מי שיהיה הנשיא הבא של סרי לנקה, Muthuthevarkitan Manohari לא מצפה להרבה שינויים במאבקה היומיומי להאכיל את ארבעת הילדים והאם הקשישה איתם היא גרה בחדר רעוע באחוזת תה.
שני המועמדים המובילים בבחירות לנשיאות בשבת מבטיחים לתת אדמות למאות אלפי עובדי אחוזת התה במדינה, אבל מנוהארי אומרת שהיא שמעה הכל בעבר. העובדים הם קבוצה שנדחקה זמן רב לשוליים שחיה לעתים קרובות בעוני קשה – אבל הם יכולים לשנות את הבחירות על ידי הצבעה כגוש.
מההארי ומשפחתה הם צאצאים של פועלים הודים שהובאו על ידי הבריטים במהלך השלטון הקולוניאלי לעבוד באחוזות שגידלו תחילה קפה, ואחר כך תה וגומי. גידולים אלה הם עדיין מפרנסי המט"ח המובילים של סרי לנקה.
במשך 200 שנה, הקהילה חיה בשולי החברה בסרי לנקה. זמן קצר לאחר שהמדינה הפכה עצמאית ב-1948, הממשלה החדשה שללה מהם את האזרחות ואת זכויות ההצבעה. לפי הערכות, כ-400,000 בני אדם גורשו להודו במסגרת הסכם עם המדינה השכנה, המפריד בין משפחות רבות.
הקהילה נאבקה על זכויותיה, וצברה ניצחונות עד שהגיעה להכרה מלאה כאזרחית ב-2003.
כיום חיים בסרי לנקה כ-1.5 מיליון צאצאים של פועלים כאלה, כולל כ-3.5% מציבור הבוחרים, וכ-470,000 אנשים עדיין חיים באחוזות התה. בקהילה יש את הרמות הגבוהות ביותר של עוני, תת תזונה, אנמיה בקרב נשים ואלכוהוליזם במדינה, וכמה מרמות ההשכלה הנמוכות ביותר.
למרות שהם דוברים את השפה הטמילית, מתייחסים אליהם כאל קבוצה נפרדת מהטמילים הילידים של האי, שחיים בעיקר בצפון ובמזרח. ובכל זאת, הם סבלו במהלך מלחמת האזרחים שנמשכה 26 שנה בין כוחות הממשלה לבדלני הנמר הטמילי. העובדים וצאצאיהם התמודדו עם אלימות ההמונים, מעצרים ומאסרים בגלל מוצאם האתני.
רוב העובדים מתגוררים בבתים צפופים המכונים "בתי קו", בבעלות חברות. טומויה אובוקטה, כתבת מיוחדת של האו"ם בנושא צורות עבדות עכשוויות, אמרה לאחר ביקור בשנת 2022 כי חמישה עד 10 אנשים חולקים לעתים קרובות חדר בודד בגודל 3.05 על 3.6 מטר, לעתים קרובות ללא חלונות, מטבח מתאים, מים זורמים או חשמל. מספר משפחות חולקות לעתים קרובות מחסה בסיסית אחת.
באחוזות אין מתקנים רפואיים מתאימים, ובחולים מטופלים עוזרים שאין להם תארים רפואיים.
"תנאי החיים הלא תקינים הללו, בשילוב עם תנאי העבודה הקשים, מייצגים אינדיקטורים ברורים לעבודת כפייה ועשויים גם להסתכם בצמיתות במקרים מסוימים", כתב אובוקטה בדו"ח לנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם.
הממשלה עשתה כמה מאמצים לשפר את התנאים לעובדים, אבל שנים של משבר כלכלי והתנגדות של חברות חזקות הקהימו את ההתקדמות.
בבחירות האלה, הנשיא רניל ויקרמסינגה הבטיח לתת את "בתי הקו" ואת האדמה שהם עומדים עליה לאנשים שחיים בהם ולעזור לפתחם לכפרים. מועמד האופוזיציה העיקרי, סאג'ית' פרמדאסה, הבטיח לפרק את האחוזות ולחלק את הקרקע לעובדים כאחזקות קטנות.
מנוחרי אומרת שהיא לא מחזיקה תקווה. היא מודאגת יותר ממה שיקרה לבנה בן ה-16 לאחר שהוא נאלץ לעזוב את בית הספר בגלל מחסור בכספים.
"ראשי האיגודים באים בכל פעם ומבטיחים לנו בתים וקרקעות ואני רוצה לקבל אותם", אמרה. "אבל הם אף פעם לא קורים כפי שהובטח."
