ארצות הברית הודיעה כי היא מבטלת את הוויזה של פקידים ברזילאים, אפריקאים וקריביים בגלל קשריהם לתוכנית של קובה ששולחת רופאים לחו"ל, אשר וושינגטון תיארה כ"עבודה כפייתית ".
ארה"ב כינתה את שני משרד הבריאות הברזילאי, מוצרט חוליו טבוסה מכירות ואלברטו קליימן, אשר בוטלו את הוויזה שלהם על כך שעבדו על תוכנית Mais Medicos של ברזיל, או "יותר רופאים", שנוצרה בשנת 2013.
בהצהרה שנערכה ביום רביעי, אמר שר החוץ האמריקני מרקו רוביו כי הסנקציות הוטלו על גורמים רשמיים "המעורבים במתן תכנית יצוא העבודה הכפוי של המשטר הקובני", שלטענתו "מעשיר את המשטר הקובני המושחת ושולל את הקובנים בטיפול רפואי חיוני".
"מחלקת המדינה נקטה צעדים לביטול ויזות ולהטלת מגבלות ויזה על כמה פקידי ממשל ברזיל, לשעבר בארגוני הבריאות פאן אמריקאים (PAHO) ובני משפחתם על שותפותם לתכנית יצוא העבודה של המשטר הקובני בתוכנית MAIS Medicos", אמר רוביו.
בהצהרה קודמת, רוביו הודיע גם על מגבלות ויזה עבור גורמים אפריקאים, מבלי לציין את המדינות המעורבות, כמו גם על המדינה הקריבית גרנדה, מאותן סיבות.
ממשלת קובה קראה את מאמצי וושינגטון לעצור את משימותיה הרפואיות תירוץ ציני ללכת אחרי רווחי מטבע החוץ שלה.
סגן מנהל ענייני ארה"ב של קובה, ג'והנה טבלדה, אמר כי "שיתוף הפעולה הרפואי שלה יימשך".
"סדרי העדיפויות (רוביו) מדברים כרכים: מימון רצח העם של ישראל על פלסטין, עינוי קובה, מעבר לשירותי בריאות למי שהכי זקוק להם", כתב טבלדה ב- X.
המשימות הבינלאומיות של קובה נמכרות למדינות שלישיות ומשמשות כמקור עיקרי למטבע חוץ עבור האומה המבודדת מבחינה כלכלית, הנתונה לסנקציות נכות של עשרות שנים על ידי ארה"ב.
ההגעה הרפואית הבינלאומית של הוואנה חוזרת לשנים שלאחר המהפכה הקובנית ב -1959, שכן ממשלתו הקומוניסטית של פידל קסטרו סיפקה א תוכנית רפואית בחינם או בעלות נמוכה לפיתוח מדינות כמעשה של סולידריות בינלאומית.
ההערכה היא כי הוואנה שלחה בין 135,000 ל -400,000 רופאים קובנים בחו"ל בסך הכל בחמשת העשורים האחרונים.
שר הבריאות הברזילאי אלכסנדר פאדילה אמר כי ממשלתו לא תשתחווה למה שהוא כינה "התקפות בלתי סבירות" על מייס מדיקוס.
החוזה של קובה בתוכנית הופסק בשנת 2018 לאחר שנבחר אז הנבחר ג'יר בולונארו הטיל ספק בתנאי ההסכם וכישורי הרופאים הקובניים.
וושינגטון כבר עוסקת בשורה דיפלומטית סוערת עם ממשלתו של הנשיא לואיז אינציו לולה דה סילבה לאחר שהטילה סנקציות על גורמים ברזילאים המעורבים ב המשפט המתמשך של בולונארו על מזימת ההפיכה לכאורה שלו בשנת 2022.
מערכת הבריאות של קובה היא ציבורית ונועדה להיות נגישה אוניברסלית. אבל עשרות שנים של סנקציות וירידה בתיירות בגלל איסור הנסיעות של טראמפ פירושו שמצב מפלגה אחת כבר לא מספק מבחינה רפואית.
מאז חזר לבית הלבן, ממשל טראמפ חידש את קמפיין "הלחץ המרבי" שלו נגד קובה שאפיין את כהונתו הראשונה.
בשנה שעברה, מדינת האי המונה 9.7 מיליון איש לא יכלה להרשות לעצמה את 300 מיליון הדולר הדרושים לייבוא חומרי גלם כדי לייצר מאות תרופות קריטיות.
ביולי, טראמפ סנקציות שהוטלו נגד הנשיא הקובני, מיגל דיאז-קנל, שר הכוחות המזוינים המהפכניים אלברו לופז מירה, ושר הפנים לזרו אלברטו אלווארז קאסאס על "תפקידם באכזריות המשטר הקובני כלפי העם הקובני".
מוקדם יותר, ממשל טראמפ סימן גם את כוונתו להדק את מגבלות הוויזה על פקידים קובניים וזרים הקשורים למשימות הרפואיות של הוואנה ברחבי העולם.
רוביו תיאר את התוכנית הרפואית כזו שבה "אנשי מקצוע רפואיים 'מושכרים על ידי מדינות אחרות במחירים גבוהים", אך "מרבית ההכנסות נשמרות על ידי הרשויות הקובניות".
בשנת 1999, לאחר שהמהפכה הבוליברית של הוגו צ'אבס בוונצואלה, שלחה קובה צוות רפואי ומחנכים למדינה. בתמורה, קובה קנתה נפט בוונצואלה במחירים מתחת לשוק, ופיתחה את הרעיון של הוואנה לייצא אנשי מקצוע בתחום הרפואה כמקור להכנסות.
כ- 30,000 עובדים רפואיים קובניים נשלחו לוונצואלה בעשר השנים הראשונות של תוכנית "נפט לרופאים".
בהמשך קיבלה קובה מטבע קשה להקמת משימות רפואיות קבועות במדינות כולל דרום אפריקה, ברזיל, אקוודור וקטאר.
