שדה התעופה בן גוריון מתעורר לחיים לאיטו, בתקווה לחזרת כל חברות התעופה הזרות בהקדם, אבל מי שהספיק בעבר לטוס לארה"ב יודע שהדרך הלוך, לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ארוכה יותר מהטיסה בחזרה לנתב"ג. מדוע זה קורה, ולמה מסלולי הטיסה על המפות אינם מסומנים בקו ישר אלא מעגלי וארוך? הנה כל התשובות.
מטוסי נוסעים אינם טסים בקווים ישרים כפי שנראה הגיוני במפה שטוחה. במקום זאת, הם עוקבים אחר מסלולים הנקראים "מעגל גדול". מדובר בקו המחבר שתי נקודות על פני כדור הארץ ועובר דרך מרכזו, כך שהוא הדרך הקצרה ביותר בין שתיהן. בגלל מבנה כדור הארץ הכדורי, מסלולים אלו נראים במפות שטוחות כקו מעוקל. עקרון זה הוא הבסיס לתכנון מסלולי טיסה חסכוניים יותר בדלק ובזמן.
תכנון המסלול נשען על שיקולים רבים שכוללים בטיחות, חסכון בדלק, ותנאי מזג אוויר. חברות התעופה צריכות להימנע ממעבר מעל אזורי סכסוך, מזג אוויר קיצוני, או שדות תעופה עמוסים. כל מסלול חייב לכלול גם אפשרויות לנחיתה במקרה חירום לאורך המסלול.
מבנה כדור הארץ והסיבוב שלו סביב צירו הם הגורמים להיווצרות רוחות הסילון. בנוסף, תכנון מסלול הטיסה מושפע גם ממזג האוויר באותו יום, מטעמי בטיחות והעדפת נתיבים שמונעים סכנות כמו סופות ברקים או מערבולות אוויר קשות. בתוך כך, השימוש במערכות ניווט מתקדמות מאפשר לייעל את הנתיב ולמזער עיכובים.
סיבות נוספות לאי שימוש בקו ישר כוללות הימנעות מאזורי תעבורה עמוסה, תיאום עם בקרי הטיסה ושיקולים כלכליים הנוגעים לשימוש במרחב האווירי של מדינות מסוימות. כך או כך, הדרך הנראית במפה כארוכה או מעוקלת היא לעיתים קרובות היעילה והבטוחה ביותר. כל זאת נועד כדי להביא את המטוס ליעדו בזמן הקצר ביותר, תוך שמירה על חסכון מירבי בדלק ובעלויות.
מדוע אם כך הטיסה לניו יורק ארוכה יותר?
הסיבה היא רוחות סילון. מדובר בזרמי אוויר מהירים במיוחד שנמצאים בגובה רב, בדרך כלל בין 9,000 ל-12,000 מטרים מעל פני הים, ומשפיעות משמעותית על נתיבי תעופה. רוחות אלו יכולות להאיץ או להאט טיסות, בהתאם לכיוון שבו המטוס טס ביחס לזרם האוויר.
רוחות סילון מהמערב למזרח מצויות בדרך כלל בין צפון אמריקה לאירופה. טיסות מניו יורק ללונדון, למשל, יכולות להתקצר משמעותית כאשר המטוס משתמש ברוח סילון במזרח, בעוד הטיסות בכיוון ההפוך מתארכות לעיתים בגלל התנגדות הרוח.
בין אסיה לצפון אמריקה, רוחות סילון מסייעות לטיסות ממזרח אסיה לארצות הברית, במיוחד ליעדים בחוף המערבי כמו סן פרנסיסקו או לוס אנג'לס. רוחות סילון חזקות בגובה רב עשויות לקצר את הטיסות ממזרח סין, יפן וקוריאה לדרום מזרח אסיה, בהתאם לעונת השנה.
בעונות החורף רוחות הסילון בקווי הרוחב הבינוניים מתחזקות בשל הפרשי הטמפרטורה הגדולים בין קווי הרוחב הצפוניים לדרומיים. זו התקופה שבה טיסות באוקיינוס האטלנטי או השקט נהנות מהשפעה משמעותית יותר של רוחות סילון. בקיץ הרוחות חלשות יותר, ולכן ההשפעה על משך הטיסה קטנה יותר.
חברות התעופה מנצלות לטובתן את רוחות הסילון והמטוסים "רוכבים" עליהן כך שמשך הטיסה מתקצר וצריכת הדלק מופחתת. בשל קיצור זמן הטיסה, גם המטוסים זמינים יותר לטיסות נוספות. עם זאת, טיסות בכיוון הנגדי לרוחות סילון מתארכות, ומטוס עלול להיתקל גם בכיסי אוויר חזקים יותר, מה שמגביר את חוויית הטלטלות בטיסה.
