כעשרה מנהיגים הגיעו היום (שני) לקייב לציון שלוש שנים לפלישה הרוסית לאוקראינה, בזמן שממשל דונלד טראמפ החדש בוושינגטון מאיים להפוך את מדיניות התמיכה האמריקאית במדינה הנלחמת על עצמאותה. הנשיא וולודימיר זלנסקי הדגיש את "שלוש שנות ההתנגדות, ההכרת תודה והגבורה המוחלטת של האוקראינים", בעוד שמנהיגי העולם הביעו תמיכה במאבקה של אוקראינה מול התקפות רוסיה הנמשכות.
טראמפ מדיח את אוקראינה משולחן המו"מ
הביקור של מנהיגי העולם בקייב מתרחש על רקע שינוי דרמטי במדיניות האמריקאית ביחס לרוסיה, ומלחמתה עם אוקראינה. בניגוד למדיניות הנשיא ביידן, שהבטיח לפני שנתיים בביקורו בקייב תמיכה באוקראינה "כל עוד יידרש", הנשיא טראמפ החל לקדם שיחות ישירות עם רוסיה, כשהוא מדיר את קייב מהדיונים. בשבוע שעבר התקיימו שיחות בין בכירים אמריקאים בראשות שר החוץ מרקו רוביו לבין הרוסים בסעודיה, ללא נציגות אוקראינית או אירופית.
בשבוע שעבר, טראמפ אף תקף באופן חריף את הנשיא זלנסקי, כינה אותו "דיקטטור" בלתי פופולרי וטען שעליו לחתום במהירות על הסכם שלום – אחרת יאבד את ארצו. בתגובה, זלנסקי האשים את הנשיא האמריקאי בכך ש"הוא חי בתוך בועת דיסאינפורמציה רוסית". בנוסף, וושינגטון הבהירה כי לא תשלח כוחות צבא כחלק מערבות ביטחונית לאוקראינה, אפשרות שקייב קיוותה לה במסגרת הסכם שלום אפשרי עם רוסיה.
"דומה למינכן 1938": המשמעות ההיסטורית של המפנה במדיניות ארה"ב
המפנה הדרמטי במדיניות האמריקאית מזכיר למומחים ולצעירים אוקראינים את הסכם מינכן הידוע לשמצה משנת 1938, כאשר בריטניה בראשות נוויל צ'מברליין אילצה את צ'כוסלובקיה להיכנע לדרישות היטלר.
מאקסים לוצק, קצין מודיעין אוקראיני בן 22 שהתנדב ללחום ביום הראשון של המלחמה, אמר לבי-בי-סי: "זה דומה. המערב נותן לתוקפן הזדמנות לכבוש שטחים. המערב עושה עסקה עם התוקפן, כשארצות הברית בתפקיד בריטניה הגדולה. זהו רגע מסוכן מאוד לעולם כולו, לא רק לאוקראינה".
חברו דמיטרו קיסילנקו, גם הוא מתנדב מהיום הראשון שכעת מתאמן להיות קצין, הוסיף לעיתון: "אני חושב שדונלד טראמפ רוצה להיות כמו נוויל צ'מברליין החדש… מר טראמפ צריך להתמקד יותר בלהיות כמו וינסטון צ'רצ'יל".
המומחים מזהירים כי טראמפ, שבא מעולם הנדל"ן, מתייחס לסוגיות ריבונות ועצמאות כאילו היו נכסים בעלי תג מחיר. ה-CNN מדווח כי "טראמפ מתגאה בכך שהוא שם את אמריקה במקום הראשון, אך אינו מוכן לקבל שלא-אמריקאים יכולים להרגיש כך לגבי ארצותיהם".
אירופה מתאחדת להצלת אוקראינה
בין המנהיגים שהגיעו לקייב היו נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, נשיא המועצה האירופית, אנטוניו קושטה, וכן ראשי ממשלות קנדה, פינלנד, דנמרק, נורבגיה ושבדיה. פון דר ליין הדגישה כי "אנחנו בקייב היום, כי אוקראינה היא חלק מאירופה. במאבק הזה על הישרדות, לא רק גורלה של אוקראינה מונח על הכף, אלא גורלה של אירופה".
נשיא המועצה האירופית, קושטה, הבהיר במסר שנראה כמכוון נגד מהלכי טראמפ: "באוקראינה, על אוקראינה, עם אוקראינה". שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, אמרה שהיא תצא לארה"ב לפגישה עם שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו, והוסיפה כי "הנרטיב הרוסי מיוצג באופן בולט" בהתבטאויות של ממשל טראמפ.
היא קראה לאירופה לשמור על חזית מאוחדת במסריה מול ארה"ב והדגישה כי "חשוב שנשמור על אחדות, ושהמסרים העיקריים שלנו יהיו זהים בין כל המנהיגים האירופים שנפגשים עם האמריקאים".
בסוף השבוע, קאלאס אמרה ל-CNN כי מיהור להסכם גרוע "ישרת רק את חיזוק העריצים ברחבי העולם". היא הוסיפה כי חברות בנאט"ו היא "הערבות הביטחונית החזקה והזולה ביותר" וכי "הסיוע לאוקראינה אינו צדקה, זו השקעה בביטחוננו".
פשעי מלחמה מחרידים
ראש ממשלת קנדה היוצא, ג'סטין טרודו, תיאר בנאומו בקייב את פלישת רוסיה לאוקראינה כ"מלחמה נגד אורח חיינו, מלחמה נגד הדמוקרטיה, שלטון החוק וההגדרה העצמית, מלחמה נגד הצדק ומלחמה נגד האמת", וגינה את מה שכינה "פשעי מלחמה מחרידים של רוסיה".
"האוקראינים ינצחו משום שהם נלחמים על מה שנכון, אך הם לא יכולים ואסור להם לעשות זאת לבד", אמר טרודו. "אוקראינים איבדו את חייהם כשהם נלחמו באומץ על אדמתם, ילדים נלקחו ממשפחותיהם, מבתיהם ומקהילותיהם – וזהו פשע מלחמה מתועב".
ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, התייחס אף הוא ליום השנה ואמר שהמערב ניצב בפני "רגע של פעם בדור". "שלוש שנים מאז פלישתו הברברית של פוטין לאוקראינה, אנו ניצבים בפני רגע של פעם בדור עבור הביטחון והערכים המשותפים שלנו. אנו ממשיכים לעמוד לצד אוקראינה למען שלום צודק ובר-קיימא", אמר סטארמר.
היחסים הקרובים בין קנדה לאוקראינה אינם רק פוליטיים. לפי הדיווח ב-Politico, קנדה הייתה המדינה המערבית הראשונה שהכירה בעצמאות אוקראינה ב-1991 וקנדה מתגאה באחת מקהילות הפזורה האוקראיניות הגדולות בעולם. הקשר בין טרודו לזלנסקי החל עוד ב-2019, כאשר זלנסקי אמר בביקורו הרשמי הראשון בקנדה כי טרודו היה "אחד המנהיגים שהשרו עליי השראה להיכנס לפוליטיקה".
רוסיה: "מוכנים למו"מ, בתנאינו"
שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, קיים אתמול מסיבת עיתונאים באנקרה לצד מקבילו הטורקי, האקן פידאן, ואמר שרוסיה מוכנה לנהל משא ומתן גם עם אוקראינה וגם עם אירופה, אך פעולותיה הצבאיות ייפסקו רק אם תתקבל תוצאה שתספק אותה.
לברוב הוסיף כי מדינות רבות יותר אימצו גישה "ריאליסטית" בנוגע לאוקראינה, ושהמפגש עם ארה"ב בריאד מעורר תקווה לקיומו של דיאלוג נורמלי בין רוסיה לבין ארה"ב.
נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, חזר והציע אתמול לארגן משא ומתן שמטרתו לפתור את הסכסוך. הוא אמר שטורקיה, חברה בברית נאט"ו המקיימת קשרים הן עם אוקראינה והן עם רוסיה, תשמח לארח ולתווך במשא ומתן.
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, קרא אתמול להשגת שלום צודק ובר-קיימא באוקראינה. בנאום שנשא לרגל שלוש שנים לפלישה בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה, הוא אמר ש"עלינו לעשות כל מאמץ כדי להביא לסיום הסכסוך הזה ולהשיג שלום צודק ובר-קיימא, בהתאם לאמנת האו"ם, למשפט הבינלאומי ולהחלטות העצרת הכללית".
מאחורי הקלעים של המלחמה: "החיילים עייפים נפשית"
המלחמה, העומדת להיכנס מחר לשנתה הרביעית, גבתה מחיר כבד משני הצדדים ומתבטאת לא רק בשדה הקרב אלא גם בחזית האזרחית ובכלכלה של שתי המדינות.
לפי דיווח של רשת ה-BBC, רוסיה נאלצה למלא את שורות צבאה באסירים משוחררים, שכירי חרב ואף חיילים מצפון קוריאה ששלח בעל בריתה של מוסקבה, קים ג'ונג און.
המנהיגים שולחים כוחות לקרב בלי להתחשב באבדותיהם הכבדות, כפי שהעיד חייל אוקראיני על הקוריאנים הצפוניים: "הקוריאנים נלחמים עד הסוף. גם אם הוא פצוע ואתה מתקרב אליו, הוא עלול פשוט לפוצץ את עצמו כדי לקחת איתו עוד מאיתנו".
בקרמלין, לעומת זאת, ממשיכים לקדם את נרטיב המלחמה גם בעורף. כתב ה-BBC מדווח מהעיר טבר: "הדבר הראשון שאני מבחין בו הם החיילים. הם בכל מקום. על שלטי חוצות, צדי בניינים, בתחנות אוטובוס. דיוקנאות עם המילים 'גיבור רוסיה'. כרזות של חיילים עם רובי קלצ'ניקוב מעודדות את הציבור 'לאהוב, להיות גאה ולהגן' על רוסיה. במילים אחרות, להתגייס וללכת להילחם באוקראינה".
המחיר הכבד: אבדן אוכלוסייה ופגיעה כלכלית
על פי הערכות בתקשורת הזרה, אוכלוסיית אוקראינה קטנה בכ-25%, מכ-41 מיליון בני אדם בתחילת 2022 לכ-30 מיליון כיום. יותר משישה מיליון אוקראינים הפכו לפליטים מחוץ למדינה, עם כמיליון ו-600 אלף מהם בגרמניה לבדה.
הנשיא זלנסקי טען כי כ-45 אלף חיילים אוקראינים נהרגו מפרוץ המלחמה, אך על פי הערכות במערב, המספר מגיע לכ-100 אלף חיילים. בנוסף, כ-400 אלף חיילים נוספים נפצעו. על פי נתוני האו"ם, כ-13 אלף אזרחים נהרגו מפרוץ הקרבות.
מנגד, על פי תחקיר מקיף של רשת BBC ואתר האופוזיציה הרוסי "מדיאזונה", מספר החיילים הרוסים שנהרגו במלחמה נע בין 167 ל-234 אלף. בנוסף, על פי הערכות, 400 אלף חיילים נפצעו פצעים קשים שלא יאפשרו להם לחזור ולנהל חיים תקינים.
הנזק הכלכלי באוקראינה עצום. מתחילת המלחמה נגרם למשק האוקראיני נזק ישיר של כ-170 מיליארד דולר. על פי נתונים הנכונים לנובמבר 2024, במהלך המלחמה נהרסו כ-236 אלף מבני מגורים. לתשתיות כגון כבישים ומפעלי תעשייה נגרם נזק הנאמד בכ-38 מיליארד דולר, ומתקני תשתית ואנרגיה ספגו נזק של כ-14.6 מיליארד דולר.
שדה הקרב: יוזמות התקפיות וחיילים מותשים
לאחר שלוש שנים של לחימה, רוסיה שולטת כיום על כ-20% משטחה של אוקראינה. קייב מנגד, ממשיכה להחזיק באזורים של מחוז קורסק הרוסי עליהם השתלטה בקיץ האחרון במהלך פלישה נגדית מפתיעה לשטח רוסיה, במה שנראה כניסיון להשיג קלף מיקוח.
בשדה הקרב, החיילים האוקראינים ניצבים מול אויב שעדיף עליהם מספרית, בעוד חוסר הוודאות בנוגע לעתיד הסיוע הצבאי החיוני מארה"ב מעורר דאגה רבה במדינה. יוון קולוסוב, רופא צבאי ביחידה אוקראינית שנלחמת במזרח המדינה, אמר: "הם ממשיכים להילחם, אבל באמת, אלה שנמצאים כאן מהימים הראשונים כבר עייפים – יותר נפשית מאשר פיזית. זה קשה, אבל זו מלחמה – מי אמר שזה יהיה קל?".
למרות העייפות בחזית, רוח הלחימה והמורל עדיין גבוה לפי מפקד הצבא האוקראיני, גנרל אולכסנדר סירסקי. אולם, חיילים אחרים הביעו תחושות קשות של בגידה בעקבות ההתבטאויות של טראמפ.
קצין מודיעין בעיירה בקו החזית אמר ל-CNN: "כולנו מרגישים בגידה מאז שטראמפ החל לדבר על 'תוכניות השלום' שלו. לא הייתי מופתע אם הוא הסוכן הטוב ביותר של רוסיה. אנחנו חייבים להחזיק מעמד… זה הכל".
בינתיים, על פי BBC, המלחמה משפיעה גם על גיוס החיילים באוקראינה. אולכסנדר נסטנקו, מפקד גדוד התקיפה ה-475, אמר כי השיחות על שלום השפיעו על הגיוס כאשר חיילים פוטנציאליים אומרים "אולי הכל ייגמר בעוד חודש או חודשיים, אני אחכה". הוא הוסיף כי הדיבורים על קריסת אוקראינה אחרי שישה חודשים ללא סיוע אמריקאי מוקדמים מדי: "איכשהו נסתדר, אין ריח של כניעה".
"מינרלים תמורת ביטחון": המאבק על הסכם טראמפ-זלנסקי
במוקד המתיחות בין אוקראינה לארה"ב עומד הסכם שנמצא בדיונים בין המדינות ושעשוי לאפשר לארה"ב גישה למינרלים היקרים של אוקראינה.
טראמפ דרש מאוקראינה תמורה של חצי טריליון דולר (כ-500 מיליארד דולר) בצורת זכויות כרייה, בטענה ש"טיפשי" ו"לא הוגן" שארה"ב לא מקבלת דבר תמורת תמיכתה במאמץ המלחמה. זלנסקי דחה דרישה זו בתחילה, בטענה שאינו יכול "למכור את מדינתו" ושההסכם המוצע אינו כולל את הערבויות הביטחוניות שהוא דורש.
בנוסף, לפי רויטרס, נציגים אמריקאים שלוחצים על קייב לחתום על הסכם המינרלים העלו את האפשרות של צמצום הגישה של אוקראינה למערכת האינטרנט הלווייני סטארלינק של אילון מאסק, שמילאה תפקיד חיוני בפעילות הצבאית של קייב בזמן המלחמה.
אולם בסוף השבוע, במה שנראה כהתקרבות להסכם אפשרי, זלנסקי רמז על התקדמות במגעים, אך דחה כל הסכם ש"יצטרכו לשלם עליו דורות ודורות של אוקראינים". סגנית ראש ממשלת אוקראינה, אולהה סטפנישינה, אמרה אתמול כי הצוותים האוקראיני והאמריקאי נמצאים "בשלבים האחרונים של המשא ומתן בנוגע להסכם המינרלים".
צל עננת הבחירות באוקראינה
טראמפ גם דחק באוקראינה לקיים בחירות בזמן מלחמה, מהלך שיש הרואים כמצטייר כהתיישרות עם עמדת רוסיה, שכבר זמן רב טוענת שזלנסקי אינו לגיטימי. הקדנציה של זלנסקי הייתה אמורה להסתיים במאי האחרון, אך בשל משטר החירום שהוכרז באוקראינה עם תחילת הפלישה הרוסית, נמנע קיום בחירות במדינה.
זלנסקי אמר ביום ראשון שהוא מוכן לוותר על הנשיאות אם הדבר יביא לשלום, ואף התלוצץ כי יסכים לעזוב את התפקיד בתמורה להצטרפות אוקראינה לנאט"ו. הדברים נאמרו על רקע הביקורת החריפה שספג מטראמפ, שמאיימת על עתיד הסיוע האמריקאי למדינתו.
פאבלו קלימקין, ששימש שר החוץ של אוקראינה בין 2014 ל-2019, אמר שזלנסקי צריך לנסות לשמר את הקשרים האסטרטגיים עם וושינגטון תוך חיזוק היחסים עם אירופה, וכן לפנות למדינות כמו סין והודו. הוא הוסיף שלמרות התבטאויותיו של טראמפ, הוא אינו סבור שהיחסים עם וושינגטון הגיעו עדיין לנקודת משבר. "טורנדו אינו דבר בר־קיימא, הוא יחלוף, אך חשוב מאוד לא להזין אותו בשום צורה". אמר קלימקין.
"הסכנה מפני מינכן מחודש"
שלוש שנים אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה, המצב האסטרטגי מורכב יותר מאי פעם. בעוד שרוסיה לא השיגה את מטרתה המקורית לכבוש את קייב בתוך ימים, היא עדיין שולטת בכחמישית משטח אוקראינה. באופק מסתמן הסכם אפשרי שיסיים את הלחימה, אך האם יהיה זה הסכם צודק או כניעה לתכתיב רוסי בתמיכה אמריקאית?
כפי שציין פול גרהאם, יועץ בכיר בבית הלבן לענייני רוסיה בתקופת ג'ורג' בוש הבן, בפני הניו-יורק טיימס: "זה הרבה יותר מסובך מאשר פשוט פוטין וטראמפ יושבים ביחד וחותמים על פיסת נייר שבעיקרה הוכנה על ידי פוטין". הוא הוסיף שלא היה "פותח בקבוקי שמפניה במוסקבה כרגע". גם אם רוסיה נמצאת במצב טוב יותר משהייתה פעם.
על רקע זה, האירופים נאלצים להתמודד עם מציאות חדשה ומאיימת: אם הם לא ייעמדו איתנים לצד אוקראינה, ייתכן שהסכסוך הבא יהיה בשטחם. כפי שאמר סטארמר בנאומו, חוזר על מה ששמע ממטופל במחלקת הכוויות בקייב: "אם אוקראינה תיכשל, אירופה תהיה הבאה בתור. זה מה שמונח על הכף כאן".
