אחרי כמעט שנה של פילוג פוליטי, מחאה עממית ובידוד בינלאומי, נראה שההתקפות של ישראל על לבנון נתנו רוח שנייה לשלטון ראש הממשלה בנימין נתניהו.
התקפות ישראליות על לבנון הרגו יותר מ-2,000 בני אדם ועקרו על פי הערכות מיליון בני אדם, לאחר פיצוץ אלפי מכשירי תקשורת ממולכדים השייכים לארגון חיזבאללה הלבנוני.
הפיצוצים בסוף ספטמבר הציתו גבול של תמיכה בתוך ישראל בראש הממשלה המסורבל ובמפלגת הליכוד הימנית שלו, שרק גברה כאשר נפתחה חזית שנייה בלבנון ומנהיג חיזבאללה חסן נסראללה נרצח כמה ימים לאחר מכן.
עם זאת, בעוד שנתניהו אולי נהנה מאור השמש של תחייתו העממית, מבקריו הפוליטיים הושתקו ומכניסתו של היריב הפוליטי לשעבר גדעון סער לממשלתו, משקיפים הצביעו על ענני סערה שנראים חוזרים לאופק של ראש הממשלה.
עד כמה הייתה מפולגת הפוליטיקה הישראלית?
מְאוֹד.
מאז הקים את קבינט קואליציית מלחמת החירום שלו לאחר המתקפה בראשות חמאס ב-7 באוקטובר 2023, נתניהו מצא את עצמו נעול במשחק אינסופי של שקלול כמה מושבים יש לתומכיו בכנסת מול החלטות מדיניות אפשריות.
אחד ההיפוכים החמורים יותר מול נתניהו היה התפטרותו מקבינט המלחמה הפנימי של ישראל של יריבו הפוליטי המשמעותי ביותר, בני גנץ. האחרון פרש ביוני, ולקח עמו שמונה מושבים בכנסת, מספיק כדי לתקוע אבל לא להרוס את הרוב של ראש הממשלה.
הסיבות להתפטרותיו של גנץ היו ידועות והתרכזו בסירובו של נתניהו לתכנן את "היום שאחרי" הסכסוך בעזה – נקודה שנותרה ללא מענה – או להבטיח עסקה שתביא הביתה את השבויים שנלקחו על ידי לוחמים פלסטינים במהלך הפיגוע ב-7 באוקטובר.
עם זאת, למרות התנגדותו בעבר, בחדשות על הרג נסראללה, גנץ לקח לטוויטר לחגוג את מה שהוא כינה "רגע פרשת מים" ו"עניין של צדק".
באופן דרמטי יותר, אחד המבקרים החריפים של נתניהו, איש האופוזיציה הניצי גדעון סער, חזר לקבינט הקואליציונימביא עמו את ארבעת המנדטים הדרושים כדי להגביר את אחיזתה של הממשלה בפרלמנט ולספק משקל נגד לווטו האפקטיבי ממנו נהנים שרי הימין הקיצוני, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
עד כמה נתניהו לא היה פופולרי?
לא מעט.
באוקטובר 2023, זמן קצר לאחר המתקפה המפתיעה בראשות חמאס על ישראל, שרבים הטילו באחריות חלקית לנתניהו, סקר של העיתון בעברית. מעריב העמיד את דירוג ההסכמה של ראש הממשלה על 29 אחוז בלבד, כאשר 48 אחוז מהנשאלים העדיפו את יריבו הארכיוני גנץ.
סקר של העיתון בערך באותו זמן הראה ש-80% מהישראלים רצו לראות את נתניהו לוקח אחריות ציבורית על מחדליו ב-7 באוקטובר.
ניהול המלחמה של נתניהו לאחר מכן התגלה כפופולרי יותר.
באפרילחודשים של מחאה הגיעו לשיאם בעשרות אלפי מפגינים שדחסו את רחובות ירושלים, וקראו להדחתו של נתניהו ולהסכם לשחרור השבויים.
לעומת זאת, סקר של חדשות ערוץ 12 הישראלי לאחר הריגתו של נסראללה הראה כי 38 אחוז מהנשאלים תמכו בראש הממשלה, לפני 27 אחוזים של ראש האופוזיציה לפיד.
אז, עכשיו נתניהו בלתי ניתן לעצירה?
לא ממש.
"אנשים, שרבים מהם עובדים בעיתונים מערביים, אומרים שהסקרים האלה מתכוונים לנתניהו על פסגת הגל. הוא לא", אמר ל"אל ג'זירה" שגריר ישראל לשעבר ומבקר נתניהו ותיק אלון פנקס.
"הוא זכה לעלייה בפופולריות לאחר התקפות הביפר וההרג של נסראללה, אבל זה היה קצר. הדברים חוזרים כעת לקדמותם", אמר, והצביע על מה שהוא תיאר כהתנהגותו ה"משיחית" יותר ויותר של נתניהו במהלך התקופה שחלפה מאז.
"כלומר, לאחרונה הוא אירח סרטון שקורא לעם הלבנוני להתקומם, להילחם בחיזבאללה ולעשות שינוי משטר. זה מוזר", אמר.
כמו כן, נראה כי גל הפופולריות בשלבים הראשונים של התרוממות הרוח לאחר תקיפת אחד מאויביה ארוכי הטווח של המדינה, חיזבאללה, מקרטע.
עם זאת, הדאגות הפנימיות וגורלם של השבויים הישראלים הנותרים בעזה הם שמקהים את הזוהר החדש של ראש הממשלה.
לפני מספר ימים סירבו 130 מחיילי המילואים והמתגייסים לשרת אם נתניהו לא יצליח להגיע לעסקה להשבת השבויים.
ההפגנות נגד נתניהו חזרו גם מאז הריגתו של נסראללה, כאשר המונים יצאו בשבת לרחובות תל אביב כדי לקרוא לראש הממשלה פעם נוספת לנקוט בפעולות שעלולות להביא לשחרורם של 101 השבויים המוערכים שעדיין מוחזקים בעזה.
באופן קריטי, ללא תוכנית ציבורית ומלחמה בשתי חזיתות, נתניהו יזדקק לכל התמיכה הציבורית שהוא יכול לגייס.
