כשהשמיים מעל עזה רועמים בקול פיצוצים רחוקים, אחיזתו של מוחמד חאתם מתהדקת במסגרת של קיר סדוק מחוץ לבניין הרוס.
הוא שם כדי לעשות יותר שרירים, אחד מתרגילי הכושר המתישים והקשים שאפשר להעלות על הדעת כי אתה צריך להרים שוב ושוב את כל משקל הגוף שלך מעל מוט התעמלות.
לחאתם, בן 19, אין את הלוקסוס של בר – רק טריז בטון לא סלחן שיכול לגרוס את הידיים שלך ברגעים אם לא נזהר. אבל עבור הנער הנעקור הזה מהעיר ההרוסה חאן יונס, פיתוח גוף היה הסחת דעת שלא יסולא בפז במהלך המלחמה המתמשכת בעזה.
"אני מנסה לברוח מהמציאות המפחידה בזמן שאני מתאמן", הוא אומר לאל-ג'זירה. "זה כאילו הייתי מחוץ לעזה לגמרי. זו התחושה שמשתלטת עליי כשאני מתאמן בפיתוח גוף".
במשך יותר משנה של הפגזות ישראליות, תקיפות אוויריות והתקפות קרקעיות שהרגו יותר מ-44,000 בני אדם והרעיבו רבים מאלה ששורדים, הצעיר פנה לפיתוח גוף כדי לעזור לו להתמודד עם הלחץ הבלתי נתפס של חיים באזור מלחמה. .
חאתם נעקר 10 פעמים מאז החלה המלחמה לפני 13 חודשים, וכמו רבים, הוא נאבק תדיר במחסור חמור במזון.
כוחו האמיתי טמון בכושר ההמצאה שלו. הוא משתמש בציוד מאולתר בחדר קטנטן בבית סבתו בחאן יונס כדי להתאמן, כמו משקולות שיצר ממיכלי מים, סוללת מכונית קשורה לחבל, ילקוט מלא בחפצים שניצלו ולבנים שנשלפו מההריסות הקרובות.
החדר הזה הפך למקלט עבור חאתם, שהוא בין שני מיליון האנשים שנעקרו מהמלחמה. בית משפחתו נהרס בהתקפות אוויריות ישראליות בראשית ימי המלחמה, ולמרות משאבים מוגבלים ומהפך מתמיד, הוא נאחז במרדף אחר כוח פיזי כסוג של חוסן.
"מאז תחילת המלחמה, החלום שלי לבנות גוף חזק התמודד עם אתגרים בלתי נתפסים", הוא אומר. "אבל אני נחוש להמשיך, להשתמש במה שאני יכול למצוא כדי להחליף משקלים מסורתיים."
לפי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א), המלחמה של ישראל בעזה יצרה חוויות טראומטיות שהן "כרוני ולא מרפהכי אין מקום בטוח בעזה והמשאבים הזמינים להישרדות הם מינימליים. מלחמה זו, אמרה אונר"א באוגוסט, "מנוגדת להגדרות הביו-רפואיות המסורתיות של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, בהתחשב בכך שאין 'פוסט' בהקשר של עזה".
עבור חאתם, פיתוח גוף היה הדרך שלו החוצה.
"הספורט גם מפחית את המתח והטרור שאנו חיים בהם ואת התמונה העגומה שהיא המציאות והעתיד שלנו. זה גורם בסיסי בבריאות הנפשית שלי, ואני מוצא נחמה פסיכולוגית דרך ספורט והשתתפות עם החברים שלי", הוא מסביר.
לוקח את 'מוטיבציה לחדר כושר' לרמות חדשות
עם הפגיעה של ישראל ברצועה וחפצי החיים נמצאים במחסור כל כך עבור אוכלוסיית הלכודים שלה, חאתם מוצא דרכים חדשות לשמור על מוטיבציה.
הוא השיק א אינסטגרם העמוד באפריל, שבו הוא פרסם יותר מ-130 סרטונים, ושיתף קטעים מחייו, כולל אימונים וארוחות של שעועית ועדשים משומרים, וחושף את המחסור במזון טרי בעזה. הסרטונים משכו קהל עוקבים עולמי של יותר מ-183,000 אנשים מארה"ב, פקיסטן, הודו, ירדן, עומאן ואיחוד האמירויות הערביות שמתפעלים את הדחף הבלתי מעורער שלו לפיתוח גוף. חלק מהסרטונים שלו זכו למיליוני צפיות.
חאתם, משפר את עצמו בלתי פוסק, כבר לימד את עצמו אנגלית במהלך הנעילה של COVID-19. בפוסטים שלו במדיה החברתית, הוא בוחר בשפה זו כדי להעביר את המסר שלו לקהל עולמי רחב יותר, מודע לכך שרבים אחרים בעזה כבר יוצרים תוכן עבור קהלים דוברי ערבית. מטרתו היא להגביר את החוויה הפלסטינית הנוכחית תוך שימוש בסיפור שלו כגשר.
"לעמוד שלי קוראים Gym Rat בעזה", מסביר חאתם, "כי אני רוצה להגיע לאנשים ברחבי העולם באנגלית ולהראות שגם בעזה יש לנו חלומות ומטרות".
למרות שקטעי הווידאו מתמקדים במשטר היומי המחמיר שלו כדי לשמור על צורתו הפיזית בחדר הצפוף והמשותף שבו הוא ומשפחתו המורחבת מנסים ליצור תחושה של שגרה, הוא אומר שמטרת חשבון האינסטגרם אינה אישית.
"זהו מסר הומניטרי לאומי הקשור לרצח העם שקורה לנו. אמנם זה נכון שזה משפיע עליי, אבל אני מבטא את החוויות של אנשים שחיים במלחמה", אומר חאתם לאל-ג'זירה.
מסע פיתוח הגוף שלו, שהחל לפני ארבע שנים, זכה לעידוד של הוריו והמשמעת הנדרשת לספורט היוותה פורקן חיובי עבור חאתם.
זה גם הציג לסטודנט למנהל עסקים אייקונים של פיתוח גוף שהוא מתחרה לחקות.
"אנשים רבים שצופים בסיפור ובמחויבות שלי אומרים שאני בדרכו של כריס", הוא אומר, בהתייחס לזוכה שש פעמים של מר אולימפיה קלאסית, כריס באמסטד, שהוא במקרה גם מפתח הגוף הפופולרי ביותר על פני כדור הארץ.
"אני יכול לומר שבפיתוח גוף, באמסטד הוא מודל לחיקוי והשראה עבורי", מוסיף המתבגר ומציין שהוא עוקב אחר התוכן של האלוף הרבה לפני שיצא למסע משלו לפיתוח גוף ויצירת תוכן.
“באמסטד הוא אדם שאין שני לו בעולם בתחומו והוא איש מקצוע יוצא דופן. אני מקווה להשיג את מה שהוא השיג יום אחד", מסכם חאתם.
האתגרים של שאיבת ברזל בזמן מלחמה
להיות שרירן בעזה מציב קשיים ייחודיים.
לשרוד את המלחמה, חאתם נאלץ להפחית באופן דרסטי את הזמן שהוא מקדיש לשגרת האימונים היומית שלו משלוש שעות לכ-30 דקות.
בגלל המחסור החמור במזון שדוחף 1.84 מיליון מתוך 2.3 מיליון תושבי עזה עד סף רעב, על פי האו"ם, חאתם נאלץ כל הזמן להשהות את האימונים שלו במשך ימים בכל פעם. מסת השריר שלו גם ירדה במשך חודשים כשהמשקל שלו ירד מ-58 ק"ג (128 פאונד) ל-53 ק"ג (117 פאונד) לפני שהוא החזיר אותה בהדרגה.
גם העקירות הסוערות והחוזרות שלו הכבידו עליו מאוד.
חאתם נזכר ביום המפחיד של 14 באוקטובר 2023, שבו מטוס ישראלי הפציץ מקום במרחק של 8 מטרים בלבד מבית משפחתו עם חמישה טילים שנורו במשך שלוש שעות.
"התמודדנו עם רגעים שבהם היינו בטוחים שלא נשרוד", הוא אומר. בזמן אירוח 50 עקורים מהצפון במהלך תקופה זו, הם הצליחו להישאר בחיים.
אחד הרגעים הכואבים ביותר עבור חאתם היה חזרתו למצוא את ביתו הרוס לאחר טיול ברפיח הסמוכה.
"הרגשתי כאילו העולם נגמר והסיכויים שלנו לחזור לחיים נורמליים נעלמו. קיווינו להציל משהו מהבית שלנו, אבל הכל נעלם", אמר.
הוא מסרב להלין על האובדן הזה דרך הערוץ שלו. "יש מספיק סיפורים על טרגדיה", הוא אומר. אבל עם כמה כלי מדיה בסיסיים – טלפון נייד, מעמד קטן – ולמרות ההתמודדות עם הפסקות אינטרנט תכופות, מה שהופך את העלאת סרטונים לתהליך מייגע, חאתם ממשיך לשתף את הסיפור שלו – שילוב של תקווה וקושי באותה מידה.
"אני רוצה להראות חוסן, לתת השראה לאחרים שאולי יש להם יותר משאבים מאיתנו. החלום שלי הוא להראות להם מה אפשרי, גם בעזה".
ברוגע הזמני שלפעמים בעקבות הפצצות אוויריות עזות, חאתם נוסע לחדר כושר במרכז חאן יונס, שם הוא יכול סוף סוף להתאמן עם ציוד מתאים.
"גם כשהמשאבים דלים, עדיין יש לי את הרצון", הוא אומר תוך הרמת לבנים ומיכלי מים במקום משקולות.
"אני רוצה שאנשים יידעו מה עובר עלינו. אבל זה יותר מסתם הסבל שלנו – זה על למצוא את הכוח לחיות".
סיפור זה פורסם בשיתוף עם לְמָשָׁל.
