סין מתנגדת למהלך הפיליפיני להגדיר את הזכויות הימיות של המדינה בים סין הדרומי.
סין קבעה מחדש את הטריטוריות שלה סביב שונית הבזק בים סין הדרומי לאחר שהפיליפינים הגדירו את גבולות הים שלה במים השנויים במחלוקת.
נשיא הפיליפינים, פרדיננד מרקוס הבן, חתם ביום שישי על שני חוקים להגדיר את הזכויות הימיות של המדינה ולקבוע נתיבים ימיים ונתיבים אוויריים כדי "לחזק את הריבונות".
משרד החוץ של סין אמר ביום ראשון כי הוא "מתנגד לכך בתוקף והוא ימשיך לנקוט בכל האמצעים הנדרשים בהתאם לחוק כדי להגן בנחישות על הריבונות הטריטוריאלית והזכויות והאינטרסים הימיים של המדינה".
בייג'ין טוענת לריבונות על כמעט כל ים סין הדרומי, כולל אזורים שנתבעו על ידי הפיליפינים, ברוניי, אינדונזיה, מלזיה ווייטנאם.
סין דחתה פסיקה משנת 2016 של בית המשפט הקבוע לבוררות בהאג לפיה טענותיה הגורפות אינן נתמכות בחוק הבינלאומי. ארצות הברית, בעלת ברית בפיליפינים, תומכת בפסיקת בית המשפט בתיק, שהובא על ידי מנילה.
הצהרת המשרד הסיני הגדירה קו בסיס של "מים טריטוריאליים" מסביב לשחמת סקארבורו, שסין טוענת לשטחה ומכונה האי הואנגיאן.
הלהקה היא נקודת מחלוקת מרכזית על ריבונות וזכויות דיג. סין חוקקה חוקים פנימיים המכסים את ים סין הדרומי, כמו חוק משמר החופים ב-2021 המאפשר לה לעצור זרים החשודים בהסגת גבול.
עם ארמדה של ספינות משמר החופים לטעון את טענותיה, בייג'ין מאשימה באופן שגרתי ספינות בהסגת גבול באזורים של ים סין הדרומי הנופלים בתוך האזורים הכלכליים הבלעדיים של שכנותיה, והתנגשה שוב ושוב עם הפיליפינים בשנה האחרונה.
משמר החופים של סין פרסם ביום ראשון הצהרה שבה נאמר כי הפיליפינים שלחו תכופות ספינות מלחמה וכלי טיס של צבא ומשטרה "לחדור" למים ולמרחב האווירי ליד שומת סקארבורו. היא האשימה את מנילה בהסתה ל"דיג לא חוקי" באזור.
רק באוגוסט דיווחו שתי המדינות על שישה עימותים באוויר ובים בנתיב המים השנוי במחלוקת.
המתיחות ההולכת וגוברת איימה למשוך את ארה"ב, שיש לה הסכם הגנה הדדי עם הפיליפינים והבטיחה לבוא לעזרתה של מנילה במקרה של התקפות חמושים של צד שלישי נגד חיילים פיליפינים. אלה כוללים אנשי משמר החופים, מטוסים או כלי שיט ציבוריים "בכל מקום" באזור ים סין הדרומי.
