החלטות אחרונות של ערוצי חדשות גדולים כמו הגרדיאן ולה ונגארדיה ו פרסומי נישה נוספים כגון Sex Tech Guide לעזוב את X לשים תחת אור הזרקורים דילמה חדשה שחוותה התקשורת העולמית: האם הם צריכים להישאר בפלטפורמה פופולרית שהפכה למקור ראשוני לחדשות מזויפות ולדברי שטנה כדי לשמור על רלוונטיות, או שעליהם לעזוב כדי לשמור על אחריות אתית?
פעם אחת המקום הרצוי לכל שיח עולמי, X (לשעבר טוויטר) ראתה את המוניטין שלה הופך לזבל תחת המולטי-מיליארדר הדרום-אפריקאי והאבסולוטיסטי של חופש הביטוי אילון מאסק. הירידה האתית של X צברה תאוצה לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2024, כאשר מאסק הבהיר את המערך הפוליטי שלו עם דונלד טראמפ ותנועת Make America Great Again שלו, והפך את הפלטפורמה למגפון לשנאה, גזענות ושנאת זרים. .
כאשר חשבונות ניאו-נאציים, לבנים-לאומנים החלו לצבור בולטות, והערימות גזעניות, דוקס והתעללות אחרת הפכו לאירוע יומיומי בפלטפורמה, כמה כלי תקשורת – אך גם מיליוני משתמשים יומיומיים – קיבלו את ההחלטה לעזוב את X טוֹב. עבורם, עזיבת X ייצגה בבירור עמדה מוסרית נגד גזענות ושנאה, וניצול פסולה של מצע שהיה מקובל בעבר ככיכר ציבורית עולמית. אבל האם ארגוני תקשורת הנודדים לחלופות, כמו בלוסקי, הם פתרון אמיתי, או האם זה מסתכן ביצירת בעיות חדשות, כמו בועות אידיאולוגיות, הפסדים כספיים והשפעה מופחתת?
עבור רבים, להישאר ב-X מרגיש כמו אישור בשתיקה לכיוון שהפלטפורמה לקחה תחת מאסק. עבור כמה כלי חדשות, במיוחד אלה שזהותם התאגידית של ערכים פרוגרסיביים מתגאה באתיקה העיתונאית שלהם, הקשר הנתפס עם הפלטפורמה רווית המחלוקות של פונדקאית טראמפ מהימין הקיצוני הוא כמובן בלתי מתקבל על הדעת. עם זאת, הקהל העצום של X – עדיין ללא תחרות מכל פלטפורמת מדיה חברתית דומה אחרת – נותר נכס שאין להכחישו. אי אפשר להתעלם מהטווח הגלובלי של הפלטפורמה ומהיכולת שלה להגביר מסרים. לעזוב את זה לגמרי עשוי להיות ניתוק הקשר עם קהל עולמי עצום שעדיין מסתמך על הפלטפורמה לחדשות, פוטנציאלי להשאיר חלל ריק שיתמלא בשמחה על ידי קולות פחות אמינים – או מכונות חדשות מזויפות לחלוטין.
עבור אותם אאוטלטים שנמלטים מ-X, Bluesky התגלה כאלטרנטיבה אטרקטיבית. פלטפורמה מבוזרת, היא מציעה סביבה שבה דברי שטנה ומידע שגוי פחות נפוצים. המבנה שלו מבטיח שיח בריא יותר, ערכי יותר. הפואנטה של בלוסקי היא לא שהיא נקייה מדיסאינפורמציה, דברי שטנה וחדשות מזויפות, אלא שהפעלתו מפחיתה באופן טבעי את טווח ההגעה של תוכן כזה במקום לקדם אותו – ושהוא מציע כלים נוספים למשתמשים לשלוט טוב יותר במידע ובתוכן. הם צורכים.
אבל בלוסקי אינו חף מפגמים. בסיס המשתמשים שלו קטן בהרבה והטווח הגיאוגרפי שלו מתון הרבה יותר מ-X. בינתיים, העיצוב שלו, המבקרים אומרים, מסתכן ביצירת תאי הד אידיאולוגיים: אם בלוסקי יהפוך למקלט בעיקר עבור משתמשים ועיתונאים בעלי נטייה ליברלית, זה יכול לְהַנצִיחַ אותה מבקרי דינמיקה מבודדת טוענים שפוגעות בפלטפורמות חלופיות אחרות.
אולם הטיעון מתפרק כאשר בוחנים את האלטרנטיבה X מציעה לבועות האידיאולוגיות כביכול של בלוסקי: מדיה חברתית שפתוחה לכל האידיאולוגיות, אך מונעת משנאה. כעיתונאי ופרופסור מרסלו סוארס כתבX "זה לא כיכר ציבורית, זה מרכז קניות. אין ויכוחים במרכז קניות”. בניגוד ל-X, המשגשג על קונפליקט כדי להניע מעורבות, Bluesky מאפשר למשתמשים להשתלט על החוויה שלהם, ולבחור מה עובר בפיד שלהם ללא מניפולציה אלגוריתמית.
אם מישהו בוחר בבועה, זו בחירה אישית, לא כפייה מבנית. בינתיים, החלופה כביכול של X לבועות מחליפה את הקשר בעוינות, והופכת את הפלטפורמה לשדה קרב ולא למרחב לדיאלוג.
ישנם טיעונים נוספים נגד מעבר קולקטיבי של התקשורת מ-X לבלוסקי. בתור העיתונאית סופיה סמית' גלר נצפה בלינקדאיןBluesky היא פלטפורמה שנועדה לתת מענה לעיתונאים ולא לקהל שלהם. זה מזכיר תקופה מוקדמת יותר שבה עיתונאים שלטו במערכת האקולוגית של טוויטר, ועסקו בעיקר זה בזה. הדינמיקה הזו, על אף שהיא נוחה לאנשי התקשורת, לא תתורגם למעורבות משמעותית של קהל בעולם שבו משתמשים נעים לעבר פלטפורמות מונעות וידאו כמו TikTok, YouTube ואינסטגרם. אז פתיחת חשבון בבלוסקי, שבו יוכלו ליצור אינטראקציה ישירה עם עמיתים בעלי דעות דומות, מבלי להתמודד עם התעללות רבה מצד ניאו-נאצים ותיאורטיקנים של קונספירציה, תהיה ללא ספק חיובית עבור עיתונאים. ובכל זאת, האם היא מציעה אלטרנטיבה ברורה ל-X לארגונים שרוצים וצריכים לשתף את התוכן שלהם עם קהלים רחבים ומגוונים מתמיד? X, באופן טרגי, נותרה הפלטפורמה היחידה שבה כלי תקשורת יכולים להגיע לקהל עולמי עצום – אם לא לקהל הגלובלי המתנהג בצורה הטובה ביותר.
לעזיבה של X יש גם השלכות מעשיות וכספיות על ארגוני תקשורת. הפלטפורמה של מאסק היא עדיין מחולל הכנסות גדול מפרסום. טווח ההגעה העצום ובסיס המשתמשים של X הופכים אותו לפלטפורמה קריטית להנעת תנועה לאתרי חדשות ומשיכת מפרסמים. נטישתו עלולה להפחית את מעורבות הקהל, מה שעלול להשפיע על זרמי ההכנסות.
Bluesky, Threads ופלטפורמות אלטרנטיביות אחרות עדיין בחיתוליהן. הקהלים הקטנים יותר והזדמנויות הפרסום המוגבלות שלהם הופכים אותם לפחות קיימאים עבור ארגונים המסתמכים על קנה מידה כדי לקיים את פעילותם. כלי תקשורת חייבים לנווט את הפשרה הזו בזהירות: תעדוף אתיקה תוך מציאת דרכים לשמור על כדאיות פיננסית.
למזלם של כלי תקשורת מודאגים מבחינה אתית אך דלים במזומנים – והאנושות כולה – התנהגותו של מאסק ב-X, ובבמה הפוליטית העולמית, מרחיקה הרבה אנשים מ-X. רבים מהאנשים האלה מוצאים מקלט בבלוסקי, כלומר אחד ביום שהפלטפורמה החדשה הזו עשויה להפוך לרווחית ושימושית כמו X עבור ארגוני מדיה. ברגע שההגירה מ-X תושלם, וכל מי שיש לו התנגדות להעברת דיסאינפורמציה, תעמולה ושנאה כ"חדשות" יעזוב את הפלטפורמה, גם לארגוני תקשורת רציניים לא תהיה סיבה להישאר שם.
היציאה מ-X מייצגת יותר מסתם שינוי באסטרטגיית המדיה החברתית – היא שיקוף של האתגרים הרחבים יותר העומדים בפני העיתונאות בעידן הדיגיטלי. כאשר כלי תקשורת מתמודדים עם ההשלכות האתיות של הישארות בפלטפורמות בעייתיות, עליהם להתמודד גם עם שינוי התנהגות הקהל, לחצים פיננסיים ועלייתן של מערכות אקולוגיות מונעות תוכן.
בעוד שפלטפורמות כמו בלוסקי מציעות שביב של תקווה, הן אינן הפתרון לכל הנושאים הרבים שעיתונאות מתמודדת איתם כיום. הדרך קדימה דורשת איזון עדין: אימוץ חדשנות מבלי לוותר על ערכי הליבה של העיתונות; והקפדה על רשתות חברתיות פחות רעילות, אך מבלי להפקיר את הציבור.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
