איש "הארץ" אומר כי נאמר לו על ידי גורם בכיר כי הוא 'יסבול מהתוצאות' אם יפרסם את הסיפור.
עיתון "הארץ" פרסם שני מאמרים מרימים גבות ברצף המטילים ספק בנורמות הדמוקרטיות של ישראל.
ביום רביעי הוא פרסם מאמר דעה מאת ג'ונתן פולק עם קטעי טקסט שנכתבו, המתייחס להוראת איסור קבע המונעת מהתקשורת לדון ב"מעצר מנהלי" – שיטה לפיה כוחות ישראליים מחזיקים פלסטינים ללא הגבלת זמן ללא כתב אישום או הליך הוגן.
למחרת היא פרסמה כתבה המפרטת כיצד ממשלת ישראל לפני שנתיים מנעה ממנה לפרסם חקירה תוך שימוש ב"סמכויות חירום" ואיומים. הסיפור הזה הפך מאוחר יותר לנושא של דו"ח נפיץ של מגזין +972 והגרדיאן, הטוענים למאמצי הפחדה של סוכנות הביון שלו, מוסד, נגד תובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC).
מטשטש/מסדר את האמת
מאמר הדעה ה"מתוכנן" סומן בכוונה על ידי צוות "הארץ", ייצוג ויזואלי בולט של האטימות של מערכת "המעצר המנהלי".
בכותרת נכתב: "עילת המעצר של ישראל:…" כאשר כל מה שאחרי המעי הגס מוסתר על ידי ריבועים שחורים שמזכירים את הסמן השחור ששימש את הצנזורים של פעם.
וכך נמשכה היצירה, שתיארה את מצוקתם של אותם פלסטינים שנקלעו לרשת ישראלית חסרת אבחנה שתעדיף להחזיק מספר עצום של אנשים ללא הגבלת זמן מאשר לעקוב אחר ההליך התקין.
עילת המעצר של ישראל: ████ ██ █████ | דעה | יונתן פולק https://t.co/3AnYhZ4KTG
— Haaretz.com (@haaretzcom) 29 במאי 2024
בכל מקום שבו הכותב התייחס להצהרות המשטרה או כל דבר שקשור להליך או לאישומים מעורפלים, הופיעו שוב הסימנים השחורים המפחידים, מתסכלים את הקורא ומכפילים להזכיר להם את סכנות הצנזורה.
הכותב, יונתן פולק, הוא פעיל ישראלי אנטי-ציוני ותיק, שהיתה לו מספר התמודדויות עם מערכת הביטחון הישראלית, לאחר שנעצר מספר פעמים בעבר והורשע לפחות בארבע הזדמנויות באשמת מחאה.
מעצרו האחרון היה בינואר 2023, הואשם ביידוי אבנים לעבר ג'יפ של משמר הגבול. כשהתקרב מועד משפטו, הוא נקט בצעד החריג ודרש לקיים את משפטו לא בבית משפט אזרחי אלא בבית משפט צבאי, שמערכת המשפט האטומה מטילה על אלפי פלסטינים מדי שנה.
חשיפה בתקופה קשה לישראל
במאמרו של גור מגידו אמר "הארץ" ביום חמישי כי הוא היה מוכן לפרסם סיפור על לחץ לכאורה של המוסד על התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי כבר לפני שנתיים.
"אנחנו מבינים שאתה יודע על התובע (ICC)"
חשבון מצמרר של "הארץ". @GurMegiddo על האופן שבו סוכנויות הביטחון הישראליות השתמשו באיומים ובסמכויות חירום כדי למחוק את הדו"ח שלו לפני שנתיים על ניסיונותיו של ראש המוסד לגייס/לסחוט את בנסודה מה-ICChttps://t.co/hP8z5KchzH— אסתר סולומון (@EstherSolomon) 30 במאי 2024
במקום זאת נאמר במאמרו של מגידו, "פקידי ממשל ישראלים השתמשו בסמכויות חירום כדי למנוע את פרסום הסיפור באותה עת".
זהו גילוי שהגביר את ההאשמות כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אינו מעלה על ערעור החופש של התקשורת הישראלית לחסום סיפורים מזיקים.
מגידו, שהיה מחבר התחקיר הקודם, סיפר כי לפני שפרסם את התחקיר ההוא קיבל טלפון מבכיר ביטחוני שזימן אותו ללשכתו.
במהלך פגישתו עם הפקיד, נאמר לו כי אם יפרסם, הוא "יסבול מההשלכות ויכיר את חדרי החקירות של רשויות הביטחון הישראליות מבפנים", אמר.
הדיווח של +972 והגרדיאן, שפורסם ביום שלישי, התרכז בטענות כי ראש המוסד דאז יוסי כהן ניסה לסחוט את תובע ה-ICC דאז פאטו בנסודהכדי לאלץ אותה לבטל חקירה של פשעי מלחמה לכאורה שביצעה ישראל בפלסטין.
"אחד הממצאים המרכזיים של החקירה היה ידוע לקוראי "הארץ" מזמן אם ישראל הייתה המדינה הדמוקרטית שהיא מתיימרת להיות", אמר מגידו.
"כעת נחשפה הפרשה בתקופה קשה עבור ישראל.
"במקום להיחשף בעיתון ישראלי, התחקיר הופיע כעת בעיתון עם תפוצה עולמית. במקום להתמודד עם הסיפור בזמן שלום, הוא חייב להתמודד איתו עכשיו בעיצומה של המלחמה".
המגע הסמוי של כהן ללחוץ על בנסודה התרחש בשנים שקדמו להחלטתה לפתוח בחקירה רשמית לגבי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות לכאורה בשטח פלסטיני כבוש, נכתב בדו"ח המשמר.
בשבוע שעבר, יורשו של בנסודה, קארים חאן, הגיש בקשה ל צו מעצר לנתניהו המבוסס חלקית על אותה חקירה שהושקה ב-2021.
חאן הודיע ללשכתו יש "סיבות סבירות" להאמין שנתניהו ושר ההגנה שלו, יואב גלנט, נושאים ב"אחריות פלילית" ל"פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות".
בפוסט ב-X תיארה אסתר סולומון, העורכת הראשית של "הארץ" את החשבון של מגידו כ"מצמרר".
ניאל סטנאג', עורך שותף של העיתון הפוליטי האמריקאי, The Hill, תיאר את הדיווח כ"טוויסט חדש בהפחדת המוסד מה-ICC".
קנת רוט, מנכ"ל Human Rights Watch לשעבר, אמר כי "יאמר לזכותה" של בנסודה שלמרות האיומים הישראלים נגדה, "היא פתחה בחקירה רשמית של ישראל במרץ 2021, שכן כהונתה מסתיימת במקום להשאיר אותה בידיה. יוֹרֵשׁ."
