החזיקו אותי בבית המעצר בגואנטנמו במשך 14 שנים מבלי שהואשם מעולם בפשע. נשלחתי לשם כשהייתי בן 19. לא ידעתי למה אני מוחזק, מה עשיתי כדי להיות כלוא או מתי אשתחרר.
כמו רבים מהגברים האחרים בגואנטנמו, האמנתי שכוחות ארצות הברית שהחזיקו בי יעמדו באידיאלים שלהם של חוק וצדק ויעניקו לי את הזכות להגן על עצמי ולהוכיח את חפותי. זה מעולם לא קרה.
במקום זאת, הייתי נתון לעינויים ולהטרדות מתמשכות. נלחמתי כדי שיתייחסו אלי בצורה הומאנית ויזכו לזכויות אדם בסיסיות, ואחרי 14 שנים שוחררתי. לאורך כל המאסר שלי דמיינתי שיום אחד העולם ילמד מה קרה לנו וידרוש אחריות וצדק. חשבתי שברגע שאנשים ידעו, הם יסגרו את המקום העגום הזה.
עברו כמעט תשע שנים מאז שהשתחררתי. כל הזמן הזה לא הפסקתי לכתוב ולהתראיין על מה שקרה לי. העולם יודע, ובכל זאת, גואנטנמו עדיין מתפקדת.
מוקדם יותר החודש ציינו את יום השנה ה-23 של יצירתו. היום אנו מציינים את היום האחרון בתפקידו של עוד נשיא ארה"ב שהבטיח לסגור אותו ולא עשה זאת. צריך לתהות אחרי כל הדיווחים על ידי האו"ם וארגוני זכויות אדם שונים, דיווחים בתקשורת, סרטים תיעודיים, ספרים וכו' – מדוע סמל העוול הזה עדיין עומד על תילו?
גואנטנמו הוקמה לאחר ה-11 בספטמבר, אירוע טרגי שזעזע עמוקות את העולם. בעקבותיה, פתחה ארה"ב במה שמכונה "מלחמה בטרור" העולמית, קמפיין שמטרתו לכאורה להילחם בטרור, אך למעשה איפשר עינויים חוקיים, ערער את החוק הבינלאומי ועשה דה-הומניזציה של קהילת אמונה שלמה.
ממוקם באי קובה, מחוץ לתחום השיפוט המשפטי של ארה"ב, מרכז המעצר בגואנטנמו תוכנן בכוונה לעקוף הגנות חוקתיות ונורמות בינלאומיות, והפך למקום שבו ניתן יהיה להחזיק עצורים ללא הגבלה ללא אישום או משפט.
המושג מעצר ללא הגבלת זמן הוא פגיעה ישירה בעקרונות הצדק. החזקת יחידים ללא כתב אישום או משפט מתנגדת לעצם הבסיס של מערכות משפטיות ברחבי העולם. היא שוללת מהעצירים את ההזדמנות להגן על עצמם ומכפיפה אותם לשנים – לפעמים עשרות שנים – של סבל ללא פתרון באופק.
גואנטנמו הפכה לשרטוט לצורות אחרות של מעצר ללא משפט, עינויים והפרות זכויות אדם ברחבי העולם. מורשת הכלא ניכרת בהתפשטות האתרים השחורים של ה-CIA, הנורמליזציה של האיסלאמופוביה ושחיקת הנורמות הבינלאומיות שנועדו להגן על כבוד האדם.
המלחמה העולמית בטרור – עם גואנטנמו כסמלה הידוע לשמצה ביותר – מיסדה מדיניות שעשתה דה-הומניזציה של המוסלמים. הוא הניע רטוריקה איסלאמופובית, הצדיק תכניות מעקב פולשניות, והכתיר קהילות שלמות כאיומים פוטנציאליים.
ארה"ב לקחה את ההובלה בכל זה, ומדינות רבות הלכו בעקבותיה, והשתמשו ברטוריקה של ארה"ב "מלחמה בטרור" כדי להצדיק התקפות על קהילות שלמות. ההשלכות היו הרסניות עבור מוסלמיות וקהילות פגיעות אחרות.
בשיאה, גואנטנמו החזיקה בכ-680 גברים ונערים, שרבים מהם נמכרו כ"טרוריסטים" לכוחות ארה"ב בתמורה לתמורה. זה מה שקרה לי.
נכון להיום, נותרו בגואנטנמו 15 גברים. חלקם קיבלו אישור לשחרור, אך ממשיכים לדעוך בלימבו, עדות לכישלון של מערכות ארה"ב לקיים אפילו את זכויות האדם הבסיסיות ביותר. עבור הגברים האלה, כל יום הוא המשך של ייסורים פסיכולוגיים ופיזיים – מצב של לא חופשיים ולא מואשמים רשמית.
שמענו הבטחות רבות שגואנטנמו תיסגר ב-16 השנים האחרונות. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, חתם על צו ביצוע ביומו השני בתפקידו בשנת 2009 שהורה על סגירת המתקן. סגן הנשיא דאז ג'ו ביידן עמד ממש לידו, מחא כפיים. כשביידן הפך לנשיא ב-2021, הוא גם הבטיח את אותה הבטחה והוא גם הפר אותה.
הכלא עדיין מתפקד בעלות שנתית של כ-540 מיליון דולר.
המשך הפעולה של גואנטנמו אינו רק כישלון מדיניות אלא כתם מוסרי על ארה"ב. זה עומד כסתירה בוטה לאידיאלים של חירות, צדק וזכויות אדם שארה"ב מתיימרת לדגול בהם. קיומו מערער את אמינות ארה"ב על הבמה העולמית ומחזק את המשטרים האוטוריטריים להצדיק את ההתעללות שלהם.
בכל יום שנה לפתיחתו של גואנטנמו, אני מחכה שהקהילה הבינלאומית תתעורר ותדרוש פעולה לסגירת הכלא הצבאי, מתן צדק לקורבנותיו, והבטחת אחריות לאלו שאחראים ליצירתו ולהנצחתו. כל שנה אני מאוכזב.
הכלא הצבאי בגואנטנמו הוא יותר מפשע נגד העצורים שלו ובני משפחותיהם. במשך למעלה משני עשורים היא מסמלת עינויים שיטתיים, מעצר שרירותי והיחלשות של משטר זכויות האדם העולמי. גואנטנמו מפרה את אמנות ז'נבה ומגלמת אלמנטים של פשעים נגד האנושות באמצעות התעללות שיטתית בעצורים מוסלמים בעיקר.
כשממשל חדש נכנס לתפקיד בוושינגטון, יש לי את אותו מסר עבורם כמו שהיה לי עבור קודמיהם:
סגור את גואנטנמו. לסגור את המתקן ולסיים את הנוהג של מעצר ללא הגבלת זמן.
הבטחת צדק. שחרר את אלה שקיבלו אישור להעברה והענק משפט הוגן לשאר.
להבטיח אחריות. לחקור ולהטיל דין וחשבון על האחראים לאשר עינויים, מעצר ללא משפט והתעללות אחרת.
להכיר ו לְהִתְנַצֵל. פרסם הכרה רשמית והתנצלות על העוולות שנעשו.
תן פיצויים. לפצות עצורים לשעבר על הנזק שנגרם להם.
סגירת גואנטנמו היא לא רק סגירת מיקום פיזי; מדובר בסגירת פרק אפל בהיסטוריה. מדובר באישור מחדש של עקרונות הצדק, הכבוד וזכויות האדם שיש לשמור על כל האנשים, ללא קשר למוצאם או אמונתם. אסור לגואנטנמו לראות עוד יום נישואין.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
