לחץ ופחד עושים אותי סופר יעילה, פעם צבעתי בית שלם בחודש שמיני רק מהחשש של מה יקרה כשתצא הילדה. מרגיע אותי לסדר, לארגן, למיין, לקטלג, שמה לי מוסיקה שאני אוהבת, מתלבשת בבגדים הכי נוחים ומתמסרת לאירוע. שעת מלחמה, אנחנו בבית כמעט כל הזמן, את כל הסדרות בטלוויזיה כבר סיימנו, חדשות אנחנו כבר לא יכולים לשמוע יותר. אז מה נעשה?
הנה כמה הצעות, מלבד הדברים הברורים שיעבירו לכם כמה שעות טובות וישאירו אתכם עייפים אך מרוצים.
1. ארגון, סידור ומיון של כל המחברות הספרים וכלי הכתיבה של הילדים לקראת שנת הלימודים הבאה.
2. סריקה של כל האלבומים הישנים למחשב. היום יש אפליקציות סריקה מעולות בניידים. זו גם הזדמנות לעבור עם המשפחה על תמונות ישנות. חוויה כייפית לכולם ומאוד יעילה. שומרת על הזכרונות שלכם באיכות גבוהה לתמיד ולא פחות חשוב,חוסכת לא מעט מקום בארונות.
3. ארגון תיקיות במחשב. כמה מאיתנו באמת מסודרים במחשב? המסמך ההוא שנשאר על הדסק טופ, האקסל הזה שלא נמצא במקום הנכון. מחליטים שמוחקים את כל מה שלא צריך, מנקים את המחשב ומסדרים.
4. מיון אימיילים לפי נושאים. כל האימיילים החשובים נכנסים לתיקיות מקוטלגות וכל היתר לפח האשפה.
5. ניקוי ניידים- ניקוי תמונות וסרטונים לא רלוונטיים. ניקוי הודעות ואפליקציות שלא בשימוש.
6. סידור ארונות אמבטיה- כל הסבונים מבתי המלון שבמקרה זחלו למזוודות שלנו ולא השתמשנו בהם עד כה כנראה שגם שלא נשתמש. כנ״ל לגבי ערכות התפירה ומנקה הנעליים. כל המגבות שעבר זמנן, הבלויות, חסרות השיער, אלו שלא סופגות יותר, זה הזמן להפרד ואולי לקנות חדשות. והינה טיפ שאני ממש אוהבת: צבע אחיד לכל מגבות האמבטיה יוצר אווירה, לבן אם ממש רוצים הרגשה של בית מלון.
7. הילדים בבית זה הזמן לעשות פרויקט חדר – לתאם עם כל אחד מהילדים כמה שעות של איכות ורענון החדר האישי. בגדים ישנים, נעלים קטנות, פוסטרים שעבר זמנם, בובות ששוכבות במגירה שנים וכיוב…כל מה שבמצב סביר פשוט לתרום. רווח כפול לכולם. יש לא מעט עמותות שישמחו לקבל בגדים ונעלים באיכות סבירה ולהעביר את זה לאלו שבאמת צריכים את זה. נצלו את הזמן הזה להסתכל ביחד על ספרי מחזור, יצירות מהגן, ברכות יומהולדת ישנות, תמונות מחוויות משפחתיות ולהעביר כמה שעות של כיף וחיבור אמיתי.
8. המחסן הביתי שמכיל את כל הדברים ״שיום אחד בטוח נצטרך״.זמן מעולה לפנות, לנקות, לזרוק ולאוורר.
שנדע ימים טובים יותר ובע״ה שכולם יהיו בטוחים ומוגנים.
הכותבת היא דנית חגאי בעלת חברה לארגון וסידור בתים
