ראש הממשלה בנימין נתניהו דוחף להרחקת שומרי השלום של האו"ם בזמן שישראל מסלימה את התקפותיה בדרום לבנון.
מומחים סבורים שהדבר נועד להרחיק משקיפים בינלאומיים שיכולים לשמור תיעוד של פעולות ישראל בלבנון.
כ-10,000 חברים בכוח הביניים של האו"ם בלבנון (UNIFIL) נמצאים בשטח המשתרע על פני יותר מ-1,000 קמ"ר (386 מייל רבוע) בין הגבול הדרומי של לבנון בפועל לנהר הליטני.
ישראל ירתה על כמה עמדות יוניפי"ל מהשורה הראשונה מאז פתחה בפלישה קרקעית לדרום לבנון בתחילת אוקטובר, בטענה כי היא שואפת לפרק את התשתית של חיזבאללה, קבוצה לבנונית שסחרה באש עם הצבא הישראלי בסולידריות עם הפלסטינים. עַזָה.
ביום ראשון אמר נתניהו כי הוא דורש מראש האו"ם אנטוניו גוטרש להוציא את חיילי יוניפי"ל מ"אזורי לחימה", בטענה שנוכחותם מספקת "מגן אנושי" לחיזבאללה.
אבל האו"ם אומר שהמשימה – עם חברים מ-50 מדינות – לא הולכת לשום מקום. "דגל האו"ם ממשיך להתנוסס", אמר דובר מזכ"ל האו"ם, סטפן דוז'ריק, ביום ראשון.
לא כולל משקיפים
מקור דיפלומטי בכיר, שביקש אנונימיות, אמר לאל-ג'זירה כי המנדט של יוניפי"ל הוא חלק מהסדר הבינלאומי והסרתו תעניק לישראל "ניצחון קל לאחר התנהגותה הבלתי מקובלת".
UNIFIL הוקם על ידי האו"ם בשנת 1978, לאחר הכיבוש הישראלי הראשון של דרום לבנון, כדי לאשר את פרישת הכוחות הישראליים, לשמור על שלום ולסייע לממשלת לבנון בהשבת הסמכות.
ישראל פלשה שוב ללבנון ב-2006, ומועצת הביטחון של האו"ם אימצה את החלטה 1701, המרחיבה את המנדט של יוניפי"ל לפקח על הפסקת האש ולהבטיח שלא נכח באזור שום כוח מזוין מלבד צבא לבנון – כלומר אין חיזבאללה או לוחמים ישראלים בדרום.
יוניפי"ל נועד רק לספק מסגרת ללבנונים ולישראלים כדי לפתור את המחלוקות ביניהם ולהקל על הקמת השליטה של הצבא הלבנוני מדרום לנהר הליטני, אבל זה מעולם לא קרה, כאשר הן חיזבאללה והן ישראל מפרות באופן שגרתי את ההחלטה והצבא נותר על כנו. השוליים.
שורת התקיפות הישראליות האחרונות, שלטענת יוניפי"ל היו מכוונות, זכתה לגינוי נרחב כהפרה בוטה של החוק הבינלאומי.
שיין דארסי, מרצה בכיר במרכז האירי לזכויות אדם, באוניברסיטה הלאומית של אירלנד גאלווי, אמר כי הוצאת UNIFIL מהדרך לא תאפשר לעקוב אחר הפרות החוק הבינלאומי בזמן שישראל מגבירה את התקפותיה בדרום לבנון.
"הדרת משקיפים מבחוץ, בין אם זה עיתונאים או שומרי שלום של האו"ם, נראית אסטרטגיה מכוונת להגביל את הבדיקה של כוחות ישראליים בזמן שהם נחוצים ביותר", הוסיף דארסי.
זה עולה בקנה אחד עם דפוס של הדרה שכבר נראה בעזה, שם ישראל הרגה לפחות 175 עיתונאים, לפי משרד התקשורת הפלסטינית בעזה, וחסמה כתבים בינלאומיים ושומרי זכויות אדם של האו"ם. בלבנון היו גם תקיפות ישראליות קטלניות נגד עיתונאים.
בית הדין הבינלאומי לצדק במאי הורה לישראל "להבטיח גישה ללא הפרעה לרצועת עזה של כל ועדת חקירה, משלחת חקירת עובדות או גוף חקירה אחר המופקד על ידי גופים מוסמכים של האו"ם לחקור האשמות על רצח עם". ישראל לא נענתה לדרישה זו.
"כבר היו הפרות מחרידות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי והסיכון לזוועות נוספות יכול רק לגדול כאשר עיני העולם חסומות במכוון", אמר דארסי.
'מכשול'
ישראל הכחישה את ההאשמות לפיהן פגעה בכוונה בשומרי השלום, אך הדחיפה להדחתם מגיעה כשהיא ממשיכה להוציא איומי פינוי כפוי לאנשים בדרום לבנון – שוב בדומה לאזהרות לאנשים בעזה לברוח מבתיהם או להתמודד עם הפצצות.
לפי סיכום שחיבר אל-ג'זירה, הצבא הישראלי הוציא במהלך השבועיים האחרונים צווים כאלה לפחות ל-233 כפרים – אזור שלהערכת האו"ם מכסה רבע משטחה של לבנון.
"אם הם מצליחים לגרום לאזרחים לעזוב, כולל שומרי שלום, הם יכולים להישאר כמה זמן שהם רוצים עד שהם יקבלו עסקה שהם רוצים", אמר רוב גייסט פינפולד, מרצה לשלום וביטחון בינלאומי באוניברסיטת דורהאם.
זה יכול להיות הסדר מדיני הרואה את נסיגת חיזבאללה מצפון לנהר הליטני, הוסיף פינפולד וציין כי ישראל רואה בנוכחות יוניפי"ל "מכשול" להתקדמותה.
העובדה ש-UNFIL נמצאת באזור מלחמה חיה פירושה ששומרי השלום עלולים להיפגע בטעות, מה שעלול לגרום ללחץ משמעותי על ישראל להגביל או לסיים את המערכה הצבאית שלה, אמר פינפולד.
ריצ'רד גואן, מנהל האו"ם בקבוצת המשבר הבינלאומית, אמר שישראל "מתוסכלת מזה זמן רב מכך שיוניפי"ל לא מנע מחיזבאללה לבסס עמדות חזקות" מדרום לנהר הליטני.
"אני חושד שישראל תטען שיש לתת ליוניפי"ל מנדט חזק יותר להתמודד עם חיזבאללה או לחילופין, כוח חדש שאינו בפיקוד האו"ם צריך להתפרס כדי לאבטח את דרום לבנון", הוסיף גואן.
בנאום לכתבים בניו יורק ביום שני, ראש שמירת השלום של האו"ם, ז'אן פייר לקרואה, דחה את ההצעות לפיהן יוניפי"ל אשם באי יישום החלטה 1701.
"(זה) מעולם לא היה המנדט שלה", אמר, והבהיר כי המנדט של יוניפי"ל היה "לתמוך" בצדדים ביישום ההחלטה ולא לאכוף אותה.
"זה חשוב ביחס להחלטה הנוכחית שלנו להישאר בתפקיד כי כולנו מקווים שתהיה חזרה לשולחן המשא ומתן ושסוף סוף יהיה מאמץ אמיתי ליישום מלא של החלטה 1701", הוסיף לקרויה.
בהצהרה ביום שני, מועצת הביטחון של האו"ם הביעה תמיכה ביוניפי"ל בעקבות התקיפות הישראליות והפצירה ב"כל הצדדים" לכבד את הבטיחות והביטחון של המשימה.
"שומרי השלום של האו"ם ושטחי האו"ם לעולם לא יהיו יעד להתקפה", אמר הגוף בן 15 החברים.