מומחים מזהירים כי משבר המים בדרום המדינה יחמיר, אלא אם כן יש פעולה ממשלתית דחופה.
עִירַאק חווה את השנה היבשה ביותר שלה מאז שנת 1933, שכן נהרות החידקל והפרת, הזורמים למפרץ הפרסי ממערב אסיה, ראו את הרמות שלהם יורדות עד 27 אחוזים בגלל גשמים ירודים ומגבלות מים במעלה הזרם.
בחלק הדרומי של המדינה, מתגלה משבר הומניטרי הנגרם כתוצאה ממחסור בצורת ומים בבצרה, נמל חיוני ומרכז נפט.
בסרה, ביתם של כמעט 3.5 מיליון איש, נותרה האזור המופקף ביותר בעירק וניתן לאקלים, המושפע עמוקות מניהול מים לא מספק.
רבים שם נאלצים להיות תלויים במשלוחי מים יומיים כדי להבטיח את הישרדותם ובריאותם.
חסן רייקן, תושב בזרא, נאלץ לנסוע כמה קילומטרים מדי יום רק כדי להבטיח את חלקו במים נקיים. לדבריו, הסכום שהוקצה בקושי מכסה את צרכי משפחתו.
"אני צריך להתעורר מוקדם ולעזוב את עבודתי ולעמוד בתורים ארוכים כדי להביא (מים) הביתה," אמר רייקן לאל ג'זירה.
"במקרים רבים עלינו להדק את היחס בין בעלי חיים לשימוש ביתי. מי הים ליד בתינו מזוהמים וגורמים למחלות עור."
איכות מי הים, שכבר לא מתאימה לצריכה אנושית, הושפלה עוד יותר על ידי נשפכות נפט, נגר חקלאי ופריקת ביוב.
יתר על כן, מי מלח הנוסעים מהמפרץ-דרך נהר שאט אל-ערב, הניזונים מהחיקוד והפרת-נע במעלה הנהר בהתמדה, והגדיל את רמות המליחות באזור הבצרה. וזרימת המים המתוקים הולכת ופוחתת בגלל הסכרים במעלה הזרם.
תחנת ההתפלה של מיהייילה במחוז אבול חאסיב פועלת להקל על משבר המים של בזרא במשך יותר משנה.
הוא משתמש בשיטה מיוחדת לטיפול במים המכילים כמויות גבוהות של מלח מהנהר שאט אל-ערב.
"אנו מייצרים כמעט 72,000 קוב (19 מיליון ליטרים) של מים מטופלים מדי יום, ומשרתים כיום כ- 50 אחוז ממחוז אבול ח'סב," אמר סעדון אבוד, מהנדס בכיר בתחנת התפלה המים של מיהייילה, לאל ג'זירה.
"מליחות בנהר שאט אל-ערב הגיעה לכמעט 40,000 מוצקים מומסים בסך הכל. לאחר התפלה, האשפה מוחזרת לנהר."
מומחים מזהירים כי משבר המים יחמיר, אלא אם כן יש פעולה ממשלתית דחופה.
"BASRA איבדה 26 עד 30 מינים ימיים מגוונים בגלל מי מלח", אמרה עלא אל-בסראני, מומחה למים.
"זה יצר סביבה חדשה והיברידית שאיננה מתאימה הן למים מתוקים והן למימי ים. עם רמות המליחות עולות, המים אינם כשיר לחקלאות."
"בעוד שהגשמים והטמפרטורות הגוברות הם אתגרים עולמיים, משבר המים של עירק הוא גם תוצאה של מגבלות במעלה הזרם והזנחה ביתית", כתב היידר אל-שוקי, עמית מחקר בתוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה בבית צ'ת'ם, באזור לאתר טנק החשיבה.
"שחיתות ואינטרס עצמי בקרב האליטה הפוליטית של עירק מחלישים את היכולת המוסדית", ויוצרים הזדמנויות לשכנותיה טורקייה ואיראן לדחוף לעסקות שלא בהכרח מועילות לעיראק, אמר אל-שוקי.
משבר המים היה במקרה הגרוע ביותר בשנת 2018, אז נשלחו יותר מ- 118 אנשים לבית חולים עם סימני זיהום. כעת יש פחדים מחודשים להתפרצות.
יש צורך ברמות המקומיות והאזוריות הן כדי לפתור את משבר המים בעירק, ציין אל-שוקי, שאמר כי "מבחינה מקומית, עירק צריכה להקים גוף דיפלומטיה לאומית עם מנדט ברור לנהל משא ומתן, לפקח על זרימתם ולתאם בין משרדים, נופלים ואזור קורדיסטן."