סין התגלתה כיצרנית המובילה בעולם של פטנטים בינה מלאכותית, אך היא נאבקת להפוך רבים מהרעיונות שלה לפעולה הודות לפיקוח על הייצוא של ארה"ב ומאבקים ארוכי שנים עם תרבות החדשנות שלה בבית.
ביולי, סוכנות הקניין הרוחני של האו"ם דיווחה כי סין הגישה יותר מ-38,000 פטנטים של בינה מלאכותית בעשור האחרון, יותר מכל שאר המדינות גם יחד.
חברות ומוסדות סיניים מדורגים ב-10 מחזיקי הפטנטים המובילים בעולם, כולל Tencent, Ping An Insurance, Baidu והאקדמיה הסינית למדעים, על פי נתונים של ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO).
ארבע חברות אמריקאיות נמצאות ב-10 המובילות, אבל עמק הסיליקון ומוסדות מחקר בארה"ב הגישו רק 6,276 במהלך אותה תקופה בין 2014-2023. דרום קוריאה, במקום השלישי, הגישה 4,155 המצאות, ואחריהן 3,409 מיפן ו-1,350 מהודו, לפי נתוני WIPO.
עם זאת, למרות שפע הפעילות הזה, סין עדיין מאחורי ארה"ב מבחינת ההשפעה מכיוון שמספר הפטנטים הגבוה מספר רק חלק מהסיפור, לדברי ואן אן לה, עוזר פרופסור לדיני קניין רוחני באוניברסיטת דורהאם בארצות הברית מַלְכוּת.
"המספר העצום של פטנטים שהוגשו או מוענקים לרוב נתפס בטעות כאינדיקטור ישיר לחדשנות. נפח גבוה של פטנטים יכול להיות מונע מגורמים שאינם קשורים לחדשנות פורצת דרך, כמו הגשות אסטרטגיות, מדיניות לאומית שונה, או אפילו מניעים לא חדשניים", אמר לה. פטנטים נועדו גם להגן על חדשנות אבל לא בהכרח מבטיחים את הצלחתם המסחרית, היא הוסיפה.
למרות המספר הכולל הנמוך של הפטנטים, למפתחים בארה"ב יש הובלה ברורה. מדד הבינה המלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד לשנת 2024 כינה את ארה"ב כבית הבלתי מעורער של "דגמי הבינה המלאכותית" הבולטים ביותר עד כה, עם 61, לעומת 21 מהאיחוד האירופי ו-15 מסין.
תנופת הבינה המלאכותית האחרונה החלה עם הפיתוח של גוגל של ה"שנאי" פורץ הדרך בשנת 2017 – ארכיטקטורת הרשת העצבית העומדת בבסיס הבינה המלאכותית הגנרטיבית, כולל מודלים של שפות גדולות (LLMs) כמו ChatGPT של OpenAI. השחרור של ChatGPT בשנת 2022 היה פריצת דרך נוספת – שכונה "רגע האייפון" עבור AI גנרי על ידי מנכ"ל Nvidia, Jensen Huang כי אז הנושא נכנס לתודעה הרווחת.
בעוד ש-ChatGPT עוקב אחריו עשרות מתחרים, כולל הבוט ERNIE של Baidu עם זאת, בסין, נראה שאף אחד לא עשה את אותה התזה.
רוב הפטנטים המקומיים
התחרות עם הכיסים והמשאבים העמוקים של עמק הסיליקון תמיד הייתה אתגר, אך היא הפכה למאתגרת יותר מאז 2022, כאשר ארה"ב החלה להטיל בקרות ייצוא על טכנולוגיה מרכזית כמו שבב NVIDIA A100 שעזר להניע את בום הבינה המלאכותית האחרונה.
"למרות שסין הגישה את פטנטי הבינה המלאכותית הגנרטיבית ביותר בעולם, הרבה יותר מארה"ב, חלק ניכר מהפטנטים הסיניים הללו לא הצליחו ולא היו יכולים להיות מתורגמים לכוחות שיעזרו להביא (בערך) את עלייתם של LLMs ומודלים בסיסיים אחרים של AI, " אמר אלכס הוא, עמית בכיר במרכז לחדשנות ממשל בינלאומי (CIGI), צוות חשיבה קנדי.
"זה בגלל שלסין לא היה את כוח החישוב העצום הנדרש, מיליארדי וטריליונים של פרמטרים איכותיים של נתונים עבור אימון מודלים גדולים, מה שמנע מסין את האפשרות ללכת עם המסלול הטכנולוגי של המודל דמוי ChatGPT ש-OpenAI יזם." הוא אמר לאל ג'זירה.
חברות כמו אינטל ו-Nvidia החלו לייצר שבבים העומדים בתקנות אמריקאיות עבור השוק הסיני, אך החברות הסיניות עצמן פונות לסדרת השבבים Ascend מתוצרת מקומית מבית Huawei, על פי דיווח מחודש יוני מאת השוק האמריקאי הלשכה הלאומית למחקר אסיה.
בינתיים, תעשיית הבינה המלאכותית של סין מסתכלת גם פנימה ומתמקדת יותר בשוק המקומי. הוא העריך שהיא הגישה רק 2,926 פטנטים בחו"ל, בהתבסס על התעריף הנמוך המסורתי של סין עבור בקשות בחו"ל.
הוא הציע שרבים ממפתחי GenAI המובילים בסין כמו Tencent, Ping An Insurance, האקדמיה הסינית למדעים, Alibaba, Baidu ו-ByteDance מתמקדים בעיקר בשוק המקומי כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת שלהם. לחברות שמגישות פטנטים בחו"ל, לעומת זאת, יש כבר נוכחות שם, כמו Huawei, ZTE ו-Vivo.
AI בסין מחליפה משפיעני מדיה חברתית כדי למכור מוצרים באינטרנט 👇 pic.twitter.com/RB6MWFOuJt
— אל ג'זירה באנגלית (@AJenglish) 19 באוגוסט 2023
רבים מהפטנטים הגנרטיביים של AI בסין פותחו גם לשימוש פנימי, כגון שיפור הפעילות העסקית של החברה או אפליקציות קיימות.
לדבריו, רק Baidu, הידועה ביותר בחו"ל בזכות מנוע החיפוש שלה, התמקדה במחקר ופיתוח בינה מלאכותית החדשנית ביותר, אך לעת עתה חסרו להם שבבי בינה מלאכותית המתקדמים כדי להדביק את הפער, הוא אמר.
פטנטים בינה מלאכותית, בהובלת מגזר הטכנולוגיה הפרטית בסין, "טובים יותר מהרוב" לפי He, ומונעים על ידי "מחקר חדשני אמיתי בתעשייה" כדי להתעדכן או להרוויח כסף לפי דרישה, אבל הוא אומר שיש גם בעיה ארוכת שנים של תגמול. כמות על איכות.
מפתחים וממציאים עשויים לקבל תמריץ להגיש פטנטים כדי להבטיח סובסידיות ממשלתיות, להבטיח קידום מכירות בודדים, או לרכוש הסמכה לחברה שלהם כ"מיזם היי-טק לאומי", אמר Le's Durham, במקום להגן על חדשנות אמיתית.
"הממשלה הסינית רואה את עצמה כמשהו הדומה לחממת סטארט-אפים בקנה מידה גדול, שחושבת בנוסח המקבילה בבעלות המדינה של 'קומבינטור Y' – רק עם עוצמה גדולה ואופק השקעה לטווח ארוך הרבה יותר, " אמר לה, בהתייחסו למאיץ הסטארט-אפים האמריקאי שעזר להשיק אלפי חברות כמו Airbnb, Coinbase, Dropbox, Instacart ו-Stripe.
