דמשק, סוריה – נפילת משטר אסד רב השנים ששלט בסוריה במשך יותר מ-50 שנה הפכה לנקודת מפנה עולמית ב-2024.
מלחמתה של סוריה נעלמה מהכותרות, אך היא צצה מחדש כשהתקפה ברק הפילה את בשאר אל-אסד והחזירה את התקווה לרבים בחודש האחרון של השנה.
בתחילת 2024, ארגון הבריאות העולמי העריך שיותר מ-65% מהאוכלוסייה זקוקה לסיוע הומניטרי.
רעידת אדמה בפברואר 2023 שהחריבה את צפון סוריה החריפה עוד יותר את המשבר מבלי לדרבן תמיכה בינלאומית נוספת.
מחירי המזון הוכפלו ב-2024 בהשוואה ל-2023, והמטבע המקומי ירד לאחת-15 מערכו ב-2020.
ישראל תקפה את סוריה ב-2024, הרסה מבנים שלמים בדמשק ובמחוזות אחרים, פנתה לגורמים רמי דרג איראניים וחיזבאללה, וגרמה להשבתות חוזרות ונשנות של שדות התעופה בחאלב ובדמשק.
המחאות השלוות נמשכו בדרום ובצפון מערב המדינה, כאשר פעילים בסווידה הפגינו נגד תנאי החיים הירודים וקראו לנפילת משטר אסד.
משטרו של אל-אסד ובעלי בריתו המשיכו להפציץ אזורים שבשליטת האופוזיציה, הרג ופצע אזרחים.
האיום המתמשך מצד המשטר בצפון מערב הביא את חיית תחריר א-שאם (HTS) וקואליציה של קבוצות אופוזיציה חמושות לפתוח ב"מבצע הרתעת תוקפנות" ב-27 בנובמבר, תוך התקדמות מהירה במערב חלב ולכיבוש העיר תוך יומיים.
ההתקדמות נמשכה דרך דרום אידליב, חמה, דרעא וחומס עד שב-8 בדצמבר הגיעה לדמשק כשבשאר אל-אסד נמלט לרוסיה.
חגיגות פרצו ברחבי סוריה, למרות שישראל ניצלה את המצב כדי לפגוע באתרי ביטחון ומחסני נשק ולצאת לפלישה לסוריה בזחילה מעבר לקו הגבול ברמת הגולן.
ככל שהתקדמו לוחמי ה-HTS, הם פתחו את הדלתות לבתי הכלא של אל-אסד, שיחררו אלפים והדגישו את המספר העצום של האנשים שנעלמו ב"בתי המטבחיים האנושיים" שלו.
החלו מאמצים לאתר כ-130,000 אסירים ואנשים נעלמו בכוח, אך כפי שגילו אלפי משפחות, החיפוש יהיה ארוך ומתיש.
עוד אלפי עקורים פנימיים שנאלצו לברוח מהארץ קיוו לחזור לבתיהם, אבל ההרס שגרם אל-אסד היה כה נרחב עד שחלק מהאנשים אפילו לא הצליח לזהות היכן עמדו בתיהם.
חוסר הוודאות והפחד מהעתיד עדיין רווחים בקרב הסורים, אך יש הסכמה כי העתיד טומן בחובו הבטחה לעומת העבר.
כשהעולם עובר משנה לשנה, הסורים עוברים מ-1970 ל-2025 כשהם שמים את שנות אל-אסד מאחוריהם.
