איסלאמאבאד, פקיסטן – בינואר 2024, פקיסטן ואיראן פיטרו טילים לשטח זה של זה בהסלמה צבאית קצרה בין השכנים.
עם זאת, 17 חודשים לאחר מכן, לאחר שישראל תקפה את איראן עם שביתות במתקני הגרעין של האחרון, והתנקשה במספר גנרלים איראניים ומדענים גרעיניים, פקיסטן מיהרה לגנות את הפעולה הישראלית.
איסלאמאבאד תיאר את השביתות הישראליות כהפרות של ריבונותה הטריטוריאלית של איראן ותייג אותם "פרובוקציות בוטות".
"הקהילה הבינלאומית והאו"ם נושאים באחריות לקיים את החוק הבינלאומי, לעצור את התוקפנות הזו באופן מיידי ומחזיקים את התוקפן באחריות על מעשיה", אמר משרד החוץ של פקיסטן. הַצהָרָה ב- 13 ביוני.
כאשר התקפות ישראליות על איראן, ועל השביתות הגמול של טהרן, נכנסים ליומם השישי, הסכסוך המעמיק מעורר חששות באיסלאמאבאד, אומרים אנליסטים, המושרשים בקשריו המורכבים עם טהראן ובאי -נוחות הגדולה עוד יותר מהסיכוי של ההשפעה האווירית של הצבא הישראלי שהאריך קרוב לגבול פקיסטני.
האגרה האנושית מהקונפליקט של ישראל-איראן המתפתלת הולכת וגוברת. הפיגועים של ישראל על איראן כבר הובילו ליותר מ -220 מקרי מוות, כאשר יותר מאלף אנשים נפצעו. כנקמה, איראן השיקה מאות טילים לשטח ישראלי, וכתוצאה מכך יותר מ 20 מקרי מוות ונזק נרחב לרכוש.
בעוד שפקיסטן, החולקת גבול של 905 ק"מ (562 מייל) עם איראן דרך מחוז דרום-מערב בלוכיסטן, השמיעה תמיכה נלהבת בטהראן, היא גם סגרה חמישה מעברי גבול בבלוכיסטן החל מה -15 ביוני.
יותר מ -500 אזרחים פקיסטנים, בעיקר עולי רגל וסטודנטים, חזרו מאיראן בימים האחרונים.
"ביום שני היו לנו 45 סטודנטים שרדפו תארים במוסדות איראניים שונים חוזרים לפקיסטן. כמעט 500 עולי רגל חזרו גם דרך מעבר גבול טפטן", אמר עוזר המפכ"ל של טאפטן, נאמיה אחמד, לאל ג'זירה.
טאפטן היא עיירת גבול שכנה איראן, הממוקמת במחוז צ'אגי בבלוכיסטן, המפורסמת בגבעותיה בה ערכה פקיסטן את בדיקות הגרעין שלה בשנת 1998, כמו גם מכרות Reko Diq ו- Saindak הידועים בזכות מרבצי הזהב והנחושת שלהם.
בלב ההחלטה לנסות לאטום ביעילות את הגבול היא הדאגה של פקיסטן בביטחון בבלוכיסטן, אשר בתורו מושפעת מקשריו עם איראן, אומרים מומחים.
היסטוריה מורכבת
פקיסטן ואיראן האשימו שניהם זה את זה בכך שהם מכילים קבוצות חמושות שאחריות להתקפות חוצות גבולות בשטחים שלהם.
ההתלקחות האחרונה התרחשה בינואר 2024, כאשר איראן השיקה מכה טילים אל מחוז בלוכיסטן בפקיסטן, וטען כי הוא מכוון לקבוצה הבדלנית ג'יש אל-אדל.
פקיסטן נקמה תוך 24 שעות, והכה את מה שנאמר היו מחבואים של פדלנים בלוך בשטח איראני.
השכנים טופלו לאחר ההסלמה הקצרה ההיא, ובמהלך הסכסוך הצבאי הקצר של פקיסטן עם הודו במאי, איראן נמנעה באומץ נטילת צד.
ביום שני, שר החוץ פנה אישאק דאר את הפרלמנט, והדגיש כיצד דיברה פקיסטן עם איראן והציעה כי איסלאמאבאד היה מוכן למלא תפקיד דיפלומטי כדי לעזור לתווך סיום פעולות האיבה הצבאיות בין איראן לישראל.
"שר החוץ של איראן (עבאס אראחצ'י) אמר לי שאם ישראל לא תבצע פיגוע נוסף, הם מוכנים לחזור לשולחן המשא ומתן", אמר דאר. "העברנו את המסר הזה למדינות אחרות, שעדיין יש זמן לעצור את ישראל ולהחזיר את איראן לשיחות."
שר המדינה של הפנים טלאל צ'אודרי אמר לאל ג'זירה כי מדינות אחרות צריכות לעשות יותר כדי לדחוף להפסקת אש.
"אנו מאמינים שאנחנו ממלאים את התפקיד שלנו, אך העולם צריך גם לבצע את חובתו. סוריה, לוב, עירק – מלחמות הרסו אותן. זה אפילו הוביל לעליית דאעש (ISIL). אנו מקווים שזה לא חוזר על עצמו," הוסיף.
FAHD HUMAYUN, עוזר פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת טאפטס ומלומד מחקר אורח בסטנפורד, אמר כי כל הצעה פקיסטנית לדחיפה דיפלומטית לשלום תיעזר בעובדה שממשלתו של הנשיא דונלד טראמפ בארצות הברית היא, לפחות לפחות, להתווכח למשא ומתן ולא למלחמה.
אולם עומר קארים, חוקר המזרח התיכון מאוניברסיטת בירמינגהם, הציע כי עבור כל הרטוריקה הציבורית, פקיסטן תזהיר בנוגע לעיכול עצמה עמוק מדי בסכסוך בתקופה בה היא מנסה לבנות מחדש גשרים עם ארה"ב, בעל בריתה הקרובה ביותר של ישראל.
"אני בספק אם לפקיסטן יש את היכולת או הרצון לתווך בסכסוך הזה, אבל זה בהחלט רוצה שהוא יסתלק בהקדם האפשרי," אמר.
חששות בבלוכיסטן ודאגות ביטחוניות
הדאגה הגדולה ביותר של פקיסטן, לטענת המשקיפים, היא הנפילה הפוטנציאלית בבלוכיסטן, מחוז עשיר במשאבים אך רד. עשיר בנפט, גז, פחם, זהב ונחושת, בלוכיסטן היא המחוז הגדול ביותר בפקיסטן בשטח אך הקטן ביותר על ידי האוכלוסייה, ביתם של כ -15 מיליון איש.
מאז 1947 חווה בלוכיסטן לפחות חמש תנועות מרד, ההתחלה האחרונה בראשית שנות האלפיים. קבוצות המורדים דרשו חלק גדול יותר מהמשאבים המקומיים או עצמאות מוחלטת, מה שהביא עשרות שנים של פיצוחים צבאיים.
המחוז מארח גם את נמל גוואדר האסטרטגי, המרכזי במסדרון הכלכלי של 62 מיליארד דולר בסין-פקיסטן (CPEC), המקשר בין סין המערבית לים הערבי.
לאומני בלוך מאשימים את המדינה בניצול משאבים תוך הזנחת פיתוח מקומי, מה שמגביר את הרגשות הפרישה והבדלניים. קבוצות פרישה של בלוך משני צידי הגבול, ובמיוחד צבא השחרור בלוכיסטן (BLA) וחזית השחרור בלוכיסטן (BLA), ניהלו מרד בפקיסטן כדי לחפש עצמאות.
"יש חשש מרכזי בפקיסטן כי במקרה שהמלחמה תסלים, חברי קבוצות חמושים כמו BLA ו- BLF, שרבים מהם גרים באזורי הגבול של איראן, עשויים לנסות ולחפש הגנה בפקיסטן על ידי חציית הגבול הנקבובי מאוד המשותף לשתי המדינות," אמר עבדול באזיט, עמית מחקרים בבית הספר לרג'אראטנאם של חינוך בינלאומי.
"לפיכך, פקיסטן נאלצה לכבות את המעבר בניסיון לשלוט בזרם. נותר לראות אם הם יכולים לעשות זאת בהצלחה, אבל לפחות זו המטרה שלהם."
דואג לגבי רדוקס אפגניסטן
מאז הפלישה הסובייטית לאפגניסטן בשנת 1979, גלי פליטים אפגנים חיפשו מקלט בפקיסטן. הכניסה ההמונית האחרונה התרחשה לאחר שהטליבאן השתלט על קאבול באוגוסט 2021. בשיאם היו קרוב ל -4 מיליון אפגנים שהתגוררו במדינה.
אולם בשנת 2023, פקיסטן השיק קמפיין להחזיר את הפליטים לאפגניסטן. על פי הערכות הממשלה, קרוב למיליון מהם גורשו עד כה. פקיסטן ציטטה אירועים עולים של אלימות מזוינת במדינה, שהיא מאשימה בקבוצות שלדבריה מוצאת מחסה באפגניסטן, כהצדקה מרכזית להחלטתה. הטליבאן דוחה את ההצעה כי הם מאפשרים לקבוצות חמושות נגד פקיסטן בשטח אפגני.
בסיט אמר כי פקיסטן ככל הנראה תרצה להימנע מכל חזרה על מה שקרה עם פליטים אפגנים.
"עם גבול כה ארוך (עם איראן), והיסטוריה של קשר עמוק בין אנשים משני הצדדים, זה לא מתחום האפשרות שהגורם הזה הוא זה שהחליף בהחלטה של פקיסטן לסגור את הגבול," הוסיף.
פחדי עליונות אווירית ישראלית
קבוצות חמושות של בלוך והסיכוי לזרם פליטים אינן הדאגות היחידות ככל הנראה מדאיגות את פקיסטן, אומרים מומחים.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו טען כי לחיל האוויר שלו יש שליטה על שמי טהרן. ובעוד שישראל וגם איראן ממשיכים להכות זה את שטח זה, פקיסטן, שאינה מכירה בישראל ורואה בה אויב מושבע, לא תרצה שההשפעה הישראלית על המרחב האווירי האיראני לצמוח ולהתגנב לעבר גבול איראן-פקיסטן.
"פקיסטן נרתעת גם מכך שישראל משיגה עליונות אווירית מוחלטת ושליטה על המרחב האווירי האיראני, מכיוון שהיא תעלה את סטטוס האבטחה הנוכחי באגף המערבי של פקיסטן", אמר קארים, מלומד אוניברסיטת בירמינגהם, לאל ג'זירה.
נשבר מהעבר
אנליסט האבטחה Ihsanullah Tipu Mehsud, שבסיסו באיסלאמאבאד, ציין כי פקיסטן התייצבה באופן היסטורי עם ארה"ב במלחמות אזוריות, כולל באפגניסטן, אך עשויה להסס הפעם.
אומה סונית ברובם, פקיסטן עדיין מתהדרת באוכלוסיית שיעים משמעותית – יותר מ -15 אחוז מאוכלוסייה המונה 250 מיליון.
"פקיסטן כבר התמודדה עם סוגיות עדותיות, ותומכת בגלוי בפעולה צבאית נגד איראן (שיעה-רוב) עלולה לעורר מכה רצינית", אמר.
