עקיצות יתושים, וליתר דיוק יתושות, הן אחת מתופעות הלוואי הלא נעימות של הקיץ הישראלי: הגרד, האודם ולעיתים גם תגובה חריפה יותר מעוררים דאגה כמעט אצל כל אחד מאיתנו. אבל מתי זו באמת סיבה לדאגה? מי נמצא בסיכון גבוה יותר להיעקץ, והאם יש יתושים מסוכנים גם בישראל? "מעריב" מביא לכם את המדריך המלא לכל מה שחשוב לדעת על העקיצה הקטנה שיכולה להפוך לסיוט מתמשך.
עקץ אותי יתוש. מתי צריך לדאוג ומתי צריך לפנות לרופא?
רוב העקיצות גורמות רק לאודם, נפיחות וגרד מקומי, שנמשכים יום או יומיים. במקרים נדירים עלולה להתפתח תגובה אלרגית חמורה הכוללת נפיחות רחבה, שלפוחיות, קושי בנשימה או סימני אלרגיה מערכתית. אם מתפתחים חום גבוה, כאבי ראש חזקים, קושי בהליכה או סימנים נוירולוגיים – יש לפנות מייד לרופא, שכן תיתכן מחלה נגיפית שמועברת על ידי היתוש, כמו קדחת מערב הנילוס.
האם היתושים בישראל זהים לאלה שבחו"ל?
לא בדיוק. בישראל נפוצים כמה סוגים של יתושים, כשהבולט שבהם הוא יתוש הבית המצוי. בנוסף, נפוץ כאן גם יתוש הטיגריס האסייתי שמגיע מחו"ל ונפוץ בעיקר במרכז הארץ. בעולם קיימים זנים רבים של יתושים, חלקם מסוגלים להעביר מחלות מסוכנות כמו מלריה, קדחת דנגי, זיקה וקדחת צהובה. בישראל רוב העקיצות אינן מעבירות מחלות, אך יתוש הטיגריס האסייתי עלול להעביר קדחת מערב הנילוס.
איך בדיוק היתוש עוקץ אותנו?
רק היתושה היא זו שעוקצת. היא זקוקה לחלבונים מהדם כדי להטיל ביצים. היתושה נוחתת על העור, חודרת אותו באמצעות חדק דקיק ומזריקה חומר נוגד קרישה שמקל עליה למצוץ דם. מערכת החיסון שלנו מזהה את החומר כגוף זר, מגיבה בתגובה דלקתית מקומית ויוצרת את הגרד המוכר.
האם תינוקות נעקצים יותר ממבוגרים?
כן. תינוקות וילדים צעירים נוטים להיעקץ יותר, מכיוון שהעור שלהם דק ועדין יותר, והם פחות מודעים ליתוש שמתקרב. בנוסף, תינוקות נוטים לזוז פחות, מה שמאפשר ליתוש לעקוץ מבלי שיבריחו אותו.
האם בהירי עור נוטים יותר להיעקץ?
אין לכך הוכחה חד משמעית, אך מחקרים מראים שיתושים נמשכים יותר לגוונים כהים של בגדים. ככל הנראה צבע העור עצמו פחות משפיע, אך יתושים עשויים לזהות שינויים בטמפרטורת העור, חומציות וזיעה, והתגובות עשויות להיראות בולטות יותר על עור בהיר.
האם כהי עור נעקצים יותר?
כאמור, צבע העור עצמו פחות חשוב. עם זאת, בגדים כהים מושכים יתושים יותר מאשר בגדים בהירים. כלומר, אנשים שלובשים בגדים כהים ימשכו יותר יתושים ללא קשר לצבע עורם.
האם העקיצה קשורה למשהו שאכלנו קודם?
כן, יש מחקרים שמצאו שצריכת בירה, מזון מתובל או מלוח, ואף פעילות גופנית עשויים להעלות את הסיכון להיעקץ. הגוף מפריש חומרים כמו חומצת חלב ופחמן דו חמצני בזיעה ובנשימה, שהם גורם משיכה ליתושים.
מהן הסכנות שבעקיצת יתוש?
מלבד גרד ואודם, עקיצות יתוש עלולות לגרום לזיהום משני אם מגרדים את המקום. בנוסף, יתושים עלולים להעביר מחלות כמו קדחת מערב הנילוס, מלריה ודנגי. בישראל, כאמור, יתוש הטיגריס האסייתי הוא הגורם המרכזי לעקיצות שעלולות להוביל למחלה נגיפית.
איך מטפלים בעקיצת יתוש?
במקרה של עקיצה רגילה ניתן לשטוף את המקום במים וסבון, ולמרוח ג'ל אנטי-היסטמיני להרגעת הגרד. קומפרסים קרים יכולים להקל את תחושת העקצוץ. אם יש תגובה קשה כדאי לפנות לרופא לצורך טיפול במשחה סטרואידית או בתרופות אנטי-היסטמיניות דרך הפה.
איך אפשר למנוע עקיצות יתושים?
הדרך היעילה ביותר היא שימוש בתכשירים דוחי יתושים. כשהטמפרטורות מאפשרות זאת כדאי ללבוש בגדים ארוכים ובהירים, במיוחד בשעות הערב והלילה. התקנת רשתות על חלונות, ייבוש מקורות מים עומדים בבית ובחצר ושימוש במאוורר שמפזר את הריח והחום שמושכים יתושים מסייעים בהפחתת הסיכון לעקיצה.
האם תכשירי אל-תוש בטוחים לשימוש גם לתינוקות?
רוב תכשירי האל-תוש המבוססים על DEET אינם מומלצים לילדים מתחת לגיל שנתיים, ויש להשתמש בתכשירים מותאמים לגילם. תכשירים שמבוססים על שמנים טבעיים נחשבים בטוחים יותר – אך גם פחות יעילים. תמיד יש לקרוא היטב את הוראות השימוש ולוודא שהתכשיר מאושר לשימוש בגיל התינוק. כך או כך, כמו בשאר המוצרים למריחה על העור, תמיד יש לנסות למרוח מעט ממנו בשורש כף היד ולוודא שאין תגובה אלרגית.
האם יש יתושים מסוכנים בישראל?
יתוש הטיגריס האסייתי, שמזוהה בפסים לבנים על גופו, הוא היתוש המסוכן ביותר כיום בישראל. הוא פעיל גם ביום, תוקף במהירות ועקיצותיו גורמות לתגובה חריפה יחסית. בעבר דווח על העברת נגיפים דרכו, אך נכון להיום הסיכון נמוך.
האם יש אנשים שנוטים להיעקץ יותר מאחרים?
ככל הנראה כן: יתושים נמשכים יותר לאנשים שמפרישים יותר חומצת חלב בזיעה, פחמן דו חמצני בנשימה או שיש להם טמפרטורת גוף גבוהה. אנשים מקבוצת דם O למשל נוטים להיעקץ יותר. בנוסף יש עדויות לכך שייתכן שנשים בהיריון ומי ששתו אלכוהול מצויים בסיכון גבוה יותר לעקיצות.
