שלושת המנהיגים החזקים ביותר במחנה האנטי-מערבי – נשיא סין שי ג'ינפינג, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און – יעמדו זה לצד זה במצעד צבאי ענק בבייג'ינג ב-3 בספטמבר. האירוע, שמציין 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה ולכניעת יפן, הפך לתצוגת כוח דיפלומטית נגד המערב שנעדר מהאירוע כמעט לחלוטין, כך דווח היום (חמישי) בגרדיאן הבריטי.
המצעד יתקיים בכיכר טיאננמן ויכלול עשרות אלפי חיילים, מטוסי קרב מתקדמים, מערכות הגנה מפני טילים ונשק היפרסוני. שלושת המנהיגים יצעדו יחד על "שער השלום השמימי" במופע חסר תקדים של אחדות בין שלוש מדינות שמאתגרות את הסדר העולמי בהובלת ארצות הברית. זו תהיה הפעם הראשונה מזה שש שנים שקים עוזב את צפון קוריאה המבודדת, וביקורו האחרון בסין היה ב-2019.
סך הכל 26 מנהיגים זרים אישרו הגעה למצעד, אך אף אחד מהם אינו ממדינות מערביות גדולות. היוצא מן הכלל היחיד הוא רוברט פיצו, ראש ממשלת סלובקיה, החברה באיחוד האירופי. בין המנהיגים הבולטים שיגיעו נמצאים נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, נשיא אינדונזיה פרבואו סוביאנטו ונשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ'. גם ראש החונטה של מיאנמר, מין אונג הלינג, צפוי להשתתף.
הופעתם המשותפת של פוטין וקים בבייג'ינג מדגישה את השינויים הדרמטיים ביחסי הכוחות באסיה. פוטין, המבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי ומנהל מדינה תחת סנקציות כבדות בגלל המלחמה באוקראינה, מוצא בסין שותפה אסטרטגית חיונית. קים, ששולט במשטר הסגור והמסונקצן ביותר בעולם, רואה בסין את חבל ההצלה הכלכלי העיקרי שלו ובעלת ברית רשמית עם הסכם הגנה משנת 1961.
מעניין לציין שראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שיהיה בסין באותו שבוע לפסגת ארגון שיתוף הפעולה של שנחאי, בחר שלא להשתתף במצעד. היעדרותו בולטת במיוחד לנוכח ההתחממות האחרונה ביחסים בין סין והודו, שתי המעצמות האסיאתיות שחולקות תלונות כלכליות משותפות נגד מדיניות המכסים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
עוזר שר החוץ הסיני הדגיש שהשתתפות פוטין מדגימה את "השותפות האסטרטגית המקיפה ברמה הגבוהה בין סין ורוסיה לעידן החדש". הוא הוסיף שסין לעולם לא תשאף להגמוניה או להתפשטות, אך המסר הסמלי של המצעד ברור – סין, רוסיה וצפון קוריאה מציגות חזית מאוחדת מול הלחצים המערביים ומקדמות סדר עולמי חלופי.
המצעד מנציח זיכרון כואב בהיסטוריה הסינית – מיליוני סינים נהרגו במלחמה הממושכת נגד יפן בשנות ה-30 וה-40. סין רואה ב-3 בספטמבר את יום הניצחון על היפנים, והמפלגה הקומוניסטית הפכה את התאריך לסמל של התקוממות לאומית ועמידה איתנה. השנה, עם השתתפות פוטין וקים, האירוע מקבל משמעות גיאופוליטית רחבה הרבה יותר.
במקביל למצעד, דווח שצוללות של הצי הרוסי והסיני ערכו לראשונה בהיסטוריה סיור משותף באזור אסיה-פסיפיק, בעוד צעד שמחזק את שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות. האירועים הללו מתרחשים בתקופה של אי ודאות גיאופוליטית גוברת, כאשר סין מאמצת עמדה תקיפה יותר כלפי טייוואן וסכסוכיה הטריטוריאליים עם מדינות שכנות, ומציבה עצמה כמרכז של סדר עולמי חדש שמאתגר את ההגמוניה האמריקאית.
