ירושלים (AP) – בית המשפט העליון של ישראל קבע ביום שלישי פה אחד כי על הצבא להתחיל לגייס גברים חרדים לשירות חובה, החלטה חשובה שעלולה להוביל לקריסת קואליציית השלטון של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעוד ישראל ממשיכה לנהל מלחמה בעזה. .
פסק הדין ההיסטורי שם למעשה קץ לשיטה בת עשרות שנים שהעניקה לגברים חרדים פטורים נרחבים משירות צבאי תוך שמירה על גיוס חובה עבור הרוב היהודי החילוני במדינה. ההסדר, שנחשב מפלה על ידי המבקרים, יצר תהום עמוקה ברוב היהודי בישראל בשאלה מי צריך לשאת בנטל ההגנה על המדינה.
בית המשפט ביטל חוק שקבע פטורים ב-2017, אך הרחבות חוזרות ונשנות של בתי המשפט וטקטיקות עיכוב ממשלתיות בעקבות החלפה גררו החלטה במשך שנים. בית המשפט קבע כי בהיעדר חוק, שירות החובה של ישראל חל על החרדים כמו כל אזרח אחר.
בהסדרים ותיקים, גברים חרדים פטורים מהגיוס, שהוא חובה עבור רוב הגברים והנשים היהודים, המשרתים שלוש ושנתיים בהתאמה וכן מילואים עד גיל 40 בערך.
פטורים אלו מהווים זה מכבר מקור לכעס בקרב הציבור החילוני, א הפער שהתרחב במהלך המלחמה בת שמונה חודשים, שכן הצבא הזעיק עשרות אלפי חיילים ואמר שהוא צריך את כל כוח האדם שהוא יכול להשיג. למעלה מ-600 חיילים נהרגו מאז התקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
מפלגות חרדיות בעלות עוצמה פוליטית, שותפות מרכזיות בקואליציית השלטון של נתניהו, להתנגד לכל שינוי למערכת הנוכחית. אם הפטורים יסתיימו, הם עלולים להבריח את הקואליציה, לגרום לממשלה להתמוטט וכנראה להוביל לבחירות חדשות בתקופה שבה הפופולריות שלה ירדה.
בסביבה הנוכחית נתניהו עלול להתקשות לעכב את העניין עוד יותר או לחוקק חוקים להחזרת הפטורים. במהלך ויכוחים אמרו עורכי דין ממשלתיים לבית המשפט כי אילוץ גברים חרדים להתגייס "יקרע את החברה הישראלית".
החרדים רואים בלימוד הדת במשרה מלאה את חלקם בהגנה על המדינה. רבים חוששים שמגע רב יותר עם החברה החילונית באמצעות הצבא ירחיק את החסידים משמירה קפדנית על האמונה.
בהצהרה של מפלגת הליכוד של נתניהו נמתחה ביקורת על פסק הדין, ואמרה כי הצעת חוק בפרלמנט בגיבוי המנהיג הישראלי תטפל בסוגיית הטיוטה. המבקרים טוענים שהוא לא עומד בצרכים של ישראל בזמן המלחמה.
"הפתרון האמיתי לבעיית הטיוטה אינו פסיקת בית המשפט העליון", נכתב בהודעה.
בפסיקתו קבע בית המשפט כי המדינה מבצעת "אכיפה סלקטיבית פסולה, המהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובעקרון לפיו כל הפרטים שווים בפני החוק".
לא נכתב כמה חרדים צריך לגייס, אבל הצבא אמר שהוא מסוגל לגייס 3,000 השנה.
על מערכת הביטחון "לפעול לאלתר למימוש פסק הדין" ולגייס לפחות את החיילים החרדים הרבים בשנה הקרובה, כך דרשה היועץ המשפטי לממשלה במכתב ליועצים משפטיים של מערכת הביטחון, האוצר והמשרד לממשלה. חינוך.
כ-66,000 גברים חרדים זכאים כעת לגיוס, לפי שוקי פרידמן, מומחה לענייני דת ומדינה וסגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי, צוות חשיבה ירושלמי.
יש לעקוב אחר פסיקת בית המשפט העליון בישראל, והצבא צפוי להתחיל לעשות זאת ברגע שיגבש תוכנית כיצד לגייס אלפי בני אוכלוסייה המתנגדת מאוד לשירות, ואשר עוקב אחר אורח חיים סגור וצנוע של הצבא לא יכול להיות מוכן מיד להכיל. לצבא לא הייתה תגובה מיידית.
עוד קבע בית המשפט כי יש להשהות את סבסוד המדינה לסמינרים שבהם לומדים גברים חרדים פטורים. בית המשפט קפא זמנית תקציבי הסמינר מוקדם יותר השנה.
שר הקבינט יצחק גולדקנופף, העומד בראש אחת המפלגות החרדיות בקואליציה, כינה בפוסט במצע החברתי X את פסק הדין "מאוד מצער ומאכזב". הוא לא אמר אם מפלגתו תבריח את הממשלה.
החרדים בישראל מהווים כ-13% מכלל 9.9 מיליון האוכלוסייה. לקהילה יש שיעור ילודה גבוה, מה שהופך אותה לפלח הצומח ביותר באוכלוסייה, כ-4% בשנה. מדי שנה, כ-13,000 גברים חרדים מגיעים לגיל הגיוס של 18, אך פחות מ-10% מתגייסים, לפי הוועדה לפיקוח המדינה של הפרלמנט הישראלי.
גברים חרדים לומדים בסמינרים מיוחדים המתמקדים בלימודי דת, עם מעט תשומת לב בנושאים חילוניים כמו מתמטיקה, אנגלית או מדעים. מבקרים אמרו שהם לא מוכנים לשרת בצבא או להיכנס לכוח העבודה החילוני.
נשים דתיות מקבלות בדרך כלל פטורים שאינם שנויים במחלוקת, בין השאר בגלל שנשים לא צפויות לשרת ביחידות קרביות.
פסיקת בית המשפט אינה מתייחסת למעמדם של אזרחי ישראל הפלסטינים, שאינם צפויים לשרת ורובם לא. כצאצאים לפלסטינים שנשארו בישראל לאחר מלחמת 1948 שהובילה להקמתה, קשריהם עם הצבא גדושים ויש בישראל הרואים בהם טור חמישי בגלל הסולידריות שלהם עם הפלסטינים בעזה ובגדה המערבית.
פסק הדין של יום שלישי מהווה כעת את הקרקע להגברת החיכוך בתוך הקואליציה בסוגיית הטיוטה. מחוקקים חרדים צפויים להתמודד עם לחץ עז מצד מנהיגים דתיים ובוחריהם ואולי יצטרכו להחליט אם הישארות בממשלה כדאית עבורם. פסיקות קודמות של בתי המשפט בנושא ואיומים בגיוס עוררו מחאות ואלימות בין החרדים למשטרה.
פרידמן אמר כי החרדים "מבינים שאין להם אלטרנטיבה פוליטית טובה יותר, אבל במקביל הציבור שלהם אומר 'למה הצבענו לך?'".
הפטורים התמודדו עם שנים של אתגרים משפטיים ושורה של החלטות בית המשפט מצאו את המערכת לא צודקת. אבל מנהיגי ישראל, בלחץ המפלגות החרדיות, נתקעו שוב ושוב.
התנועה לאיכות השלטון בישראל, שסייעה בהובלת האתגר נגד הפטורים, קראה לממשלה לגייס לאלתר את כל תלמידי הסמינר הזכאים. "זו חובתם המשפטית והמוסרית, במיוחד לאור המצב הביטחוני המורכב והצורך הדחוף בכוח אדם" בצבא, אמר תומר נאור, ראש המחלקה המשפטית של הקבוצה.
את הקואליציה של נתניהו מציפים שתי מפלגות חרדיות שמתנגדות להגברת הגיוס של בוחריהן. המנהיג הישראלי הוותיק ניסה לדבוק בפסיקות בית המשפט ובמקביל ניסה לשמר את הקואליציה שלו. אבל עם רוב זעום של 64 מושבים בפרלמנט בן 120 חברי הפרלמנט, לעתים קרובות הוא מחויב למפלגות הקטנות יותר.
הממשלה יכולה לנסות לנסח חוק שיחזיר את הפטורים, אבל זה יהיה מאתגר פוליטית לאור פסיקת בית המשפט.
כמה חברי ממשלה מתונים ציינו שהם יתמכו רק בחוק שמגייס מספר נכבד של חרדים, ושעון החקיקה אוזל והכנסת תצא בקרוב לפגרת הקיץ. זה יכול לאלץ את הצבא להתחיל לגייס גברים דתיים לפני שחוק חדש ייקבע.
נתניהו מקדם הצעת חוק שהוגשה על ידי ממשלה קודמת ב-2022 שביקשה לטפל בסוגיה באמצעות קריאה לגיוס חרדים מוגבל.
אבל המבקרים אומרים שהצעת החוק נוצרה לפני המלחמה ואינה עושה מספיק כדי לטפל במחסור בכוח אדם, שכן הצבא מבקש לשמור על כוחותיו ברצועת עזה תוך הכנה למלחמה אפשרית עם קבוצת חיזבאללה הלבנונית, שנלחמת. עם ישראל מאז פרצה המלחמה בעזה באוקטובר האחרון.
___
כתב AP אייזק שרף בירושלים תרם לסיפור הזה.
