אזהרה כי "שינוי עמוק בגיאופוליטיקה אמריקאית" העמיד את פולין, כמו גם את אוקראינה, במצב "קשה יותר באופן אובייקטיבי", אמר ראש הממשלה דונלד טוסק מפולין ביום שישי, על מדינתו להגדיל באופן דרסטי את גודל הצבא שלה ואף "להגיע להזדמנויות הקשורות לנשק גרעיני."
מר טוסק, בנאום מפורט על ביטחון לפרלמנט הפולני, לא הציע במפורש לפתח ארסנל גרעיני, אך אמר כי "הגיע הזמן שנבדוק באומץ על האפשרויות שלנו להיות בעלי כלי הנשק המודרניים ביותר" ולחקור אפשרויות ל"נשק בלתי -שגרתי מודרני. "
הוא הוסיף כי ממשלתו "מדברת ברצינות" עם צרפת, הכוח הגרעיני היחיד של אירופה מלבד בריטניה ורוסיה, על האפשרות להרחיב את המטריה הגרעינית הצרפתית למדינות אחרות באירופה. בנוסף, הוא אמר, פולין צריכה להבטיח שכל הגברים הבוגרים "יוכשרו במקרה של מלחמה".
דבריו משקפים את התהליך החריף בבית הלבן עם חזרתו של הנשיא טראמפ, שהכחיש בפומבי את ברית נאט"ו, הטיל ספק במחויבות ארה"ב להגן על חלק ניכר מאירופה במקרה של מתקפה רוסית והעבירו באופן שגוי את האשמה לפלישה של רוסיה לאוקראינה לקיב. השקפותיו של מר טראמפ התקבלו באזעקה עמוקה בוורשה ובאזורים אחרים במזרח אירופה, שיש להם זיכרונות מרים מהציפו ונכבשים שוב ושוב על ידי רוסיה במשך מאות שנים.
פולין היא חתימה על אמנת ההפצה הגרעינית, האוסרת על מדינות שלא היו בין חמש מעצמות גרעיניות מוצהרות בשנת 1970, אז נכנס לתוקף האמנה, מרכישת נשק אטומי.
אבל ישראל, הודו ופקיסטן, שמעולם לא חתמו על האיסור, וצפון קוריאה, שנסוגה מהאמנה, פיתחו כולם נשק גרעיני, והיה דיון ספורדי בפולין בניסיון להצטרף למועדון הגרעין. ג'רוסלב קאצ'ינסקי, מנהיג מפלגת השלטון לשעבר בפולין, אמר בשנת 2022 כי הוא יביא, "כאזרח", כמו לראות את פולין רוכשת נשק גרעיני אך הוסיף: "כפוליטיקאי אחראי, אני חייב להעריך את הרעיון הזה כבלתי מציאותי."
גורמים רשמיים ברוסיה הציעו שוב ושוב כי הם יכולים להשתמש בנשק גרעיני במאבק נגד אוקראינה, שאינה חברה בנאט"ו, במיוחד אם המערב יעלה את הסיוע הצבאי שלו לאוקראינה. אולם הסלמות חוזרות ונשנות בסיוע הזה עד כה לא עוררו תגובה כזו.
המכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים הזהיר בדו"ח בשנה שעברה כי "למלחמה באוקראינה יש פוטנציאל להגדיל את סיכוני ההתרבות, מכיוון שהיא מסמנת כי מעצמות גרעיניות יכולות לתקוף יריב עם יכולות קונבנציונאליות תוך גיבוי מעשיה באיומים גרעיניים להרתיע התערבות של צד שלישי."
"המלחמה מעבירה גם את ההודעה כי נשק גרעיני מהווה ערבות הכרחית לביטחון לאומי", נכתב בדו"ח.
כאשר ברית המועצות התפרקה בשנת 1991, אוקראינה החזיקה בשטחה בארסנל הגרעיני השלישי בגודלו בעולם, אך ויתר עליה בשנת 1994, בתמורה למשכון מרוסיה, כמו גם ארצות הברית ובריטניה, לכבד את גבולות אוקראינים ולהימנע מהשימוש או איום של כוח צבאי. אוקראינים רבים מתחרטים כעת על ויתרו על ארסנל זה, מכיוון שממשלתם פנתה לשווא לחברות נאט"ו ומעורבות ישירה של הכוחות המערביים במלחמה.
פולין היא הכוח הצבאי הגדול ביותר בקרב חברי לשעבר בברית הצבאית של Warsaw Pack בהובלת סובייטים, אשר כיום חברי נאט"ו. אולם המדינות הללו הביטו זה מכבר לארצות הברית, עם ארסנל הגרעין שלה ואלפי חיילים המוצבים בפולין ובמקומות אחרים במזרח אירופה, כערובה לביטחונה.
לפולין יש מסורת ארוכה של מומחיות גרעינית, המתוארכת למארי סקלודובסקה-קורי, המדענית הצרפתית ילידת פולין שזכתה בפרסי נובל בפיזיקה וכימיה על עבודתה החלוצית בגילוי רדיואקטיביות-מילה שהיא טבעה-ואלמנטים רדיואקטיביים בראשית המאה העשרים. סטניסלב אולם, מתמטיקאי ופיזיקאי פולני, מילא תפקיד חשוב בפרויקט מנהטן, תוכנית הפצצה האטומית הסודית של ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, ובהמצאה שלאחר מכן של פצצת המימן.
תחת הקומוניזם אימנה פולין קבוצה גדולה של מהנדסים גרעיניים לקראת א תחנת כוח גרעינית שהיא החלה לבנות בסיוע סובייטי אבל מעולם לא סיימה. פולין אישרה בשנה שעברה תוכניות לבניית תחנת הכוח האטומית הראשונה שלה במסגרת חוזה עם ווסטינגהאוס אלקטריק של אמריקה.
מר טוסק הקדיש את מרבית נאומו למצב הביטחוני החדש שנוצר על ידי העלות הפתאומית של מר טראמפ של מה שהיה עמודי התווך של מדיניות החוץ האמריקאית מאז תום מלחמת העולם השנייה.
"איננו יכולים להכחיש את העובדות הללו: כיום מצבה של פולין, באופן אובייקטיבי ומצב של אוקראינה, בפרט, קשה יותר מכפי שהיה לפני מספר חודשים, ועלינו להתמודד עם עובדה זו," אמר.
"היחס הסימטרי הרבה יותר של וושינגטון למוסקבה וקייב, הרבה יותר סימטרי ממה שהתרגלנו אליו, הוא קצת שונה – אני גם מנסח את זה בצורה קלה – ממה שאנחנו מרגישים בפולין או באירופה," אמר.
אולם מר טוסק נמנע מביקורת על מר טראמפ ואמר כי "הקשרים הקרובים ביותר האפשריים" עם ארצות הברית נותרו חיוניים.
במקביל, הוא אמר כי פולין תרחיב את הצבא שלה לכחצי מיליון כוח אדם, כולל אנשי מילואים, יותר מכפול מגודלה הנוכחי, ותעלה את ההוצאות על ההגנה ל -5 אחוזים מהתפוקה הכלכלית שלה.
אולם מר טוסק פסל את שליחת חיילים פולנים לאוקראינה "כחלק ממספר מותנה", התייחסות לכאורה להצעות צרפתיות שמדינות אירופה מספקות חיילים לכוח ביטחוני עתידי אם ארה"ב מאמצים לתווך פירות של עסקת שלום.
פולין היא כבר אחד ההבזקים הגדולים באירופה בהגנה, ומבלה כ -4 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי בשנה שעברה, הכפיל את המינימום של 2 אחוזים שנקבע על ידי נאט"ו עבור מדינות החברות שלה. מרבית מדינות נאט"ו נמצאות מעל לסף זה כעת, שלא כמו במהלך הקדנציה הראשונה של מר טראמפ, כאשר הוא העביר אותן על כך שלא בילה יותר, אך הוא ממשיך להטיל ספק בחובת ארה"ב להגן על בעלי בריתה.
מוטות, מר טוסק אמר, "לא יקבל את הפילוסופיה שאנחנו חסרי אונים וחסרי אונים, שאם הנשיא טראמפ יחליט לשנות את מדיניותו, אין לנו סיכוי."
"אני אחזור שוב על מה שנראה מדהים אבל נכון: 500 מיליון אירופאים מתחננים ל -300 מיליון אמריקאים שיגן עלינו מפני 180 מיליון רוסים שלא הצליחו להתמודד עם 40 מיליון אוקראינים במשך שלוש שנים," אמר.
לאירופה יש את האמצעים להגן על עצמה אך צריכה "לחסל גירעון חשוב אחד", הוסיף – "חוסר הרצון לפעול, אי וודאות ולפעמים אפילו פחדנות."
מארק סנטורה דיווחים תרמו מקייב, אוקראינה.
