אזורי הגבול של רוסיה החלו להקים כוחות מתנדבים כדי להילחם בפלישת הנגד של אוקראינה בת ארבעה שבועות בקורסק, כאשר מוסקבה המשיכה להתנגד לכל פריסה מחדש גדולה של כוחות מאוקראינה כדי להגן על השטח שלה.
מושל קורסק, אלכסיי סמירנוב, אמר ביום שישי האחרון כי יקים כוח מילואים קרבי מתנדב, ודובר כוחות חרקוב האוקראיני, ויטלי סרנצב, אמר כי אזורי בריאנסק ובלגרוד ברוסיה עושים את אותו הדבר. כל שלושת האזורים גובלים באוקראינה.
סרנצב העריך את כוחם של שלושת הכוחות המתנדבים בקצת מתחת ל-5,000 חיילים.
נראה כי מוסקבה פרסה מחדש יחידות מוגבלות לקורסק, כמו כך דיווחה אל ג'זירה בשבוע שעבר, אבל היא הסתמכה בעיקר על צרור של כוחות גבול וביטחון פנים קיימים כדי להגן על רוסיה.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר ביום שלישי ל-NBC כי מוסקבה הסיטה 60,000 חיילים מאוקראינה לקורסק. שבוע קודם לכן, המפקד העליון שלו, אולכסנדר סירסקי, העמיד את הנתון על 30,000. אבל הם לא סיפקו פרטים כדי לגבות את הקביעות הללו, שנראות בניגוד למה שמודיעין קוד פתוח מציע.
פוטין המעיט בחשיבותה של הפלישה במהלך ביקור בבית ספר תיכון באזור טובה שבסיביר. "אנחנו צריכים להתמודד עם הבריונים האלה שהגיעו לרוסיה", אמר לסטודנטים בקיזיל. פוטין נמנע בקפדנות מפתיחת גיוס כללי במהלך המלחמה.
נראה היה כי מאמצי ההגנה הרוסים האטו את ההתקדמות האוקראינית. דווח כי אוקראינה כבשה התנחלות אחת במהלך השבוע האחרון, ניז'נייה פארובאיה מצפון לסודזה, וכוחות רוסים הצליחו לכבוש מחדש את אולאנוק, דרומית מזרחית לסודזה.
בינתיים המשיכו הכוחות הרוסיים ללחוץ לעבר פוקרובסק, עיר באזור דונייצק המזרחי של אוקראינה, שהיתה המוקד שלהם מאז שתפסו את אבדייבקה בפברואר. הם יצרו מאז 29 ק"מ (18 מייל) בולט המשתרע ממערב לאבדייבקה ונמצאים במרחק של כ-8 ק"מ (5 מייל) מפאתי פוקרובסק.
במהלך השבוע האחרון, כוחות רוסים השתלטו על נובוהרודיבקה ונכנסו להרודיבקה, שתי עיירות ממזרח לפוקרובסק. הם גם טענו שהם נמצאים בפאתי מירנוהרד, עיירה מיד מזרחית לפוקרובסק.
זלנסקי התייחסה ל-1,300 קמ"ר המשוער (502 מייל רבוע) שלקחה בקורסק כ"קרן חליפין", ככל הנראה מתוך כוונה להחליף אותה בקרקע אוקראינית בהסדר שלום. שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, ביטל כל רעיון כזה בשבת במהלך ראיון לרוסיה היום.
"זלנסקי אמר… שהם יצטרכו את זה לחילופים עתידיים. זו הסיבה שהם לוקחים שבויים ורוצים לתפוס קמ"ר", אמר לברוב. "זה כל כך פשוט ותמים. אנחנו לא דנים בטריטוריה שלנו עם אף אחד. אנחנו לא מנהלים משא ומתן על השטח שלנו".
פוטין נקט באותו קו בטובה, ואמר כי מבצע קורסק נידון לכישלון, וכשזה יקרה, לאוקראינה "תהיה רצון אמיתי – לא במילים, אלא במעשים – לעבור למשא ומתן שליו".
זלנסקי משנה את הקבינט
זלנסקי אמר שהפלישה לקורסק היא חלק מתוכנית הניצחון שלו והיא משיגה את כל מטרותיה.
ביום שלישי בלילה הוא הזהיר מפני טלטלה ממשלתית לקראת הסתיו שיהיה "חשוב ביותר עבור אוקראינה". בראש סדר העדיפויות שלו כללו הגדלת ייצור הנשק, זירוז "משא ומתן אמיתי" עם האיחוד האירופי ו"אינטראקציה מיוחדת" עם נאט"ו.
שני שרי קבינט נשאבו לממשל הנשיאותי כדי להשפיע יותר בתחומים אלה, כולל שר התעשייה האסטרטגית אולקסנדר קמישין וסגנית ראש הממשלה אירינה ורשצ'וק.
חלק מהשרים נערכו לדשדוש לרוחב, ושלושה תפקידי שרים שלא היה להם שר קבוע – מדיניות תרבות והסברה, חקלאות וספורט – ירכשו אחד.
ראש הממשלה דניס שמיחל נשאר במקום לעת עתה. שר החוץ הוותיק של אוקראינה, דמיטרו קולבה, התפטר ולא הוצע לו תפקיד נוסף. הוא יוחלף על ידי סגנו, דיפלומט הקריירה אנדריי סיביהא.
זלנסקי נמנע בעבר משינויים נרחבים בכוח אדם במהלך המלחמה, והחליף את שר ההגנה שלו על רקע האשמות בשחיתות ואת מפקדו העליון לאחר מתקפת הנגד המאכזבת ב-2023.
פוטין שינה את הקבינט שלו בהרחבה לאחר שניצח בבחירות מחדש במרץ.
האם ארה"ב תאפשר תקיפות טילים ארוכי טווח ברוסיה?
מה שבאמת הפעיל פקידים רוסים הייתה התפיסה שהממשל של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שוקל להרחיב את השימוש המותר בנשק אמריקאי בתוך רוסיה.
"ממשל ביידן מתכונן ללא ספק לוויתורים נוספים לזלנסקי במתן דרור חופשי (זלנסקי) לשימוש כמעט בכל נשק אמריקאי, כולל עבור תקיפות בתוך רוסיה", אמרה דוברת משרד החוץ, מריה זכרובה, ביום שישי האחרון.
שר ההגנה האוקראיני, רוסטם אומרוב, היה בוושינגטון ביום שישי, והציג רשימה של מטרות פוטנציאליות בתוך רוסיה בפני פקידי הבית הלבן. עד כה, ממשל ביידן סירב לאפשר יותר מאשר ירי סוללה נגדית לרוסיה באמצעות נשק אמריקאי.
בשבוע שעבר, המכון לחקר המלחמה, צוות חשיבה מוושינגטון, זיהה 245 מטרות פוטנציאליות בטווח של מערכת הטילים הטקטיים של צבא ארה"ב (ATACMS) שכבר סופקה לאוקראינה. מתוכם 36 היו בסיסי אוויר, והיתר מחסני תחמושת, מרכזי קשר, בסיסי צבא ומרכזי פיקוד.
סוכנות הידיעות רויטרס ציטטה ביום שלישי גורמים אמריקאים עלומי שם שאמרו שממשל ביידן עשוי להכריז בקרוב שהוא יספק לאוקראינה טילי אוויר-קרקע משותפים (JASSM) הנורים ממטוסי F-16. ל-JASSM יש טווחים בין 370 ק"מ (230 מייל) ל-1,000 ק"מ (621 מייל). המקור לא ציין איזו גרסה של הטיל תישלח. גם אם הממשל אכן יאשר את הנשק, ייקח לטילים חודשים להגיע לאוקראינה, אמר רויטרס.
אוקראינה המשיכה במדיניות של התקפות ארוכות טווח שלא היו מעורבות נשק אמריקאי.
משרד ההגנה הרוסי אמר שהפיל 158 מל"טים או טילים אוקראינים על פני 16 אזורים ברוסיה. נראה כי חלקם תקפו בית זיקוק נפט מחוץ למוסקבה, תחנת כוח בקשירה, 90 ק"מ (56 מייל) דרומית מזרחית למוסקבה, ובסיס כוחות מיוחדים באזור טולה, דרומית למוסקבה.
רוסיה הציגה את כוח האש והבסיס התעשייתי המעולה שלה, ושחררה מל"טים וטילים לאוקראינה בכל לילה בשבוע האחרון. בין ה-29 באוגוסט ל-3 בספטמבר ירתה רוסיה לאוקראינה 224 מל"טים מסוג שאהד בעיצוב איראני ו-43 טילים מסוגים שונים. אוקראינה אמרה שהיא הפילה 154 מהמל"טים, כש-37 נוספים התרסקו מרצונם או שסו לבלארוס או חזרה לרוסיה.
עם 85 אחוז מהמל"טים לא יעילים, הבעיה הגדולה יותר הייתה ללא ספק הטילים, ש-42 אחוז מהם פגעו בחותמם. לא רק שלרוסיה יש כושר ייצור של טילים גדול בהרבה מאשר לאוקראינה; חלק מהטילים שפגעו בשבוע שעבר היו טילים בליסטיים שסופקו על ידי צפון קוריאה. בלומברג ציטט גורם אירופי אלמוני שאמר שאיראן עשויה להתחיל לשלוח טילים בליסטיים נוספים לרוסיה "בתוך ימים".
אוקראינה אמרה שמערכות ההגנה האוויריות היחידות שמסוגלות לפגוע בטילים בליסטיים הן הפטריוט מתוצרת ארה"ב וה-SAMP/T הצרפתית-איטלקית. ממשל ביידן הצליח לטרוף שתי מערכות פטריוט לאוקראינה מבעלי ברית השנה, אך חמש נוספות בהזמנה לא יהיו מוכנות עד השנה הבאה.
היעדר מספיק מערכות כאלה כדי להגן על כל המרחב האווירי של אוקראינה היה עדות ביום רביעי, כאשר שני טילים בליסטיים של איסקנדר פגעו באקדמיה לתקשורת צבאית ובמתקן רפואי סמוך בפולטבה, במזרח אוקראינה, והרגו לפחות 51 בני אדם ופצעו 274.
בעלות בריתה של אוקראינה ניסו לחזק את ההגנה האווירית שלה על ידי אספקת מטוסי קרב מסוג F-16, חצי תריסר מהם נמסרו. אבל אחד מאלה התרסק בנסיבות מסתוריות ב-26 באוגוסט, הודיעה אוקראינה ביום חמישי שעבר, מה שגרם לזלנסקי לעשות זאת לירות את הראש של חיל האוויר האוקראיני ביום שישי.
אוקראינה לא הציעה שום הסבר רשמי לתקרית, אך פרלמנטרית אוקראינה מריאנה בז'ולה אמרה בפומבי כי זה עשוי להיות תקרית האש הידידותית השלישית של המלחמה בהפלת מטוס אוקראיני והרג הטייס שלו.
בינתיים, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין המשיך בדיפלומטיית האנרגיה המוצלחת שלו במהלך השבוע. במהלך ביקור במונגוליה ביום שני ושלישי, אמר פוטין שרוסיה השלימה מחקרים טכניים והיתכנות לבניית צינור הגז סויוז ווסטוק באורך 960 ק"מ (597 מייל) ברחבי מונגוליה לסין, שיספק גם גז זול למונגוליה. הוא גם אמר שמהנדסים רוסים ישפצו את תחנת הכוח התרמית אולן בטאר-3 כדי לשלש את ייצור החשמל.
