נקודת הבזק האחרונה במלחמה השמרנית והימין הקיצוני נגד מה שמכונה "תרבות ערה" היא תוכניות גיוון, שוויון והכלה (DEI).
מספר רב של פקידי GOP ואישי ציבור שמרנים בפומבי האשים תאונות טרגיות, כמו קריסת גשר פרנסיס סקוט מפתח בבולטימור, על "שיטות הגיוס של DEI". מיליארדר דרום אפריקאי, בעל X והוקצו לאחרונה לארצות הברית "מנהל המחלקה ליעילות ממשלתית" אילון מאסק האשים את DEI לשריפות האדירות המונעות על ידי שינויי אקלים החודש בדרום קליפורניה, בטענה בסרטון שפורסם ב-X כי "DEI אומר שאנשים מתים".
בחודשים האחרונים הלכו המתנגדים ל-DEI גם אחרי המוסדות התומכים במאמצים אלה. מִן הקרן ללא מורא אֶל מרקמוולמארט ועד מקדונלדסומן מטא לאמזון, כמה עמותות ותאגידים גדולים נמצאים כעת בנסיגה. הם נוטשים או מפשיטים תוכניות שהם יישמו או הרחיבו באופן משמעותי בעקבות ההתקוממויות על הרג המשטרה ב-2020 של ג'ורג' פלויד. במדינות כמו אלבמה, איווה, יוטה, מיזורי, קנטקי, טקסס ונברסקה, פירוק תשתיות DEI ב מוסדות ציבוריים להשכלה גבוהה על פי הדיווחים החלה ברמה המקומית והמוסדית לפני יותר משלוש שנים.
כצפוי, הנשיא דונלד טראמפ ניצל את יומו הראשון של כהונתו השנייה בבית הלבן כדי להתחיל את הִתפָּרְקוּת של כל תשתית הגיוון וההכללה של הממשל הפדרלי. הוא דרש הכל פדרלי של ה העובדים יועברו לחופשה בתשלום החל מיום רביעי – הם יפוטרו בסופו של דבר.
אז מדוע לשים קץ ל-DEI – שבדרך כלל היא הקבלה, אפילו אימוץ של הבדלים גזעיים, מגדריים, מיניים ואחרים ויצירת אקלים מסביר פנים לאמריקאים מודרים באוניברסיטאות ובמקומות עבודה – עדיפות כזו עבור טראמפ, תומכיו השמרנים והימין הקיצוני הרחב?
הם רוצים לראות את הסוף של DEI כי הם מאמינים שתוכניות אלה מהוות אתגר אמיתי למאמצים שלהם לבנות מחדש את "מדינת האדם הלבן" שאליה הם מייחלים. ההתעקשות שלהם לעיוורון צבעים בפרקטיקות חינוכיות ותעסוקתיות היא באמת התעקשות לחזור לימים שבהם רק גברים לבנים יכלו להרוויח בחיוב מפרקטיקות אובייקטיביות לכאורה לניידות חברתית. הם רוצים לעשות לא פחות מאשר לסגור מסלולים צרים ממילא לקידום חברתי וכלכלי הזמינים לבעלי צבע ולאנשים מודרים אחרים בארה"ב. הם רוצים להבטיח ש-DEI או תוכניות אנטי-גזעניות או "התעוררות" אחרות לא יוכלו להכריח אותם להתעמת עם הגזענות שלהם בתהליך. עבורם, DEI הוא רק קוד עבור "אל תשלב לעולם".
כל זה לא מקרי. מאז 2019, ה הימין הקיצוני זרק רימונים על תורת הגזע הקריטית ו מחקרים אפרו-אמריקאים ב-K-12 ובמכללות ואוניברסיטאות ברחבי הארץ. בתיקים של יוני 2023 Students for Fair Admissions (SFFA) נגד אוניברסיטת הרווארד ו-SFFA נגד אוניברסיטת צפון קרוליינה, בית המשפט העליון של ארה"ב קבע שהאפליה מתקנת מודעת לגזע בקבלה לקולג' אינה חוקתית, ומבטלת עשרות שנים של תקדים. אלה לא היו התפתחויות עצמאיות. המאמצים נגד תוכניות DEI, אפליה מתקנת בחינוך ובתעסוקה ותאוריית הגזע הביקורתית הם כולם חלק מתנועה גדולה יותר להחזיר את ארה"ב למצב של הפרדה גזעית מעין-חוקית.
הרבה לפני המאמצים הנוכחיים נגד DEI, מתנגדי אפליה מתקנת מבוססת גזע דחו בקביעות את הרעיון שאמריקאים צבעוניים – במיוחד אנשים שחורים – זקוקים לדרך להזדמנויות חינוך ותעסוקה טובות יותר. הם עמדו באופוזיציה של הנשיא לינדון ג'ונסון ב-1965 הוראת ביצוע 11246 והרחבתו ההדרגתית מעבר לקבלנים ממשלתיים להשכלה גבוהה ולתעסוקה בכל המגזרים של הכלכלה האמריקאית. אולי הנשיא ג'ונסון חש גם בהתנגדות הפוטנציאלית הזו. ב נאום הפתיחה שלו ב-1965 באוניברסיטת בלאק הווארד בוושינגטון הבירה, באותו יוני, שכותרתו "להגשים את הזכויות הללו", אמר ג'ונסון, "לא לוקחים אדם שבמשך שנים נדדו בשלשלאות ומשחררים אותו, מעלים אותו קו הזינוק של מירוץ ואז תגיד, 'אתה חופשי להתחרות עם כל האחרים', ועדיין להאמין בצדק שהיית הוגן לחלוטין." ג'ונסון רצה למצוא דרכים ליצור עליות על מגרש משחקים לא שקול, כזה שתמיד העדיף מאוד אמריקאים וגברים לבנים על פני כל הקבוצות האחרות. של טראמפ הוראת ביצוע 14171סיום האפליה הבלתי חוקית והחזרת הזדמנויות מבוססות זכויות, ביטלה רשמית את צו ג'ונסון, ו-60 שנה של הגנות נגד אפליה בכוח העבודה הפדרלי איתה.
לכל תנועה יש את האלופים שלה, אפילו תנועות צדק אנטי-חברתיות. עבור שמרנים כמו וורד קונרלי ואדוארד בלום, כל תיקונים שנועדו לפעול נגד הגזענות הלבנה המושרשת של העליונות הלבנה של המערכות והמוסדות האמריקאיים – בין אם אפליה מתקנת, DEI או אפילו תיאוריית גזע קריטית – הם תיקוני יתר. קונרלי, שהוא אפרו-אמריקאי, התנגד להעדפה מתקנת בשנות ה-80 וה-90. הוא הוביל את התנועה נגד אפליה מתקנת בקליפורניה, ובעזרתו של המושל הרפובליקני פיט וילסון, הצליח בהצלחה להפיל את ההעדפה המתקנת במדינה עם יוזמת הצעה 209 בשנת 1996. יישום היוזמה בחוק עזר להפחית באופן חמור את מספר התלמידים השחורים והחום לומד באוניברסיטאות של קליפורניה.
בְּמַהֲלָך ראיון עם פוליטיקו ב-2023ערב סיום ההעדפה המתקנת, קונרלי שוב הציג את הרציונל שלו להפסקת כל מאמצי קבלה והעסקה מודעים לגזע, בין אם העדפה מתקנת ובין אם DEI. "אבל 'בניית גיוון' היא רק לשון הרע לאפליה, כי אתה מודע לגזע." עבור קונרלי, הדרך לשוויון הייתה דרך מדיניות עיוורת גזע, שכן "הממשלה אמורה להיות עיוורת צבעים. אני חושב שאנחנו כאנשים צריכים לשאוף להיות עיוורי צבעים – לא לייחס שום השלכה לצבע של אדם".
עבודתו של אדוארד בלום כמתדיין נגד אפליה מתקנת ואנטי-DEI במשך עשרות השנים הולך ישירות בדרכו של קונרלי. בהסבר שלו ל סופת התביעות שלו נגד אוניברסיטאות, משרדי עורכי דין ומשרדים פרטיים לאורך השנים, אמר בלום, "אני פוני טריק אחד. אני מקווה ודואג לסיים את הסיווגים וההעדפות הגזעיות הללו במדיניות הציבורית שלנו… אין להשתמש בגזע או באתניות של אדם כדי לעזור לו או לפגוע בו במאמצי חייו." בהסבר הניצחון של ה-SFFA ב-2023 בבית המשפט העליון, הכפיל בלום את חזונו לארה"ב עיוורת צבעים. "במלחמת התרבות האומה הזו נלחמה על ערות, דעת ה-SFFA הייתה כמו נחיתת בעלות הברית בחוף נורמנדי". לדברי בלום, "התביעות של ה-SFFA זכו לתמיכה גורפת מיחידים וארגונים ברחבי הארץ שחולקים את האמונה שלנו בחשיבות המריטוקרטיה ומדיניות הקבלה של עיוור צבעים".
הנה הבעיה העיקרית בעבודות של קונרלי וגם של בלום. ארה"ב אינה חברה עיוורת צבעים. זוהי חברה שיש בה גזענות של עליונות לבנה, שנאת נשים פטריארכלית ואי-שוויון סוציו-אקונומי מסיבי מקודדים ב-DNA התרבותי שלה. מאבק למען "הגינות" ו"המריטוקרטיה" ומדיניות "עיוורת צבעים" רק אומר שאנשים שמרנים וימניים קיצוניים כמו קונרלי ובלום נלחמים על סיום כל ההתמודדות של אמריקאים מודדים לקראת ניידות חברתית באמצעות השכלה גבוהה ומשרות ממעמד הביניים. . ואם הסולמות העיקריים ליצירת הזדמנויות חיוביות בחברה הנשלטת לבנים (וגם גברים) ייהרסו, ברירת המחדל לקראת הדרה והפרדה בהשכלה הגבוהה ובכוח העבודה תבוא בקרוב. ההשפעה של פירוק ההעדפה המתקנת כבר ניכרת באוניברסיטה המופחתת של Black ו- Latinx ו קבלה לבית ספר לרפואה במהלך 18 החודשים האחרונים, ובוודאי ישפיעו גם על נוהלי הגיוס והקידום.
אבל האמת היא שלא הדרה ולא הפרדה מעולם לא נעלמו, לא עם יותר מ-70 אחוז מתאגידי Fortune 500 עם גברים לבנים בראש. ובוודאי לא עם יותר ממחצית מהילדים השחורים והחומים לומדים ברובם בבתי ספר שחורים וחומים, בעוד ש-76 אחוז מהילדים הלבנים לומדים בעיקר בבתי ספר לבנים. רק, בהשכלה הגבוהה, בתעסוקה וביזמות, קונרלי ובלום עשו את משימתם לשים קץ לצופן הקטן שהאפליה מתקנת ותוכניות DEI סיפקו בששת העשורים האחרונים. אבל עם 43 אחוז מהסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ליגת הקיסוס הנחשקות כמורשתותנראה כי אפליה מתקנת תמיד מבורכת עבור אמריקאים לבנים, אפילו בחזון של קונרלי ובלום לחברה עיוורת צבעים.
כפי שציין הסוציולוג של אוניברסיטת דיוק אדוארדו בונילה-סילבה בספרו Racism without Racists: Color-Blind Racism and the Persistence of Racial Inequality in America, "גזענות עיוורת צבעים" כרוכה ב"רציונליזציה של מעמדם העכשווי של מיעוטים כתוצר של שוק דינמיקה, תופעות טבעיות ומגבלות תרבותיות מיוחסות של שחורים". אנשים כמו קונרלי, בלום, דונלד טראמפ ואילון מאסק רק מפעילים את הנרקיסיזם שמגיע עם מעמדם הסוציו-אקונומי, הגזעי והמגדרי.
כאופייני לסט הזה, הם מטילים את האשמה בכישלונות ובכישלונות על יחידים, ולא על מערכות שמאשרות בעיקר אנשים לבנים ובעיקר גברים לבנים אמידים. באמת, התירוצים שלהם לתקוף כל מה שקשור אנטי גזעני, אנטי אפליה ואפליה מתקנת הם מסך עשן להבעת גזענות ואישור שבשתיקה להפרדה והדרה על הדרך הקשה של הכללה.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
