המלצות הנציב לחברות טק כוללות אמצעים שנמתחו ביקורת על רקע פרטיות.
כלב השמירה באינטרנט באוסטרליה האשים את ענקיות הטכנולוגיה כולל גוגל ואפל בכך שלא הצליחו לנקוט בפעולות מקוונות נגד התעללות במין בילדים בפלטפורמות שלהם.
בדו"ח שפורסם ביום רביעי, נציבת ה- ESAFETY, ג'ולי אינמן גרנט, אמרה כי פלטפורמות הטכנולוגיה לא מצליחות ליישם אמצעים שונים להגנה על ילדים, כולל סריקת שירותי ענן עבור חומרי שימוש לרעה ידועים ושימוש בכלי ניתוח שפות לגילוי סחיטה מינית בניסיון לשירותי העברת הודעות.
גרנט אמר כי אפל ויוטיוב, שנמצאת בבעלות גוגל, לא הצליחו לעקוב אחר דיווחים על התעללות במין בילדים ולא יכלו לומר כמה זמן לקח להם להגיב לדיווחים שקיבלו.
"זה מראה שכאשר נותרו למכשירים שלהן, חברות אלה אינן מתעדפות את ההגנה על ילדים ולכאורה מעלימות עין מפשעים המתרחשים בשירותיהן", נמסר בהצהרה.
"עלינו לשמור על הלחץ על ענף הטכנולוגיה כולה כדי לעמוד באחריותם להגן על החברים הפגיעים ביותר של החברה מפני צורות נזק חריפות ביותר וזה מה שהודעות תקופתיות הללו נועדו לעודד."
גרנט הוסיף כי החברות נקטו בצעדים מעטים לשיפור מאמציהן מאז שנשאלו לפני שלוש שנים, "למרות ההבטחה של AI להתמודד עם הנזקים הללו והוכחות מכריעות לכך שהניצול המיני המקוון של הילד נמצא במגמת עלייה".
"לשום תעשייה אחרת הפונה לצרכן לא יינתן הרישיון לפעול בכך שהוא מאפשר פשעים מזוויעים כאלה נגד ילדים במקום או השירותים שלהם," אמרה.
גוגל חולק על ממצאי הדו"ח ואמר כי הם נעוצים ב"מדווחים על מדדי דיווח, לא בביצועי בטיחות מקוונים "וכי יותר מ- 99 אחוז מחומרי ההתעללות ב- YouTube מוסרים אוטומטית לפני שמסומנים.
"בטיחות ילדים היא קריטית עבורנו", אמר דובר גוגל.
"הובלנו את המאבק בתעשייה נגד חומר התעללות מינית בילדים מאז היום הראשון, והשקיע רבות בטכנולוגיה מתקדמת כדי למצוא באופן יזום ולהסיר תוכן מזיק זה."
אפל, מיקרוסופט, מטא, Snap ו- Discord, שנכללו גם הם בדו"ח, לא הגיבו לבקשות לתגובה.
טום סולסטון, ראש המדיניות ב- Digital Rights Watch, אמר כי למרות שהיה חשוב לרשויות לנקוט בפעולה נגד התעללות מקוונת לילדים, חלק מהכלים הנתמכים על ידי כלב השמירה באינטרנט יעלו חירויות אזרחיות וחששות פרטיות.
סולסטון אמר כי סריקת שיחות חיות והודעות פרטיות ידרשו פלטפורמות לנטוש את ההצפנה מקצה לקצה, שמונעת את הצפייה בתקשורת על ידי כל אחד מלבד השולח ומקלט.
"זו פלישה גסה לפרטיות עבור כל האנשים שעושים שימוש תמים וסביר לחלוטין בשירות", אמר סולסטון לאל ג'זירה.
"יש לזה גם השפעות דפיקות מסוכנות בהן המשתמשים בשירות זה יהיו נתונים למעקב מצד שחקנים עוינים-ממשלות זרות, פושעים, האקרים. זה סיכון עצום לחברה אזרחית, פעילים, עיתונאים וכל מי שמתקשר באינטרנט.
"שבירת הצפנה להגברת המעקב אינה פרופורציונאלית ומסוכנת", הוסיף.
"אנחנו לא מצפים מסניף הדואר לפתוח את כל המכתבים ולקרוא אותם לתכנים לא חוקיים – למעשה, לרוב המדינות יש חוקים ספציפיים נגד זה."
