עד כמה עמוקה הפער בין הדמוקרטים על ישראל?

תשעה חודשים לאחר התקפות חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, המלחמה נמשכת ואיתה הפילוג בתוך המפלגה הדמוקרטית על המלחמה. יש הרואים לפער הזה השלכות חמורות על בחירות 2024, שעלולות להשפיע על התוצאה במישיגן (מדינה מתנדנדת עם קהילה ערבית-אמריקאית גדולה) ולהשפיע על קולות של צעירים, שהפגין בקמפוס נגד תמיכת ארה"ב בישראל ושרגשותיו כלפי ישראל אינם חמים כמו אלה של דורות מבוגרים אחרים. לא ידוע עד כמה הפילוגים בתוך המפלגה הדמוקרטית על ישראל ישפיעו על הבחירות הקרובות לקונגרס ולנשיאות, אך עם למעלה ממחצית מהפריימריז ב-2024, התוצאות מצביעות על כך שעמדות השמאל הקיצוני במלחמה הן נדירות בקרב מועמדים ולא פופולריים בקרב מצביעים דמוקרטיים.

דוגמה התרחשה ב-25 ביוני, כאשר הנציג ג'מאל באומן הפך לבעל התפקיד הדמוקרטי הראשון של 2024 שהפסיד את הפריימריז שלו, הפסד שיוחס רבות לעמדתו האנטי-ישראלית המוקדמת והלוהטת ולהשתתפות הכבדה של אייפא"ק (ועדת ישראל האמריקאית לענייני ציבור) בתמיכה ביריב שלו, מנהל מחוז ווסטצ'סטר, ג'ורג' לטימר. באומן הרחיק לכת והאשים את ישראל ברצח עם – מונח מתלהם כשהוא מוחל על אומה של יהודים שזיכרונותיה מהשואה עמוקים וחזקים ומהלך שעלה בסיכון להתנכר לאוכלוסייה היהודית במחוז שלו. תבוסתו של באומן הייתה משמעותית; בזמן הפרסום, הוא הפסיד ללטימר כמעט 17 נקודות אחוז.

ברוקינגס, בילינו את החודשים האחרונים בעבודה על פרויקט הפריימריז – המחקר המקיף החמישי שלנו על אנשים שרצים לקונגרס בשתי המפלגות. על ידי ניתוח שיטתי של כל הרקע והעמדות המדיניות של כל המועמדים הדמוקרטיים והרפובליקנים, אנו שואפים להבין טוב יותר את המחלוקות הפנים-מפלגתיות במגוון נושאים, כולל ישראל. אנו מסתכלים על אתרי האינטרנט של המועמדים, דפוסי ההצבעה (עבור בעלי תפקידים), פוסטים ברשתות החברתיות וראיונות חדשות (כאשר הם קיימים) ומשתמשים במידע זה כדי להקצות לכל מועמד קוד מספרי המתאים לעמדתו בכל נושא. עד כה, קידדנו למעלה מ-1,400 מועמדים ב-30 מדינות.

טבלה 1 מציגה היכן עומדים הדמוקרטים המתמודדים לקונגרס (עד היום) ביחס לישראל. המספר הגדול ביותר, 270 או 45%, לא הזכיר כלל את ישראל בחומרי הקמפיין שלהם. עמדתו של באומן – המאשימה את ישראל בביצוע רצח עם ו/או אומרת שארה"ב חייבת להפסיק את התמיכה במלחמה – היא הקיצונית ביותר ומחזיקים בה רק שבעה אחוזים מכלל המועמדים הדמוקרטיים. באופן לא מפתיע, 45 המועמדים הללו הגיעו ממחוזות הקונגרס שהם מאוד דמוקרטיים וליברלים, עם ממוצע טבח PVI של D+10.

18% מהמועמדים הדמוקרטיים נקטו בעמדה מתונה יותר, ואמרו שעל ארה"ב להתנות את התמיכה בישראל ולקרוא להפסקת אש. הקבוצה הבאה קרובה כנראה למקום שבו נמצא ממשל ביידן – ממשיכה לתמוך בישראל תוך תמיכה בסיוע הומניטרי לעזה; 17% מהמועמדים הדמוקרטיים לקונגרס נפלו לקטגוריה זו. 13 אחוז נכנסו לקטגוריה הסופית: תמיכה ללא תנאי בישראל.

העמודה האחרונה בטבלה 1 מציגה את הביצועים של המועמדים בכל קטגוריה. המועמדים עם הכי הרבה עמדות אנטי-ישראליות ייצגו רק שני אחוזים מהמנצחים בפריימריז, בעוד אלו שתמכו בהפסקת אש ותנאי סיוע היוו 22%. שתי הקטגוריות הכי פרו-ישראליות היוו יחד 42% מהזוכים.

התמונה שונה באופן דרמטי בקרב המועמדים לקונגרס הרפובליקני. 50% מהמועמדים (91% מאלה שהזכירו את הנושא) ורוב גדול מאלה שזכו בפריימריז הביעו תמיכה בלתי מותנית בישראל. קומץ רפובליקנים דגלו בהפסקת תמיכת ארה"ב במלחמה – עמדה זו הייתה בדרך כלל יחד עם התנגדות לסיוע באוקראינה ותמיכה במדיניות בידודית רחבה יותר. כמעט אף מועמד רפובליקני לא לקח את העמדות הניואנסיות יותר באמצע.

מה אנחנו יכולים לעשות מהממצאים האלה? בפן הדמוקרטי, המועמדים הזוכים בפריימריז הם בעיקר פרו-ישראלים עם כמה שירצו לראות את ארה"ב מנסה לאכוף הפסקת אש. עם זאת, עמדת השמאל הקיצוני, זו שנשמעת לרוב בהפגנות בקמפוסים של המכללות, אינה מיוצגת היטב בשדה המועמדים ואינה פופולרית בקרב מצביעי הפריימריז הדמוקרטיים. זה בא לידי ביטוי בשיעורי ההצלחה הנמוכים של מועמדים אנטי-ישראליים בבחירות, ונקודתי התבוסה של באומן. יש חילוק במפלגה הדמוקרטית, אבל המועמדים האנטי-ישראליים מהווים רק 2% מהמנצחים בפריימריז. מחוץ לעמדה הקיצונית ביותר, המפלגה מחולקת באופן שווה למדי, כאשר רוב המועמדים מגלים אהדה לישראל, אך מהססים להשמיע תמיכה מלאה ובלתי מותנית. בצד הרפובליקני אין אי בהירות כזו, כאשר יותר ממחציתם מביעים תמיכה בסיוע ללא תנאי לישראל. עם זאת, מה שברור הוא שמועמדים דמוקרטיים לקונגרס ומצביעי ראשי דמוקרטים, בעוד שדעותיהם מגוונות יותר, אינם שמאלנים בסוגיה זו כמו ג'מאל באומן וקומץ אחרים שתמכו בו.