מיליוני ישראלים רצים לממ"דים בשבועיים האחרונים, אך רבים מהם עושים טעות מסכנת חיים: הם אינם סוגרים כראוי את הדלת. חלק משאירים אותה פתוחה למחצה מחשש שייאלצו להיחלץ מתוכה ולא יצליחו לפתוח אותה. אחרים מתקשים לנעול אותה כראוי. אלא שדלת ממ"ד שלא נסגרה וננעלה כמו שצריך אינה מגנה על השוהים בתוכה מהדף העלול לחדור דרך הפתח ולהביא לפגיעות קשות.
המיגון שמספק מרחב מוגן דירתי (הממ"ד) בנוי לעמוד בפני פגיעות הדף, רסיסים ולעיתים גם חדירה של טיל. עם זאת, יכולתו להגן תלויה באופן מוחלט בצורת הסגירה של הדלת הכבדה. דלת שנשארת פתוחה ולו במעט – ס"מ אחד, או סדק בלתי נראה כמעט – עלולה להיות חסרת ערך בעת פיצוץ סמוך, שכן גל ההדף יכול לחדור דרכה בקלות.
הממ"ד אמור לספק הרמטיות כמעט מלאה. דלתו, העשויה פלדה, כוללת מנגנון טריקה ונעילה הדורש פעולה ברורה מצד מי שסוגר אותה: תחילה טריקה חזקה עד להשמעת "קליק", ולאחר מכן סיבוב הידית כלפי מעלה – מהלך שנועל את הדלת באמצעות מערכת בריחים פנימית.
אבל כאן בדיוק קורות הטעויות הקריטיות: חלק מהאזרחים חוששים מהידית. הם חושבים שאם ינעלו את הדלת, ייתקעו בתוך הממ"ד ולא יצליחו לצאת ממנו. החשש הזה שגוי: הידית תמיד מאפשרת פתיחה מבפנים, גם כשהיא נעולה. למעשה, הידית בנויה כך שאפילו ילדים יוכלו לפתוח אותה מבפנים ללא קושי. לכן אין כל הצדקה לא לסובב את הידית.
אחרים אינם סוגרים את הדלת בטריקה, או סומכים על סגירה רופפת. ישנם גם מקרים שבהם שוהים בממ"ד מניחים תיק, מגירה או חפץ אחר בדרכה של הדלת מבלי לשים לב, מה שמונע ממנה להיסגר לחלוטין. במקרים אחרים הדלת לא נסגרת עד הסוף בגלל ליכלוך, חפץ קטן במסילה או חוסר שימון – תקלות קטנות שהופכות ברגע האמת לבעיה מסכנת חיים.
אז מהו אותו הדף שהופך את הסגירה המלאה לקריטית כל כך? גל הדף הוא התנועה המהירה והאלימה של אוויר בעקבות פיצוץ. כשפצצה או טיל מתפוצצים, נוצר לחץ עצום שדוחף את האוויר לכל הכיוונים במהירות עצומה – פי כמה ממהירות הקול. הגל הזה נע במעין כדור גזים לוהט המשתרע לכל כיוון, ובדרכו הוא מרסק זכוכיות, מזיז חפצים, מפיל קירות – ולעיתים גם גוזל חיים.
אם דלת הממ"ד לא נסגרה כראוי, גל ההדף "מוצא פרצה", ומסתנן פנימה. גם סדק קטן מאפשר לגל להיכנס, ליצור ואקום רגעי, ולהפעיל לחץ חזק כלפי פנים.
התוצאה עלולה להיות קטלנית: רסיסים מהזכוכיות שבחדר נעים במהירות גבוהה ופוצעים, דלתות פנים נטרקות על בני אדם, עצמים עפים ופוגעים בראש, בצוואר או בחזה. ההדף גם עלול לגרום לקרעים באיברים פנימיים כגון ריאות, עורקים ואוזניים במיוחד אצל ילדים, קשישים או מי שסובלים ממחלות רקע.
חדר ממ"ד שאינו אטום למעשה מתנהג כמו כל חדר רגיל: הוא אינו מספק את ההגנה שנועדה לשמור על דייריו. חשוב להבין שההגנה האמיתית אינה בדלת עצמה בלבד, אלא גם בסגירה התקינה שלה.
אז איך תוודאו שאתם עושים זאת נכון? בעת אזעקה, היכנסו במהירות ובזהירות לממ"ד וטרקו את הדלת עד שתשמעו "קליק". לאחר מכן, סובבו את הידית כלפי מעלה כך שנשמע קול נוסף המעיד על נעילה פנימית של הבריחים. וודאו שלא נשאר חפץ מאחור שמונע סגירה מלאה, כמו מגירה פתוחה, חוט מאריך או נעליים. חשוב גם לבדוק שהידית לא נשארה במצב ביניים היא צריכה להיות לגמרי כלפי מעלה.
זכרו: דלת ממ"ד שאינה סגורה לגמרי אינה מגנה. הדלת לא תיתקע, והסיכוי שתיתקעו בפנים קטן לאין ערוך לעומת הסכנה האמיתית של הדף שחודר פנימה. במקרה של פיצוץ קרוב, ההבדל בין חיים למוות עשוי להיות אותה תנועת יד קטנה שכוללת טריקה חזקה וסיבוב קל כלפי מעלה. דלת הממ"ד אינה דלת רגילה. היא דלת מצילה חיים, רק אם יודעים איך לסגור אותה.
