בסקרי צרכנים שנערכו בארה"ב על מצב הכלכלה, בדרך כלל נשאלים הנשאלים גם לגבי השתייכותם הפוליטית. בתקופת הממשלים הדמוקרטיים, הרפובליקאים נוטים לקבל השקפה שלילית על הכלכלה, ולהיפך.
כלומר, הדעות שלנו לגבי יציאת השקעות מישראל או לגבי העסקה המדווחת של גוגל לרכישת חברת אבטחת הסייבר הישראלית Wiz יהיו קשורות לעמדה הפוליטית שלנו. בישראל מספיק להציץ בעמודים העסקיים של העיתונים כדי להבין שמצב המשק הוא בעיני המתבונן. מהמספרים לא עולה אמת אחת, וגם אותם ניתן לרתום לנרטיב פוליטי.
דבר אחד שנתון לפרשנויות סותרות הוא מצבה הפיננסי של הממשלה עצמה. הגירעון הפיסקאלי הולך לקראת 8% מהתמ"ג, מודי'ס ו-S&P הורידו את דירוג האשראי הריבוני שלהם לישראל, ופרמיית הסיכון על גיוס החוב הממשלתי (CDS) קפצה.
אולם מי שמבקש להציג תמונה חיובית יטען, למשל, כי פרמיית הסיכון קפצה כבר ביום הראשון של המלחמה, לפני שהוצגה תוכנית כלכלית כלשהי, ולכן היא לא ממש קשורה לפוליסה מסוימת. אלא קשור בעיקר למצב הביטחוני אליו נקלענו.
אגב, הטיעון הזה נתמך בעובדה שיחס החוב:תוצר בישראל עדיין צפוי להישאר נמוך למדי (בסביבות 70%), בהשוואה למדינות כמו סינגפור (160%), איטליה (142%), צרפת (112%). , בלגיום (106%) ופורטוגל (104%), הנהנות מדירוג אשראי גבוה מזה של ישראל.
שקל חזק
תופעה שדורשת התייחסות היא העברת כספים על ידי ישראלים לחו"ל. תנועת הכסף להשקעות בחו"ל, שהסתכמה ב-2.2 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2023, זינקה ל-2.9 מיליארד דולר ברבעון הרביעי ול-3.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2024.
זה כנראה נובע מחששות למצב הכלכלי של המדינה, ומצביע על בריחת הון, אבל אז פתאום מגיע הדיווח על כוונת גוגל לרכוש את חברת Wiz הישראלית תמורת 23 מיליארד דולר, מה שמוכיח שהמסקנות הללו אינן חד משמעיות.
למעשה, במבחן התוצאה, מאז תחילת המלחמה, התחזק השקל מול רוב המטבעות המרכזיים (לפי סל המטבעות של בנק ישראל), מה שמקשה עוד יותר על אימוץ נרטיב מסוים. יש לזכור גם שתנועת כספים לחו"ל אינה מעידה בהכרח על כלכלה חלשה, אלא היא לעיתים דווקא סימן לחוזק, והיא מחזקת את מקורות ההכנסה של המדינה. באותה מידה, רכישת Wiz על ידי גוגל אינה סימן לחולשה בכלכלה האמריקאית.
כולנו רואים את אותם נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אבל אנחנו שואבים מהם תמציתיות שונות. לדוגמה, נתוני שוק העבודה לחודש מאי נראים מדהימים. האבטלה בישראל נמצאת בשפל היסטורי של 3%, שהוא נמוך אפילו מהשיעור שלפני המלחמה, בספטמבר 2023. גם מספר המשרות הפנויות טיפס מאז, מ-3.7 משרות לכל דורש ל-4.5, והשכר עלתה ב-4.6% (בעוד האינפלציה הייתה 2.1%).
פרשן אחד יגיד לנו שזו עדות לחוסן של המשק, אבל אחר יטען שהסטטיסטיקה מוטה בגלל גיוס חיילי מילואים מהצבא, מה שיוצר מחסור בכוח אדם בשוק האזרחי, עדות לכך היא הירידה במספרם. אנשים בתעסוקה. אפילו את הנתון המרשים של העלייה בהוצאות כרטיסי האשראי בישראל (5% בין ספטמבר 2023 למאי השנה) והזינוק בתמורה של רשתות השיווק ניתן לייחס במידה מסוימת לעובדה שפחות ישראלים נוסעים לחו"ל ( כך שהם מוציאים יותר בבית), הוצאה רגשית הנובעת מלחצים פסיכולוגיים (כדי לפצות על התסכול מהמצב), הוצאה חד פעמית הניזונה ממענקים ממשלתיים (כולל לחיילי מילואים), וכן הלאה.
אינדיקטור כלכלי נוסף הנתון לוויכוח הוא שוק המניות. בתחילת המלחמה, מדד תל אביב 125 הפגין ביצועים נמוכים בולט של מדדי המניות בחו"ל, במיוחד S&P 500 והנאסד"ק, מה שממחיש את הנזק לכלכלה הישראלית.
אבל המדדים הישראלים בינתיים טיפסו חזרה, ובהתחשב בעובדה שהביצועים הנמוכים נבעו בעיקר מהמשקל הנמוך של מניות הטכנולוגיה ומהיעדר חברות מגה במדדים הללו (שני הסגמנטים שהובילו בעיקר את העליות בשוק בחו"ל), והתאמת שער החליפין לצורכי השוואה, הבורסה לניירות ערך בתל אביב הופכת למעשה עדות לחוסן כלכלי.
עניין נוסף שמוליד עמדות שונות הוא מחירי הדירות, שעלו ב-4.6% בין ספטמבר למאי. צד אחד מסתכל על כך כעדות לחוזק המשק, ואילו הצד השני רואה בכך תוצאה של הנזקים שנגרמו מהמלחמה (מחסור צפוי בהשלמות מבנים), בריחת תושבי יישובי הגבול אל הקנטר של המדינות. מדינה, ומענקים ממשלתיים חד פעמיים.
בנק ישראל באמצע
באמצע בין שתי נקודות המבט המנוגדות הללו נמצא בנק ישראל, שאמור להיות נקי משיקולים פוליטיים. יכול להיות? גם אם נניח שכלכלני הבנק וחברי הוועדה המוניטרית מצליחים לשים את האג'נדות הפוליטיות בצד, דבר שקשה מאוד לעשות, עדיין יש להם בעיה.
הדרך היחידה לשמור על עצמאות בנק ישראל תהיה לקחת בחשבון לא רק את יעד האינפלציה, אלא גם את המראות הפוליטיים של מדיניותו, מה שיקשה עליו להימנע מהורדת ריבית, ללא קשר לאינפלציה.
אמיר כהנוביץ הוא משנה למנכ"ל וכלכלן ראשי בחברת Profit Finance.
פורסם על ידי גלובס, חדשות עסקים ישראל – en.globes.co.il – ב-21 ביולי 2024.
© זכויות יוצרים של גלובס Publisher Itonut (1983) Ltd., 2024.
