לאחר שמשלוחי מטענים תמימים למראה החלו להתלקח בשדות תעופה ומחסנים בגרמניה, בריטניה ופולין במהלך הקיץ, לא היה ספק רב בוושינגטון ובאירופה שרוסיה עומדת מאחורי החבלה.
אבל באוגוסט, גורמים בבית הלבן נבהלו יותר ויותר ממידע מודיעיני שהושג בסתר, המצביע על כך שלמוסקווה יש תוכנית גדולה בהרבה: הבאת המלחמה באוקראינה לחופי אמריקה.
השאלה הייתה איך לשלוח אזהרה לאיש האחד שיכול לעצור את זה: נשיא רוסיה ולדימיר החמישי פוטין.
בסדרה של תדרוכים בחדר המצב, עוזריו הבכירים של הנשיא ביידן סקרו פרטים של שיחות בין בכירים ב-GRU, זרוע המודיעין הצבאית של רוסיה, שתיארו משלוחים של מוצרי צריכה שעלו בלהבות – במקרה אחד, מכשיר לעיסוי אלקטרוני קטן – כמו ריצת מבחן.
ברגע שהרוסים הבינו כיצד החבילות חולפות על פני מערכות סינון מטענים אוויריות, וכמה זמן לקח להן לשלוח אותן, נראה היה שהשלב הבא הוא שליחתן למטוסים לארצות הברית וקנדה, שם הן יעוררו שריפות ברגע שיהיו. פָּרוּק.
בעוד שהדאגה העיקרית הייתה מטוסי מטען, לפעמים מטוסי נוסעים לוקחים חבילות קטנות יותר בחלל פנוי בתא המטען שלהם.
"הסיכון לטעות קטסטרופלית היה ברור", אמר אלחנדרו מאיורקס, השר לביטחון פנים, בראיון שנערך לאחרונה, "שאלה עלולים להתלקח בכלי טיס עמוס במלואו".
באוגוסט, מר מאיורקס הציב הגבלות סינון חדשות על מטענים הנשלחים לארצות הברית. באוקטובר, כשהאזהרות צצו מחדש, הוא לחץ בשקט על המנהלים הבכירים של חברות התעופה הגדולות שטסות לארצות הברית להאיץ את צעדיהם כדי למנוע אסון באוויר. חלק מאמצעי הזהירות הללו התפרסמו באותה עת; אחרים לא.
אבל מאחורי הקלעים, פקידי הבית הלבן נאבקו להבין אם מר פוטין הורה או היה מודע למזימה – או שהוא הוחזק בחושך. והחל מאמץ גדול להזהיר אותו לסיים את זה.
להגיע לספר משחק שפותח לראשונה באוקטובר 2022 – כאשר ארצות הברית האמינה שרוסיה שוקלת לפוצץ נשק גרעיני באוקראינה – מר ביידן שלח את יועצו לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, ואת מנהל ה-CIA, וויליאם ג'יי ברנס, כדי לשלוח שורה של אזהרות לעוזריו הבכירים של מר פוטין. כפי שסיפר בכיר אחד, נדרשו נתיבים רבים כדי להבטיח שהמסר יגיע לאוזניו של פוטין, ושקע פנימה.
ליבת האזהרה הייתה שאם החבלה תוביל לנפגעים המונית באוויר או על הקרקע, ארצות הברית תטיל על רוסיה אחראית ל"אפשר טרור". מר סאליבן ומר ברנס לא ציינו מה תהיה התגובה הזו, אך הבהירו שהיא תיקח את מלחמת הצללים בין וושינגטון ומוסקבה לרמות חדשות.
מלחמת הצללים הזו נמשכת, מדי יום, כאשר רוסיה פונה לחבלה בתקווה לשבור את רצונה של נאט"ו לתמוך באוקראינה, מבלי לצאת לדרך במלחמה מלאה עם ברית נאט"ו.
זה הגדיר מחדש את החיים באירופה, וסיים את תחושת הביטחון שהגיעה עם העולם שלאחר המלחמה הקרה. כעת יש חיפוש של שעה אחר שעה אחר חבלנים – בשדות תעופה, בנמלי ים ובתת-ים, כמו גם ברחובות של ערים גדולות כמו ברלין, טאלין ולונדון.
אבל במקרה הזה האזהרה עברה למר פוטין, אמרו הגורמים בתיאור חילופי הדברים הסודיים עם הקרמלין בפעם הראשונה. ונראה שהן השפיעו עליהן: פריחת השריפות באירופה פסקה, לפחות לעת עתה. אבל לא ברור אם מר פוטין הורה לעצור, או לכמה זמן. וייתכן, אומרים גורמים רשמיים, שרוסיה מנצלת את הזמן כדי לבנות מכשירים טובים יותר וחמקניים יותר.
הכחשה סבירה?
המאמץ להגיע למר פוטין תואר על ידי חמישה בכירים שהתראיינו במהלך שלושת השבועות האחרונים ואשר ביקשו אנונימיות כדי לדון באיום רגיש בביטחון הלאומי. בימים האחרונים, בעוד הממשל מתכונן לעזוב את תפקידו בעוד שבוע, חלק מהפרטים של המחלפים המתוחים עם הקרמלין רק הוסרו.
בעוד שהפקידים אמרו שהמאמץ שלהם למנוע את הגרוע מכל הצליח, ברור שזה הותיר כמה מהם מזועזעים. כשהם עוזבים את תפקידם, הם מודאגים מכך שצבא רוסיה, הזועם על ההתקפות האוקראיניות המביכות ולעיתים הקטלניות סביב קורסק ויעדים אחרים בתוך שטח רוסיה, נחוש כעת להביא את הסכסוך לשטח אירופה ואמריקאית. אבל הם רוצים לעשות את זה באמצעות טכניקות שלא יסתכנו בעימות כולל עם נאט"ו.
ייתכן שהרוסים ראו במבצע תגובה טבעית – ולדעתם מידתית – להתקפות האוקראיניות על אדמת רוסיה, שהיו תלויות לפחות בחלקן בנשק שסופק על ידי ארה"ב, כולל טילים.
עד היום הפקידים האמריקנים אינם יודעים אם מר פוטין הורה על המבצע, האם ידע על כך או שמא נודע לו רק בגלל האזהרות האמריקאיות.
כמה גורמים רשמיים אמרו שהם חושדים שהמזימה יכולה הייתה להיות עבודתם של קציני GRU שהגיבו לפקודות כלליות להגביר את הלחץ על ארצות הברית ובעלות בריתה בנאט"ו. זה יהיה עקבי, לדבריהם, עם מאמצי העבר ליצור הכחשה מתקבלת על הדעת עבור מר פוטין אם המבצע יעבור רע.
התקרית הוכיחה כי מר ביידן ומר פוטין שמרו על ערוצי תקשורת עקיפים, למרות שלא דיברו מאז החלה המתקפה הרוסית על אוקראינה בפברואר 2022.
נראה כי הקפאת השיחות הישירות בין וושינגטון למוסקבה עומדת להסתיים: הנשיא הנבחר דונלד ג'יי טראמפ אמר ביום חמישי כי מר פוטין "רוצה להיפגש, ואנחנו מקימים את זה", למרות שהקרמלין מתעקש שלא היה שיחה רשמית. מר טראמפ ועוזריו מבולבלים בשאלה האם שני הגברים כבר שוחחו. הם לא אמרו אם השיחות יהיו מוגבלות למלחמת אוקראינה או יכללו גם את שאר המרכיבים של מערכת היחסים העוינת בין וושינגטון למוסקבה: מרוץ חימוש גרעיני מתבשל, עתידה של רוסיה בסוריה ומלחמת הצללים המואצת עם המערב.
חדשות על פעולות המטען האווירי חלחלו מאירופה הקיץ, ומהוול סטריט ג'ורנל דיווחו בתחילת נובמבר כי גורמי מודיעין האמין שהמטרה הסופית של רוסיה היא להרחיב את המבצעים לארצות הברית ולקנדה.
אבל החשבון הזה הוא הראשון שמתאר כיצד עוזריו של מר ביידן קבעו שאם לא יתערבו ישירות במר פוטין, האירועים עלולים להוביל לאסון: אפילו לא מכוון, אם מטוס יתעכב בגלל מזג אוויר גרוע, או שהחבלנים יגיעו לאסון. התזמון שגוי.
"זו הייתה דוגמה חזקה", אמר מר מאיורקס, "להתכנסות של ביטחון לאומי וביטחון פנים".
שריפות מסתוריות וחתכים בכבלים
בשנתיים הראשונות של המלחמה נראה היה שרוסיה נחושה לשמור על הסכסוך בגבולות אוקראינה. הטילים שלה מעולם לא סטו לשטח נאט"ו. בערב אחד שבו נראה שייתכן כי טיל חצה את הגבול לפולין והרג שני חקלאים, מר ביידן התעורר מחשש ששתי המדינות עומדות להיתקל בסכסוך גלוי. לרווחתה של וושינגטון, זו הייתה אזעקת שווא; הירייה המופרכת הגיעה מהאוקראינים.
זה השתנה בשנת 2024. מקרי חבלה, וחשד לחבלה, הופיעו בכל מקום: שריפות קשות להסבר במחסנים, לעתים קשורות לחברות התומכות בחימוש אוקראינה; "זיוף" GPS ששיתק את מערכות הניווט של שילוח וטיסות ברחבי אירופה; חתכים בכבלים סיבים אופטיים תת-ימיים שבהם העוגנים הגוררים מ"צי הצללים" של דוברות רוסיה נראו אשמים.
וושינגטון סייעה לפקידי מודיעין בברלין לחשוף מזימת התנקשות נגד המנכ"ל של יצרנית הנשק המובילה בגרמניה, ריינמטאל. החברה היא יצרנית מובילה של פגזי הארטילריה שאוקראינה זקוקה להם נואשות.
אבל כאשר מתקן תבערה גרם לשריפה בסוף יולי במתקן מטענים של DHL בלייפציג, עיר האוניברסיטה לשעבר במזרח גרמניה, זה עורר חקירה מיידית. תומאס הלדנוונג, ראש סוכנות הביון הפנימית של גרמניה, אמר מאוחר יותר לפרלמנט הגרמני כי המדינה בקושי מנעה התרסקות מטוס, אך הוא לא מסר פרטים.
החבילה הייתה חותמת דואר מליטא, כמו עוד אחד שהסתלק בברמינגהם, אנגליה. שלישית פרצה בלהבות בחברת שליחויות פולנית.
בתוך הבית הלבן, החשש הגדול ביותר הגיע בצורה של מידע מודיעיני לגבי שיחות בין פקידי GRU האמריקאים לא ידונו כיצד הם קיבלו גישה לשיחות. אבל הם אישרו את התוכן: שלושת ההצתות נועדו לבחון כיצד DHL וחבילות אחרות זורמות, כך שניתן יהיה לתזמן במדויק את ההצתה של חומר על בסיס מגנזיום דליק כדי להתלקח.
השיחות הצביעו על כך שהשלב הבא הוא העלאתם למטוסים לארצות הברית וקנדה. אבל החשש שהלך בדיונים בחדר המצב היה שעיכוב לא מכוון – ממזג אוויר או מטוסים שחובבים בגלל עומס תנועה כבד – עלול לגרום לכך שהמכשירים כבו באוויר.
מוושינגטון למוסקבה, אזהרה
באוגוסט הסיקו ה-CIA ואחרים שמכשירי התבערה שהופעלו בלייפציג, ברמינגהאם ופולין היו למעשה חלק מ"מבחן שדה" של ה-GRU, שכן הוא ניסה להבין באיזה נתיב עוקבות חבילות בדרכן באירופה. החבילות נשלחו מווילנה, ליטא, שם לרוסים יש נוכחות מודיעינית משמעותית.
מקורביו של מר סאליבן זוכרים שהוא היה ממוקד מאוד בסיכון של התקפות בתקופה זו, למרות שהוא לא אמר דבר בפומבי על כך. אבל השיחות בין פקידי ה-GRU לא הותירו ספק רב לאן זה מועד. בכיר אחד המעורב בדיונים אמר שהתברר שהם חייבים להעביר הודעה למר פוטין, מכיוון שהוא היחיד במערכת הרוסית שמסוגל להורות על סיום הפעולה. אבל להגיע אליו פירושו לשלוח את המסר דרך מספר נתיבים.
מר סאליבן התחיל בשקט סדרת שיחות עם עמיתו הרוסי, יורי אושקוב, החל בציון עלילת ריינמטאל. באופן לא מפתיע, מר אושקוב הכחיש כי רוסיה הייתה מעורבת – בדיוק כפי שגורמים רוסיים הכחישו, באוקטובר 2022, שהם תכננו שימוש בנשק גרעיני טקטי.
לאחר מכן, מדבר בצורה סגלגלה על האופן שבו ארצות הברית ידעה, מר סאליבן אמר למר אושאקוב שהממשל מאמין שאמצעי התבערה הם גם באחריות רוסיה – ושהם סיכנו חיי אזרחים. החשש הגדול היה הסיכון לנפגעים המונית, לדבריו, אם החבילות יצאו במטוס מטען או במטוס נוסעים.
מר ברנס, מנהל ה-CIA ששימש כשגריר ארה"ב ברוסיה לפני שני עשורים והוא הפקיד שמכיר את מר פוטין הכי טוב, טען את אותו דבר בעצם למקביל המודיעין שלו, סרגיי נרישקין, שמנהל את SVR, ואלכסנדר בורטניקוב, מנהל ה-FSB, שני החזקים מבין סוכנויות הביון הרוסיות. המחשבה הייתה שלכולם יש גישה קבועה למר פוטין.
הפקידים האמריקנים נזהרו מלומר שכוונת המבצע הייתה להפיל מטוס; למעשה נראה היה שהמכשירים תוכננו להתנתק על הקרקע. אבל הסיכון לתאונה באוויר נראה גבוה.
בזמן שהמשבר המיידי נמנע, עוזריו של מר ביידן מודים שהתקרית גילתה בעיה גדולה יותר: שככל שהמלחמה נמשכת לקראת יום השנה השלישי שלה, הסיכונים גולשים לזירות חדשות ומקבלים ממדים חדשים.
"גדולה כמו הפסקת אש באוקראינה, זה רחוק מהכל", אמר ריצ'רד האס, נשיא המועצה ליחסי חוץ לשעבר שכתב בהרחבה על איך יכול להיראות סיום המלחמה
החבלה, לדבריו, "היא חלק מתבנית גדולה יותר".
"רוסיה הפכה לשחקן מהפכני", אמר. "רוסיה הפכה למדינה המבקשת לערער את הסדר הבינלאומי. והשאלה האמיתית היא: האם ממשל טראמפ יכול לעשות משהו בנידון?"
