לאמו, קניה – כשהגיעו תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ביום רביעי, והראו שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ ניצח, ההקלה תפסה יותר מ-11,000 קילומטרים (7,000 מייל) משם, בבירת אוגנדה קמפלה.
"ה סנקציות נעלמו", אמרה יו"ר הפרלמנט של המדינה המזרח אפריקאית, אניטה אונג, לפרלמנט, ורמזה על ציפייה לשיפור הקשרים עם ארה"ב תחת טראמפ. הדובר הוא אחד מסדרה של פקידים אוגנדים שהיו נאסר על כניסה לארה"ב בשנים האחרונות בגלל האשמות על הפרת זכויות אדם נגדם.
אבל בעוד שכמה ממשלות אפריקאיות שהתמודדו עם האשמות על סמכותיות בשנים האחרונות עשויות למצוא סיבה לחגוג, סנקציות אינן הדבר היחיד שעלול לעבור תחת טראמפ, מזהירים אנליסטים: ייתכן שגם סיוע אמריקאי.
ארבעה ימים לאחר בחירתו מחדש של טראמפ, אפריקה מתמודדת עם הסיכויים של המשמעות של כהונתו השנייה עבור היבשת.
זכייתו ביום שלישי על סגנית הנשיא קמאלה האריס גררה ברכות מיידיות ממנהיגי אפריקה, כאשר עבד אל-פתאח א-סיסי המצרי, אבי אחמד מאתיופיה, בולה טינובו מניגריה וסיריל רמאפוסה מדרום אפריקה בין אלה שהגיעו במהירות לטראמפ.
עם זאת, מומחים רבים מאמינים שמדיניות החוץ של טראמפ תתעדף קשרים עסקיים ותתרחק משותפויות רב-צדדיות, כאשר הסכמי סיוע, סחר ואקלים אינם בטוחים כעת. ההתמקדות של טראמפ, הם מזהירים, עשויה להיות מוגבלת לאופן שבו אפריקה משתלבת במטרות הגיאו-פוליטיות הרחבות יותר שלו, במיוחד בנוגע ליריבות שלו עם סין. אלה שיעמדו בתור יזכו להעדפה, אחרים ילחצו להתאים – זה, אומרים אנליסטים, היה הרקורד של טראמפ במהלך הכהונה הראשונה שלו בשלטון, בין 2017 ל-2021.
"הוא סוחר. הוא מבצע עסקאות על סמך מה שהוא יכול להשיג", אמר כריסטופר איסיקה, פרופסור ללימודי אפריקה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת פרטוריה.
בעלי ברית אוטוריטריים
פטריק בונד, פרופסור וסוציולוג פוליטי באוניברסיטת יוהנסבורג, אמר כי הוא מצפה ממנהיגים שעמדו בפני בדיקה מדוקדקת של זכויות האדם שלהם – כמו יוורי מוסווני מאוגנדה ופול קגאמה מרואנדה – ינסו להיענות לטראמפ. גם מוסווני וגם קגאמה היו מזמן בעלות ברית חשובות של ארה"ב, ותומכיהם נרתעו מהתקפות אחרונות יותר על זכויות האדם שלהם, והתעקשו שהמנהיגים יישארו פופולריים במדינותיהם.
נשיא זימבבואה, אמרסון מננגאגווה, שגם הוא עמד בפני סנקציות אמריקאיות, שיבח את ניצחונו של טראמפ, ותיאר אותו כמנהיג ש"מדבר בשם העם".
סמואל אויווולה, מרצה ניגרי למדעי המדינה, ציין כי לא סביר שטראמפ יניח לזכויות אדם ולנורמות דמוקרטיות להניע את מערכת היחסים שלו עם מנהיגים אפריקאים.
"ייתכן שהדגש על זכויות אדם ודמוקרטיה, שהודגש על ידי ביידן, לא יקבל עדיפות לאינטרס אסטרטגי תחת טראמפ", אמר אויווול לאל-ג'זירה.
טראמפ עשוי למעשה להתמקד במדינות הנחשבות כפועלות נגד האינטרסים של ארה"ב, הזהיר אויווול.
זה עלול להלחיץ את היחסים עם דמוקרטיות כמו דרום אפריקה, שעשויה מתח ביקורת על תמיכת ארה"ב בישראל ומקיים קשרים חזקים עם רוסיה וסין. דרום אפריקה, שלמרות המתיחות האחרונה עם וושינגטון, סומכת על ארה"ב כשותפה כלכלית ואסטרטגית מרכזית – לא תרצה בכך.
"אני מצפה להמשיך את השותפות ההדוקה והמועילה הדדית בין שתי האומות שלנו בכל תחומי שיתוף הפעולה שלנו", כתב רמפוסה בהודעת הברכה שלו לטראמפ ב-X.
קשרים כלכליים בסכנה
חזרתו של טראמפ לתפקיד גם מסכנת את עתידו של חוק הצמיחה וההזדמנויות באפריקה (AGOA), כאשר ההסכם הנוכחי אמור להסתיים בספטמבר הבא, אומרים אנליסטים.
AGOA, שנחקק לראשונה בשנת 2000, מספק למדינות אפריקה גישה פטורה ממכס לשוק האמריקאי עבור מוצרים ספציפיים. טראמפ, הידוע בסלידה שלו מהסכמים רב-צדדיים, עשוי לראות ב-AGOA מנוף למשא ומתן על עסקאות דו-צדדיות מועילות יותר, תוך סיכון המסגרת הקיימת, מזהירים מומחים.
"טראמפ ישתמש בכל כלי שעומד לרשותו, כולל AGOAלממשלות אפריקאיות בזרועות חזקות", אמר איסיקה.
בדצמבר 2022, הממשל של ביידן התחייב 55 מיליארד דולר במשך שלוש שנים למדינות אפריקאיות, אך השקעה זו עלולה להיות בסיכון מכיוון שטראמפ מכוון מחדש את סיוע החוץ של ארה"ב לכיוון העדיפויות האסטרטגיות שלו.
בונד הזהיר כי ה-AGOA עשויה להיות "מועדפת" מכיוון שטראמפ ממנף את הנושאים הללו במשא ומתן.
אויווול הציע שטראמפ יפרס סיוע גם אסטרטגית, מותנה בהתאמה של היבשת לאינטרסים שלו – בדיוק כפי שהנשיא הנכנס איים לעשות עם חלקים אחרים בעולם, כמו באוקראינה. "אנחנו לא יכולים לראות בטראמפ את אבא חג המולד", אמר.
סיוע אמריקאי לאפריקה, כיום כ-8 מיליארד דולר בשנה, עלול לעמוד בפני קיצוצים תחת טראמפ, במיוחד תוכניות כמו PEPFAR (תוכנית החירום של נשיא ארה"ב לסיוע באיידס), המהווה חלק משמעותי מהסיוע האמריקאי. תוכניות חיסונים, תוכניות HIV/איידס ותוכניות לבריאות הרבייה הן בין אלה שנמצאות בסיכון.
יתרה מכך, אנליסטים אמרו שספקנות האקלים של טראמפ מהווה דאגה גדולה ביבשת.
בעבר הוא פרש את ארה"ב מהסכם האקלים של פריז, ונבחרו מחדש מעורר חשש ליציאה חוזרת.
בונד הדגיש את הנפילה הפוטנציאלית, והצהיר כי גישתו של טראמפ תהיה "קטסטרופלית" עבור אפריקה, אשר נושאת באופן לא פרופורציונלי את ההשלכות של שינויי האקלים למרות תרומה מינימלית לפליטות גלובליות.
על ידי הוצאת ארה"ב מהסכמי האקלים, טראמפ לא רק יצמצם את הגישה של אפריקה לקרנות אקלים בינלאומיות – הנחוצות להתמודדות עם כל דבר, החל ממחסור במים ועד חוסר ביטחון תזונתי – אלא גם יחזק תעשיות מזהמות ברחבי העולם, ויעצים את פגיעות האקלים של אפריקה, אמר בונד.
השלכות גיאופוליטיות
לניצחון של טראמפ עשויות להיות גם השלכות גיאופוליטיות אחרות על אפריקה.
ממשל ביידן תמך בשני מושבים קבועים עבור אפריקה במועצת הביטחון של האו"ם.
עם זאת, Oyewole ציין כי עם התעלמותו של טראמפ ממוסדות רב-צדדיים, השאיפה ארוכת השנים של אפריקה לרפורמות במועצת הביטחון של האו"ם עשויה לעמוד בפני מכשולים חדשים.
היריבות של טראמפ עם סין גם מסבכת את עמדתה של אפריקה, בהתחשב ההשקעה העמוקה של סין ביבשת. אנליסטים מצפים מטראמפ ללחוץ על מדינות אפריקאיות להרחיק עצמן מבייג'ין, וליצור בחירות קשות למדינות הנשענות על מימון תשתיות וסחר סיניים.
עם זאת, הלחץ הזה עלול להגיב: מומחים טוענים שהניתוק של טראמפ מאפריקה עשוי לדרבן את היבשת לחפש שותפויות חלופיות.
איסיקה, הפרופסור, הציע שהתעלמותו של טראמפ עלולה לעודד בטעות מדינות אפריקה אולי לטפח סחר פנים-יבשתי חזק יותר ויחסים עמוקים יותר עם מדינות באסיה ובמזרח התיכון.
"אם אפריקה רוצה להמשיך עם תרומות וסיוע מארה"ב, אז זה (בחירתו של טראמפ) הוא קטסטרופלי", אמר איסיקה. "אבל אולי זה דבר טוב עבור אפריקה כדי שנוכל לחפש מקום אחר במונחים של שותפי הסחר והבריתות שלנו".
