אובך כבד שורר היום (שלישי) בישראל ועמו גירוי לעיניים העלול לגרור אקט מסוכן. שפשוף עיניים נחשב לפעולה אינסטינקטיבית שנעשית כמעט מבלי לחשוב, בייחוד בזמנים של עייפות, גרד, חשיפה לאבק או לאור חזק. עם זאת, מדובר בפעולה שעלולה להסב נזק חמור לעיניים – לעתים בלתי הפיך. הרופאים מזהירים מזה שנים מפני התופעה, אך מחקרים מראים כי רוב האנשים עדיין שוגים בכך מדי יום.
ברמה הבסיסית ביותר, שפשוף עיניים מעביר חיידקים, נגיפים וחלקיקי לכלוך ישירות לעין. כאשר השפשוף נעשה בכפות ידיים שאינן נקיות, הסיכון להדבקה בדלקות חיידקיות או נגיפיות – כמו קונג’קטיביטיס – עולה באופן משמעותי. מדובר בזיהומים שעלולים לגרום לאודם, נפיחות, דמעת, הפרשות וכאב. בחלק מהמקרים, הזיהום אינו מוגבל ללחמית (קונג’נקטיבה) בלבד, אלא חודר לרקמות סביב העין – ומוביל למצב חירום רפואי.
אחד הסיבוכים המפחידים של דלקות עיניים שמקורן בהעברת מזהמים דרך שפשוף עיניים הוא צלוליטיס פרה-ספטלי (Preseptal Cellulitis). מדובר בזיהום של הרקמות הקדמיות לעין, לרוב בעפעפיים, שיכול לגרום לנפיחות קשה, חום גבוה, כאב וחוסר יכולת לפקוח את העין. ללא טיפול מהיר באנטיביוטיקה ולעיתים אף באשפוז, הזיהום עלול להתפשט לרקמות העמוקות יותר – כולל תוך ארובת העין (Orbital Cellulitis) – ואף להוביל לאובדן ראייה או חדירה של הזיהום למוח.
שפשוף עיניים תכוף וחזק עלול לגרום לנזק פיזי למערכת הדמעות. מדובר במערכת מורכבת של בלוטות וצינורות אשר מייצרת ומנקזת את הדמעות בעין. לחץ חוזר ונשנה על האזור יכול להביא לחסימה של דרכי הדמעות, מצב הקרוי Dacryostenosis. חסימה זו מובילה לדמעת מתמדת, דלקות חוזרות ונשנות ולעיתים לצורך בניתוח לפתיחת הצינור החסום. בילדים המצב עלול לגרום לדלקות חוזרות שדורשות טיפול אנטיביוטי ולעתים פרוצדורות כירורגיות.
ניגוב תכוף ושפשוף עלולים גם להזיק לשכבת הדמעות המגינה על פני הקרנית. מחקרים שפורסמו ב־American Journal of Ophthalmology מראים כי שפשוף חוזר עלול לפגוע בשכבת הליפיד החיצונית של הדמעות, ולגרום להן להתאדות מהר יותר. התוצאה היא תחושת יובש, גרד, תחושת גוף זר, ואף כאב וירידה באיכות הראייה. מדובר בתופעה מוכרת בקרב עובדים מול מחשב או שוהים בסביבה ממוזגת – שפשוף העיניים מגביר את הפגיעה.
בעשורים האחרונים החלו רופאי עיניים לבחון את הקשר בין שפשוף עיניים לבין עלייה זמנית בלחץ התוך-עיני (IOP). מחקרים שבוצעו באוניברסיטאות הרווארד וסטנפורד הראו כי אפילו שפשוף קצר אך חזק עלול להעלות את הלחץ בעין למספר שניות ואף דקות – תופעה שעלולה להיות בעייתית במיוחד אצל חולי גלאוקומה. המחלה, הפוגעת בעצב הראייה, רגישה במיוחד לשינויים בלחץ התוך-עיני, ושפשוף יכול להחמיר את הפגיעה. גם אצל אנשים בריאים, עלייה זמנית כזו בלחץ עלולה, לאורך זמן, להוות טריגר לנזקים מיקרוסקופיים בעצב הראייה.
תופעה חמורה נוספת הקשורה לשפשוף כרוני של העיניים היא קרטוקונוס – מחלה ניוונית שבה הקרנית, החלק השקוף בקדמת העין, הולכת ומקבלת צורה חרוטית. הקרנית נהיית דקה ואינה שומרת עוד על צורתה הכדורית התקינה. התוצאה: ירידה משמעותית בראייה, אסטיגמציה גבוהה ולעיתים צורך בהשתלת קרנית. מחקרים רבים, כולל זה שפורסם ב־Journal of Cataract and Refractive Surgery, מצאו כי קיים קשר מובהק בין שפשוף עיניים לבין התפתחות המחלה, בעיקר אצל מתבגרים וצעירים.
כיצד להימנע מהפגיעה?
– השתמשו בטיפות עיניים לחות (Artificial Tears) כדי להקל על תחושת הגרד או היובש מבלי לשפשף
– הקפידו לרחוץ ידיים לעיתים קרובות, במיוחד לפני מגע באזור העיניים
– אם אתם סובלים מאלרגיות עונתיות, התייעצו עם רופא לגבי טיפול אנטי־היסטמיני או טיפות אנטי־אלרגיות
– שימו משקפי שמש בימי אובך או אבק כדי להפחית את כניסת חלקיקים מגרים לעין
– הימנעו מלהרכיב עדשות מגע בעיניים מגורות או אדומות
סימני אזהרה שמחייבים בדיקת רופא עיניים
– כאב חד או מתגבר בעין
– ירידה חדה בראייה או טשטוש ראייה פתאומי
– הופעת כפל ראייה
– תחושת גוף זר שלא עוברת גם לאחר שטיפה
– הופעת "צללים" או הבזקי אור בשדה הראייה
– דמעת קבועה שאינה נגרמת מרגש
– נפיחות בעפעפיים או בעין שאינה יורדת
– שינוי בצבע הלבן של העין – לאדום כהה או צהבהב
