודה, ומהווה מוקד משגשג לתיירות יין בארץ. לצד היקבים, המרחב מציע חוויה קולינרית עשירה ומגוונת המשלימה את חוויית הביקור באזור.
מעבר לנוף המדהים הנשקף ממנו ואיכות המוצרים שמוגשים בביקור בו, ייחודיות היקב טמונה בשימוש בכדי חרס גאורגיים כחלק מתהליך הייצור. כדי ללמוד את השיטה ולהביא אותה לישראל, סלוצקין נסעה לגאורגיה, שם חקרה את המסורת העתיקה. כשחזרה, השיטה הייתה בידיה, והתוצאות מוכיחות את עצמן.
"האתגר הגדול היה ללמוד מאפס את עולם היין", אומרת סלוצקין. "לשמחתי, הצלחתי והגשמתי את החלום שלי. הדרך לא הייתה קלה, אבל שווה את המאמץ. אני גאה בכך שיקב קדמא מציע חוויית יין יוצאת דופן, המשלבת מסורת וחדשנות. מעבר לכך, אני מציעה לנשים, שהעולם הזה קרוב אליהן, לא לחשוש להיכנס אליו. זה לא עוד עולם גברי בלבד. ההצלחה של קדמא היא הוכחה לכך".
אורית אנוך – האלכוהול המקומי כיעד תיירותי
אורית אנוך, בת 46, נשואה ואם לשני ילדים, זיהתה והבינה את הפוטנציאל שיש בתרבות היין והאלכוהול בישראל. אומנם התרבות הזאת התפתחה מאוד בשנים האחרונות, אבל עדיין יש הרבה מה לעשות בתחום.
אנוך החלה את דרכה בתיירות כמנהלת השיווק של תיירות ניר דוד והייתה שותפה להקמתה של רשת מתחמי גלמפינג בארץ. לאחר שנים בענף, היא החליטה לעשות שינוי משמעותי ולחבור לבעלה בעסק המשפחתי – מזקקת זוהרה, הממוקמת במושב רוויה שבעמק המעיינות ולהפוך אותה ליעד תיירותי ולמוקד משיכה עבור המטיילים שפוקדים את האזור. המזקקה מתמחה בייצור אלכוהול מתמרים, חומר הגלם המקומי.
היא יצאה עם בן זוגה למסע מזקקות בארצות הברית, שם ביקרו במזקקות בוטיק באזורים מרוחקים וחקרו כיצד עושים שם תיירות אלכוהול. כמנהלת השיווק והפיתוח העסקי במזקקה, היא החליטה לפתוח אותה לקהל הרחב ולקיים בה לא רק סיורים, אלא גם אירועי פופ־אפ בימי שישי, הנקראים "פותחים ברזים", שבהם אנשים מגיעים גם לחוויית אלכוהול וקולינריה וגם לסיורים מודרכים במזקקה. "המטרה שלי היא להפוך את המקום הזה למוסד תיירותי אמיתי, שבו כל אחד יוכל להתחבר לטעמים, לריחות ולתרבות האלכוהול החדשה שנוצרת כאן בישראל", מסכמת אורית.
