ביירות, לבנון – פאדי נסרלדין, אשתו ובתו עדיין ישנות קשות ליד חופי הים התיכון, בין המעצרים האחרונים לאחר שהמשטרה פינתה מאות אנשים מחוף הים ב-31 באוקטובר.
האנשים נעקרו מבתיהם, לאחר שהטילו שם אוהלים לאחר שברחו מההפצצות הישראליות על בתיהם במחוז דהייה שבפרבריה הדרומיים של ביירות.
"היו כ-400 עד 450 אנשים שהגיעו לחוף הים", אמר נסרלדין, והוסיף כי משפחתו לא הצליחה למצוא מקומות במקלטים הממשלתיים הדלילים הזמינים במדינה.
ה היציאה הגדולה הראשונה מדהיהשבשליטת ארגון חיזבאללה הלבנוני, היה כאשר כוחות ישראליים הטילו 80 פצצות על בנייני מגורים ב-28 בספטמבר. הרג את מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללהומספר לא ידוע של אזרחים.
מאוחר יותר באותו לילה, ישראל הוציאה כמה צווי פינוי ברשתות החברתיות, והפחידה אלפי אזרחים שיעזבו את בתיהם ויחפשו מקלט ברחבי ביירות.
מאז שישראל הסלימה את מלחמתה בחיזבאללה בספטמבר, יותר מ-1.2 מיליון איש נעקרו מבתיהם. עשרות אלפים מצאו מקלט בבתי ספר שהממשלה הזמנית של לבנון – המתפקדת ללא נשיא במשך שנתיים – הסבה למקלטים.
אבל כשהחלל מתמלא, לרבים יש מעט אלטרנטיבות חוץ מלהשתכר בבניינים נטושים או לישון במרחבים ציבוריים, כמו מסגדים בחוץ או על מדרכות.
הרשויות בלבנון מחמירות את המצב הקשה שלהן על ידי פינוי הולך וגובר של אנשים מהתנחלויות בלתי רשמיות, גם כשהחורף מתקרב במהירות ושיחות הפסקת האש מתערערות.
אל-ג'זירה שלחה שאלות כתובות לדובר המשטרה ג'וזף סלאם כדי לשאול מדוע שוטרים מפנים משפחות עקורים מהתנחלויות לא רשמיות, אך עד למועד הפרסום לא התקבלה תגובה.
מקווה להפסקת אש?
ביתו של נסרלדין נהרס כתוצאה מהתקיפות שהרגו את נסראללה.
גלי הפיצוץ העיפו את הצירים מדלתותיו וניפצו את חלונותיו, והפחידו את אשתו ובתו. מאז שנמלט, הוא לא חזר לדהייה, אבל אומר שהוא יבנה מחדש את דירתו ברגע שהמלחמה תיפסק.
בשבוע שעבר, הוא היה אופטימי שהפסקת אש עשויה להגיע לפני הבחירות בארצות הברית ב-5 בנובמבר, אבל הדיווחים החדשותיים על הפסקת אש אפשרית איבדו במהירות את זוהרם.
"לפני כמה ימים, לא חשבנו שהמלחמה תימשך, אבל עכשיו אנחנו חושבים שהמלחמה יכולה להימשך לפחות עוד כמה חודשים", אמר לאל-ג'זירה.
מייקל יאנג, מומחה ללבנון ממרכז קרנגי למזרח התיכון, אמר כי הוא סקפטי לגבי דיווחים על הפסקת אש אפשרית.
לאחר הערכת תנאי הצעה להפסקת אש לכאורה שהודלפה לתקשורת הישראלית, יאנג סבור שישראל וארה"ב למעשה קראו לחיזבאללה להיכנע על ידי התניה של הפסקת אש במתן הזכות לישראל לפגוע בדרום לבנון מתי שתרצה.
"כלומר, בכל דרך (תנאי הפסקת האש) הייתה כניעה לתנאים הישראליים", אמר יאנג.
"ההסבר היחיד שיש לי… הוא שהתנאים האלה לא הובילו לשום סוג של משא ומתן, אבל זו הייתה הדלפה מודעת להראות שהאמריקאים תומכים בישראל לאורך כל הדרך", אמר לאל-ג'זירה.
נשאר בקור
ללא שביתת נשק באופק, משפחות עקורים רבות מתכוננות לחורף בחוץ בקור.
נסרלדין אמר שהוא עשוי להקים אוהל קטן כדי להמשיך לישון על שפת הים.
לבנון חווה לעתים קרובות גשם חזק בחורף וטמפרטורות קפואות, כך שאולי אוהל לא מספיק חם לו ולמשפחתו, אבל נסרלדין מתעקש לנסות.
"אם המשטרה לא תבוא ותעיף אותנו החוצה, אז אולי נעשה כאן מאהל קטן כדי לחסות את עצמנו בחורף. … מה עוד אנחנו אמורים לעשות?"
משפחות עקורים אחרות הן כריעה בבניינים שננטשו או ריקים במשך שנים, אפילו עשרות שנים. הם מנסים לתקן את הבניינים על ידי ניקוי החדרים וריהוטם בכל מה שהם יכולים למצוא.
הרשויות בלבנון פינו אנשים מחלק מהמבנים הללו – לפעמים לבקשת בעל הקרקע – מבלי לספק מחסה חלופי.
יאנג מאמין שהממשלה הזמנית, שנחשלת מהתמוטטות כלכלית חריפה ואינה מוכנה להתמודד עם המשבר, תצטרך בסופו של דבר להפחית את הפינוי.
"בשלב מסוים, הממשלה תצטרך לעצור את הפינויים האלה בין אם היא תרצה ובין אם לא. החורף מגיע, והוא לא יכול פשוט לזרוק אנשים לרחובות הקרים", אמר לאל-ג'זירה.
אבל אין לו תקווה קטנה שהממשלה תוכל להמציא פתרונות עמידים כלשהם.
"בכל המישורים, הישראלים יצרו בעיה חברתית מסיבית שממשלת לבנון לחלוטין לא מוכנה לה", אמר.
אל-ג'זירה שלחה שאלות כתובות לאלברט שאמון, דובר משרד החינוך וההשכלה הגבוהה, הממלא תפקיד חשוב בפעולות הסיוע, אך עד למועד הפרסום לא התקבלה תגובה.
יוזמות אזרחיות
חוסר הסיוע מממשלת לבנון ומהפלגים הפוליטיים דחף את קבוצות הסיוע המקומיות להוביל את תגובת הסיוע.
ארגון אחד, פארח אל-עטאא, שפירושו "שמחת הנתינה", פתח את מה שהוא מתאר כבית הארחה בקרנטינה, שכונה מעוטת הכנסה בצפון מזרח ביירות.
היא נותנת מחסה לכ-600 איש ובקרוב תתרחב לקלוט 1,000.
"ביקשנו את המרחב הזה מהעירייה כארגון, והם נתנו לנו אותו. אבל למען האמת, הרשויות לא עוזרות לנו אחרת", אמרה סינתיה מהדי, בת 25, מתנדבת במקור מדרום לבנון.
מתנדבי פרח אל-עטאא רבים נעקרו בעצמם בעקבות ההפצצות של ישראל. למרות הקשיים שלהם, הם איחדו כוחות כדי לבשל ארוחות חמות ולספק מחסה לזכות הפחות מיוחסים בקהילה שלהם.
ספאח, אישה בת 40 שהזדהתה בשמה הפרטי בלבד, היא בין הנתמכים. לבית ההארחה היא הגיעה לפני שבועיים לאחר שמשפחתה פונתה מבניין נטוש בו חוסה לאחר שנמלטה מביתם בדהייה בסוף ספטמבר.
בעוד שפאח אמרה שהתנאים בבית ההארחה טובים יחסית, היא כמהה לחזור הביתה.
"עדיין יש לנו תקווה", אמרה לאל ג'זירה מחדר השינה הצנוע שלה בבית ההארחה.
"תקוותנו היא עם אלוהים."
