שר האוצר סקוט בסנט קרא היום (רביעי) לשיפוצים גדולים במשימות קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, אך אמר כי ארצות הברית נותרה מחויבת לשמור על תפקיד המנהיגות שלה במוסדות הכלכליים העולמיים.
ההערות, בנאום על שולי ישיבות האביב של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, מגיעות ברגע של דאגה בקרב קובעי המדיניות כי ממשל טראמפ יכול למשוך את ארצות הברית לחלוטין מהקרן והבנק.
ארצות הברית העלתה את מערכת המסחר העולמית בחודשים האחרונים, ואת השקפותיו של ממשל טראמפ בנושא שינויי אקלים, פיתוח בינלאומי ושוויון כלכלי עומדים לרוב עם אלה של המדינות האחרות שהן בעלי מניות במוסדות העולמיים.
ביום שלישי, קרן המטבע הבינלאומית הורידה את השקפתו לצמיחה ברחבי העולם ובארצות הברית כתוצאה מתעריפי העונש של הנשיא טראמפ. מתח סחר בין ארצות הברית לסין, הכלכלות הגדולות בעולם, מאיימות להכביד על התפוקה השנה ובמקום הבא.
בדבריו, מר בסנט הגן על פעולות הסחר של ממשל טראמפ וקרא לסין לבלום את הנוהגים הכלכליים שלדבריו הם יציבות המסחר הבינלאומי. הוא ציין כי ארצות הברית עוסקת בשיחות סחר עם עשרות מדינות והביעה אופטימיות כי משא ומתן זה יסייע לאיזון מחדש של הכלכלה העולמית ולהפוך את מערכת המסחר העולמית הוגנת יותר.
לא ברור מתי, או אם, ארצות הברית וסין יתחילו לעסוק בשיחות. מר טראמפ אמר שהוא מצפה לדבר עם שי ג'ינפינג, מנהיג סין, אך לא נקבעו שיחות רשמיות.
שוחח עם כתבים לאחר דבריו, ביטל מר בסנט את השערות כי מר טראמפ שוקל להוריד באופן חד צדדי את התעריפים שהטיל על סין לפני כל משא ומתן עם מר שי. מר בסנט הדגיש כי כל מהלכים לביטול מתחים סחר על הסלמה יצטרכו להיות הדדיים.
"אני לא חושב שאף אחד מהצדדים מאמין שרמות התעריף הנוכחיות הן בר -קיימא," אמר.
שר האוצר הוסיף, "זהו המקבילה של אמברגו, והפסקה בין שתי המדינות בנושא הסחר אינה מתאימה לאינטרס של אף אחד."
גו ג'יקון, דובר משרד החוץ של סין, אמר בן לילה כי "אם ארה"ב באמת רוצה לפתור סוגיות באמצעות דיאלוג ומשא ומתן, היא צריכה להפסיק לאיים וכפייה, ולנהל דיאלוג עם סין על בסיס שוויון, כבוד ותועלת הדדית."
מר בסנט הבהיר שלמרות הדאגות של ארצות הברית, ממשל טראמפ אינו מתכנן להתרחק מקרן המטבע הבינלאומית ומהבנק העולמי.
"'אמריקה ראשונה' לא אומרת אמריקה בלבד," אמר מר בסנט. "להפך, זו קריאה לשיתוף פעולה עמוק יותר וכבוד הדדי בקרב שותפי סחר."
"רחוק מלפוך לאחור, 'אמריקה ראשונה' מבקשת להרחיב את ההנהגה האמריקאית במוסדות בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי," הוסיף.
אולם שר האוצר לא התאפק בביקורתו על המוסדות, שנוצרו בשנת 1944 כדי לייצב את הכלכלה העולמית לאחר מלחמת העולם השנייה.
"קרן המטבע הבינלאומית סבלה מזחלת המשימה," אמר מר בסנט בהערות למכון למימון בינלאומי. "קרן המטבע הבינלאומית לא הייתה פועלת בעבר במשימתה לקידום שיתוף פעולה מוניטרי גלובלי ויציבות פיננסית. כעת היא מקדישה זמן ומשאבים לא פרופורציונליים לעבוד על שינויי אקלים, מגדר וסוגיות חברתיות."
בטענה כי המיקוד שלה האפיל על המשימה הכלכלית שלה, הוסיף מר בסנט: "סוגיות אלה אינן משימת קרן המטבע הבינלאומית."
למזכיר האוצר הייתה גם ביקורת קשה על הבנק העולמי, אשר תחת ממשל ביידן הגדיל את המיקוד שלו במאבק בשינויי אקלים.
מר בסנט אמר כי "הבנק כבר לא צריך לצפות לשיקים ריקים לשיווק VAPID, ממוקד באזז, המלווה בהתחייבויות חצי לב לרפורמה," אמר בסנט. "כאשר הבנק חוזר למשימת הליבה שלו, עליו להשתמש במשאביו בצורה יעילה וביעילות ככל האפשר. ועליו לעשות זאת בדרכים שמפגינות ערך מוחשי לכל המדינות החברות."
מר בסנט מחא כפיים לתוכנית הבנק, בהנהגתו של אג'אי בנגה, לשקול לסיים את מגבלותיו על ההלוואות לפרויקטים של אנרגיה גרעינית. הוא אמר שהבנק צריך להיות "ניטרלי טק" ולתעדף את האפשרות בהשקעה באנרגיה.
"ברוב המקרים זה אומר להשקיע בגז ובייצור אנרגיה אחר-דלק מאובנים," אמר מר בסנט. "במקרים אחרים, פירוש הדבר הוא השקעה באנרגיה מתחדשת בשילוב מערכות כדי לסייע בניהול התערבות של רוח ושמש."
מר בנגה ביקש להדגיש את המיקוד של הבנק ביצירת מקומות עבודה כמפתח לפיתוח כלכלי ולתעדף מעורבות במגזר הפרטי בפרויקטים ברחבי העולם.
בשבוע שעבר אמר מר בנגה שהוא המשיך לנהל שיחות עם ממשל טראמפ על כיוון הבנק.
"אנו מנהלים דיאלוג בונה עם הממשל האמריקני," אמר מר בנגה. "אני לא יודע איפה זה ייגמר, אבל אין לי שום בעיה עם הדיאלוג שיש לי."
"הם שואלים את השאלות הנכונות ואנחנו מנסים לתת להם את התשובות הנכונות," הוסיף.
