קובנה, העיר השנייה בגודלה בליטא, הייתה במשך מאות שנים מרכז יהודי חשוב, אך במהלך מלחמת העולם השנייה עברה חוויות קשות, כאשר אלפי יהודים נרצחו בשואה. כיום, העיר משמשת כמרכז חיים יהודיים חדשני, בה מתפתחת קהילה יהודית צעירה ופעילה, הודות לפועלו של הרב משה שיינפלד, ראש פרויקט קהילתי בולט עבור סטודנטים ישראלים בעיר.
הרב שיינפלד, יליד גוש עציון, גדל ביישוב מעלה עמוס והחל את דרכו הדתית בירושלים. אחרי נישואיו לרחלי, עבר ללמוד בכולל, אך בעקבות קשיים כלכליים לא הצליח להמשיך בדרך זו ונאלץ למצוא פתרון. אז, פנה אליו ארגון "נפש יהודי" שמנהל פרויקטים לקהילות יהודיות בעולם, וביקש ממנו להצטרף לפרויקט במגדל העמק. שם החל הרב שיינפלד לתכנן את דרכו, תוך כדי חיבורו למיזם הגובר. אך מה שקרה בהמשך היה מעבר לכל מה שציפה.
כאשר התעורר צורך במנהל לפרויקט קהילתי בליטא, פנה אליו ארגון "נפש יהודי" בהצעה לעבור לקובנה ולנהל את המיזם המקומי, שנוסד על ידי מר שטרן מלונדון. מר שטרן, שלמד בעבר בלונדון ושם נאלץ להתמודד עם קשיים במציאת אוכל כשר, הבין את הצורך במענה לצורכי הסטודנטים היהודים ששהו בעיר, והחליט להקים פרויקט שיספק להם אוכל כשר ואירועים יהודיים.
כאשר הגיע לקובנה, פגש סטודנטים ישראלים שדיברו עברית, והחליט להקים את המיזם במטרה לספק שירותים יהודיים עבורם. תחילה מדובר היה בהבאת מרצים לאירועים אחת לכמה זמן, אך ככל שהפרויקט צמח, התעורר הצורך במישהו שיתמסר לתפקיד באופן קבוע.
הרב שיינפלד, שנענה לקריאה לעבור לקובנה, חתם על הסכם לשהות בעיר למשך עשרה חודשים בלבד. עם הזמן, הוא גילה את הצורך הממשי בהמשך ההתפתחות של המיזם, והסכים להישאר בעיר לאורך השנים.
הקהילה, המורכבת בעיקר מסטודנטים ישראלים שלומדים רפואה באוניברסיטת ליטא למדעי הבריאות, הפכה לאבן שואבת לסטודנטים יהודים מכל רחבי אירופה, אשר הגיעו לקובנה כדי להיעזר בשירותים היהודיים הניתנים להם. הרב שיינפלד סיפר כי בקובנה פועלת קהילה יהודית תוססת, המורכבת מסטודנטים המגיעים ממדינות שונות, כמו הונגריה, פולין ומדינות נוספות.
מדי שנה מצטרפים כ-80-90 סטודנטים חדשים. זהו אתגר עבור הרב, שכן רוב הסטודנטים מסיימים את לימודיהם אחרי שישה חודשים, מה שדורש מהקהילה להסתגל כל פעם מחדש ולהתמודד עם תחלופה גבוהה של חברי קהילה.
הפעילויות המגוונות בקהילה היהודית בקובנה כוללות שיעורי תורה, ארוחות כשרות, תפילות בימים נבחרים, והכי חשוב – סביבה חמה ומחבקת. בחודשים האחרונים אף נפתח מקווה טהרה, במענה לביקוש מצד הסטודנטים וביקורים של יהודים מרחבי אירופה. הרב שיינפלד גם מספר בגאווה על התגובות המרגשות שהוא מקבל מהסטודנטים: "הם לא רק באים לאכול וללמוד תורה, הם גם מרגישים שהם חלק מקהילה חמה שתומכת בהם בימיהם הקשים, בייחוד כשמדובר בלימודים האינטנסיביים של רפואה."
אחד האתגרים המרכזיים עבור הרב שיינפלד הוא השמירה על הזהות היהודית של הסטודנטים, במיוחד כשחלקם מתמודדים עם תחושת ניכור בתרבות הלא יהודית שסובבת אותם. "המטרה שלנו היא לחזק את הזהות היהודית של הסטודנטים ולמנוע מהם להרגיש מבודדים," הוא אומר. "הרבה מהם מתמודדים עם קשיים, חלקם לא תמיד מגיעים מרקע דתי, וזהו תהליך לא פשוט של חיבור לערכים היהודיים ולמסורת."
מעבר לכך, הרב שיינפלד לא שוכח להדגיש את הפן הרוחני של הפרויקט. הסטודנטים לא רק מקבלים שירותים יהודיים יומיומיים, אלא גם הופכים לקבוצה שמתחברת דרך לימוד תורה משותף והעצמת הזהות היהודית שלהם.
בנוגע לעתיד, הרב שיינפלד חולק את חזונו להרחיב את המודל הקהילתי הזה למדינות נוספות באירופה. הוא מקווה ליצור רשת של קהילות יהודיות חיות שיתמכו בסטודנטים הישראלים ויחזקו את הזהות היהודית שלהם. "כמובן, המודל הזה עובד בצורה מעולה בקובנה, ואני מקווה שהוא יוכל להתפשט גם לערים נוספות, כמו בוקרשט, פראג ועוד," הוא מציין.
אחד המיזמים הקרובים ביותר הוא לשדרג את מבנה הקהילה הנוכחי. הרב שיינפלד מדבר על הצורך במבנה חדש, שיאפשר לתרום בצורה טובה יותר לצרכים השונים של הסטודנטים. "החלום שלי הוא לשפץ את הבניין הקיים וליצור מקום גדול יותר," הוא מוסיף.
לצד ההצלחות המרשימות, הרב שיינפלד גם מתמודד עם אתגרים ביטחוניים. אחרי אירועי ה-7 באוקטובר, הוא מציין כי המצב באירופה נהיה קשה יותר מבחינה ביטחונית, והקהילה נדרשה להסתגל למציאות החדשה. הוא מציין כי אף על פי שהרשויות המקומיות מאוד תומכות ועוזרות, התקציב לביטחון בקהילה מצומצם.
לסיום, הרב שיינפלד מסכם את תהליך ההתפתחות של קובנה כמרכז יהודי חי ואומר: "הדלת שלנו תמיד פתוחה לכל יהודי. אנחנו לא מבדילים בין דתיים לחילונים, כל יהודי שיבקש להצטרף ולקבל עזרה, יוכל למצוא אצלנו מקום חמים."
