ב-21 בנובמבר הודיעה לשכת קדם המשפט של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כי הוציאה צווי מעצר של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר ההגנה לשעבר שלו יואב גלנט ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דיאב איברהים אל-מסרי. הלא הוא דאיף, שלדברי ישראל נהרג בפעולה.
לקח ללשכת קדם המשפט החלטה בבקשתו של התובע כרים חאן לצווי מעצר, ולקח לו לא פחות משמונה חודשים לאחר ה-7 באוקטובר 2023 להגיש את העתירות לצווים אלו. לפני כן, לקח לקודמו של חאן, פאטו בנסודה, כמעט שבע שנים ליזום חקירה של פשעי מלחמה ישראלים לכאורה בפלסטין מאז 2014. לאור מידת והיקף פשעי המלחמה בעזה לפני ואחרי 7 באוקטובר 2023, האיטיות של קשה להבין או לקבל את ICC.
לשכת קדם המשפט ציינה כי יש לה "בסיס סביר להאמין שמר נתניהו ומר גלנט נושאים באחריות פלילית לפשע המלחמה של הרעבה כשיטת לוחמה".
אם לשפוט לפי המרחב שניתן להאשמה זו בהודעה לעיתונות של בית הדין האזורי, נראה כי נושאי סיוע הומניטרי הם ההאשמות העיקריות נגד נתניהו וגלנט. אבל בהתחשב במספר ההרוגים – שעשוי להיות גבוה כמו 186,000 – וההרס העצום של התשתית הכוללת של עזה ובמיוחד מתקנים רפואיים ובתי ספר, מטריד ש"הלשכה מצאה שהחומר שסיפק התביעה רק אפשר לה למצוא ממצאים על שני תקריות שהוגדרו כתקיפות שהופנו בכוונה נגד אזרחים. ". רק שני מקרים?
לעומת זאת, לשכת קדם המשפט גם הצליחה להגיע למסקנה שדייף, מפקד חמאס החמקמק, היה "אחראי לפשעים נגד האנושות של רצח; הַשׁמָדָה; לַעֲנוֹת; ואונס וצורה אחרת של אלימות מינית; כמו גם פשעי מלחמה של רצח, טיפול אכזרי, עינויים; לקיחת בני ערובה; זעם על הכבוד האישי; ואונס וצורה אחרת של אלימות מינית".
ראוי לציין כי הראיות שסיפקה התביעה אפשרו לזהות רשימה כזו של פשעים, ואחת בפרט, "השמדה" המוגדרת לפי סעיף 7.2.ב. של אמנת רומא כ"כולל (כולל) גרימה מכוונת של תנאי חיים, בין היתר שלילת גישה למזון ותרופות, שנועדו להביא להשמדת חלק מאוכלוסיה".
בולט ש"השמדה" לא מוזכרת בגין האישומים נגד נתניהו וגלנט, למרות שב-26 בינואר הגיע בית הדין הבינלאומי למסקנה שסביר שמעשיה של ישראל עלולים להסתכם ברצח עם.
האם מדובר בעוד מקרה של מוסר כפול או שחלים סטנדרטים שונים של נטל הוכחה? אנחנו לא יודעים כי הצווים הם "סודיים", אבל השאלה הזו עדיין צריכה להיות נשאלת בכל זאת.
בצד החיובי, כשלעצמה, החלטת בית הדין הפלילי היא היסטורית, שכן בפעם הראשונה היא הוציאה צווים לאזרחים – מבחינה פוליטית – של מדינה מערבית. לחצים ואיומים עזים מצד ישראל, חבריה והמגן העליון שלה, ארצות הברית, לא הגנו על שני החברים העיקריים בקבינט המלחמה של ישראל מלהפוך לבורחים.
כמובן, הסיכוי לראות את נתניהו וגלנט ברציף הוא כמעט אפסי. לעת עתה, אלה המחפשים מעט צדק ימצאו נחמה בסמליות שנושאים הצווים הבינלאומיים לשני המנהיגים הישראלים.
עם זאת, בעוד שהצדק לא ייצא לאור די מהר כדי לעצור את התוקפנות של רצח העם של ישראל, נחצה רף גדול: אות עוצמתי נשלח לכל מבצעי הפשעים בעבר ובעתיד נגד פלסטינים תחת כיבוש: מהנשיא הישראלי שהכריז שיש לא היו פלסטינים חפים מפשע בעזה, לשרי קבינט פזיזים שמעודדים רצח עם; לגנרלים שהורו להפציץ נשים, תינוקות, בתי חולים ובתי ספר, לטוראים מתמצאים ב-TikTok המבצעים בשמחה פשעי מלחמה.
המסר הוא שהצווים הם מבשר על קץ הפשעים הבינלאומיים של ישראל. לא בגלל שה-ICC יעמיד לדין פשעים כאלה, שהם פשוט רבים מדי עבור בית משפט עם חוסר משאבים. אלא משום שההחלטה ההיסטורית של ה-ICC תספק תנופה חדשה להעמדה לדין של פשעי מלחמה תחת סמכות שיפוט אוניברסליים וחובות אוניברסליים.
אלו הן התחייבויות שחובות לקהילה הבינלאומית להעמיד לדין יחידים החשודים בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רצח עם ועינויים, גם אם לסמכות השיפוט התביעה אין קשר ישיר לפשעים המיוחסים.
בהקשר זה, ראוי לזכור מקרה ציון דרך בו הופעל סמכות שיפוט אוניברסלית. רבע מאה לאחר שביצע פשעים מחרידים בעקבות ההפיכה שנתמכה על ידי ה-CIA בצ'ילה ב-1973, גנרל אוגוסטו פינושה נעצר בבית חולים בלונדון על ידי הסקוטלנד יארד לאחר שהשופט הספרדי בלטסר גרזון הוציא צו בינלאומי למעצרו.
לאחר מאבק משפטי בן 503 ימים, שהסתיים בהכרעת שר הפנים ג'ק סטרו מ"נימוקים הומניטריים" על החלטת בית המשפט הבריטי להיעתר לבקשת ההסגרה של ספרד, פינושה, בן 83, שוחרר ממעצר והוטס חזרה לצ'ילה. המהלך הפורץ של גרזון היה בכל זאת אבן דרך במשפט הפלילי הבינלאומי, שכן הוא בחן בהצלחה את תחולתו של עקרון השיפוט האוניברסלי ביחס להפרות גסות של זכויות אדם.
באופן דומה, נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג' וו. בוש, ביטל ביקור בשוויץ בשנת 2011. רשמית זה היה בגלל הפגנות מתוכננות בעקבות הודאתו שהוא אישר את השימוש ב-waterboarding נגד עצירים זרים. אבל "רגע פינושה" התרחש בביטול הטיול. אמנסטי אינטרנשיונל הזהיר את הרשויות בשוויץ כי "חקירה (על פשעים לכאורה של בוש) תהיה חובה על פי ההתחייבויות הבינלאומיות של שוויץ אם הנשיא בוש ייכנס למדינה".
בכירים בישראל, כמו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, סגן ראש הממשלה ושר החוץ והמשפטים לשעבר ציפי לבניוסגן ראש הממשלה לשעבר משה יעלון ביטלו נסיעות לבריטניה, שוויץ או בלגיה מחשש למעצר בקשר לפשעי מלחמה לכאורה.
דוגמאות אלו, כמו גם מקרים קודמים ופעילים שהועמדו לדין בבתי משפט שונים על פי עקרון השיפוט האוניברסלי, מצביעים על כך שהמושג החדש יחסית הזה במשפט הפלילי הבינלאומי מתקדם.
למרבה האירוניה, למרות ששורשי "הסמכות השיפוט האוניברסלית" נמצאים בקשר עם פיראטיות בים הפתוח, ישראל היא זו שהפעילה את העיקרון הזה לראשונה בעידן המודרני על חטיפתה מארגנטינה והמשפט שלאחר מכן ב-1961 של הבכיר הנאצי הידוע לשמצה הקצין אדולף אייכמן.
כעת, לאחר שהוצא צו מעצר לראש הממשלה המכהן הכי הרבה זמן, העלייה למטוס מתל אביב תהפוך להצעה מסוכנת עבור ישראלים החשודים בפשעי מלחמה, אם יבינו שהם עלולים להיעצר עם הגעתם.
מבחינת נתניהו עצמו, המטוס שלו עדיין יכול להמריא אבל נותר לראות היכן הוא יכול לנחות, ובמרחב האווירי של אילו מדינות הוא יכול להשתמש. הוא אולי חולם בהקיץ על "ישראל השלמה" ועל בית חוף על חוף עזה, אבל עולמו שלו הצטמצם משמעותית, עכשיו כשהוא נמלט.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
