בשבוע הבא, המחאה צפויה להסלים באופן משמעותי, עם שביתה מסיבית שתגרום לשיתוק המדינה. התרחיש של מנהיגי המחאה של שריפת רחובות, מתעכב בשל המלחמה ומדפי הרפורמה, עושה קאמבק דרמטי.
רוב האנשים שמפגינים נגד הממשלה הם ישראלים רגילים שאכפת להם מאוד מהמדינה שלהם. הם מצטרפים להפגנות מתוך תחושת דחיפות עמוקה, מודאגים באמת. תמצאו אותם בעצרות, מניפים דגלים ולובשים חולצות עם סיסמאות על בני הערובה, המגלמים את ערכי הליבה של האומה.
אבל הם לא לבד. בשבועות האחרונים החליטו פעילי הגרעין הקשה מקבוצות המחאה לחצות את הגבול. בשבוע שעבר עוכב מפגין בגין החלפת מנעול בשער ליד ביתו של נתניהו בקיסריה, ופעיל נוסף נעצר בגין צילומי הבית מקרוב. הרטוריקה הפכה קשה מתמיד, מעוררת זמנים אפלים. דיקטטור, עריץ, בוגד.
חשוב להכיר בכך שהממשלה הזו והמנהיג שלה עשו הכל כדי לערער את אמון הציבור במקבלי ההחלטות. נתניהו הוא ראש ממשלה העוסק יותר בפוליטיקה מאשר במצוקת בני הערובה. הוא בילה שעות בשיחות עם חברי כנסת כדי להבטיח את היציבות הקואליציונית, אפשר העברת חוקים מושחתים ופירק באופן אישי את ממשלת האחדות. בשבוע שעבר הוא ישב בראיון בלעדי באולפן טלוויזיה ידידותי, ודיבר ישירות לבסיס שלו. ראש ממשלה שאחראי למחדל הגדול בהיסטוריה שלנו. ראש ממשלה שצריך לפרוש.
בינתיים, בגבול הצפון, האויב הכי אכזרי ומתוחכם שישראל התמודדה אי פעם, צופה בנו מתקוטטים. תגיד מה שאתה רוצה על חסן נסראללה, אבל הוא לא טיפש. גם לא הבוסים שלו באיראן, שרצים לעבר פצצה. "ישראל לא מתמקדת בפצצה האיראנית", אמר לי השבוע גורם ביטחוני בכיר לשעבר, מומחה עולמי לנושא.
"החזית האיראנית מוזנחת לחלוטין. איראן מתקינה עוד 1,400 צנטריפוגות, והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לא תוכל עוד להתריע כאשר משטר האייתוללות יחליט לפרוץ לפצצה". לדבריו, ישראל איבדה את המיקוד.
המפגינים מאמינים שאם "הצורר" לא ייפול, המדינה נידונה. נתניהו מאמין שבלעדיו אין מדינה. המשוואה הבלתי אפשרית הזו צפויה להסתיים בהתנגשות פנימית ישראלית בלתי נמנעת. זה כמו לראות שתי רכבות דוהרות זו לזו. המפגינים יתרעמו על הסימטריה, שיראו את הסכנה לעצמם ולא לראש הממשלה.
אבל זה לא באמת משנה, בדיוק כמו שזה לא משנה מי התחיל את זה. בינתיים אויבינו צופים בנו בהנאה רבה, נהנים מכל רגע של פילוג ישראלי ומחכים שוב לרגע המתאים. ברור שלא למדנו כלום.
המחאה חייבת להימשך בגבולות לגיטימיים, מבלי להפר את הכללים ולכבד את החוק. חסימת כבישים לא תפיל את הממשלה, וגם לא תשרוף אותם. ימים משבשים ושביתות בזמן מלחמה מיותרים, והתבטאויות נגד נתניהו כמו "מחכים לך בלולאה" רק יפגעו בלגיטימציה הציבורית.
ראש הממשלה מצדו חייב להפסיק לזרוע פילוג ולמקד את כל מאמציו במלחמה ובמדינה. ממשלתו צריכה להפסיק את הטלת הבוץ ולחזור לעסוק אך ורק במלחמה ובעיקרי החיים, תוך גילוי אחריות לאומית. נקווה שהרכבת עדיין לא יצאה מהתחנה, ושעדיין ניתן למנוע את ההתנגשות. אחרת נתניהו והמחאה נגדו בסופו של דבר ישרפו יחד את הרפת.
