באוגוסט הכריז משרד הבריאות הפלסטיני על המקרה המוכח הראשון של זיהום בפוליו בעזה מזה 25 שנה. הנגיף הדביק תינוק בן 10 חודשים בדיר אל-בלח, והותיר אותו משותק. אמנם רק מקרה אחד אושר עד כה, אבל זה לא אומר שהוא היחיד או שהתפשטות הנגיף מוגבלת.
בעוד שפוליו עלול לגרום לשיתוק ואף למוות, רבים מאלה שנדבקו בנגיף אינם מראים תסמינים כלשהם. לכן יש צורך בבדיקות ובהערכה רפואית כדי לקבוע כראוי את היקף הפריצה. אבל זה כמעט בלתי אפשרי בעזה, לאור ההרס הסיטונאי של ישראל של מגזר הבריאות שלה.
אנחנו כן יודעים שנגיף הפוליו מסוג 2 (cVDPV) זוהה בשש דגימות ביוב, שנאספו משני אתרים שונים בחאן יונס ובדיר אל-בלח ביולי. לאחר פרסום הממצאים הללו, הזהיר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס ג'ברייסוס, כי זה "רק עניין של זמן עד שהנגיף יגיע לאלפי הילדים שנותרו ללא הגנה".
ישראל דחתה את קריאות האו"ם להפסקת אש והסכימה ל"הפוגות הומניטריות" מקומיות לכמה ימים בלבד. במקביל, היא הגבירה את הפצצותיה על עזה וגירושים המוניים של אזרחים. בין ה-19 ל-24 באוגוסט, הצבא הישראלי הוציא את המספר הגבוה ביותר של צווי פינוי בשבוע אחד מאז ה-7 באוקטובר, מה שהוביל את האו"ם להפסיק זמנית את הפעולות ההומניטריות.
למרות זאת, ביום ראשון הושק באופן רשמי קמפיין חיסונים. הגלישה החלה במרכז רצועת עזה – נפת דיר אל-בלח – ובימים הקרובים אמורה להתרחב לחאן יונס בדרום הרצועה ולאחר מכן לנפות הצפון, שם מגבילה ישראל מאוד את הסיוע והניידות.
לא ברור אם האו"ם יגיע ליעד שלו לחסן 640,000 ילדים לאור תנאי הפעולה הקשים, המספר הדרמטי של העקורים, ההגבלה הישראלית על אספקת הדלק הדרושה להפעלת גנרטורים ומקררים לאחסון החיסונים וסירובה של ישראל להפסיק לחלוטין לְחִימָה.
כדי שהחיסון יהיה יעיל, יש צורך לתת שתי מנות בהפרש של חודש לפחות. עדיין אין ערובה שיהיו תנאים לשלב השני של נסיעת החיסון.
למרבה הצער, התפרצות פוליו אינה מצב החירום הבריאותי היחיד שפלסטינים בעזה מתמודדים איתו. מחלות זיהומיות מסוכנות אחרות, כולל הפטיטיס ודלקת קרום המוח, מתפשטות גם הן ברחבי הרצועה. יותר מ-995,000 מקרים של זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ו-577,000 מקרים של שלשול מימי חריף נרשמו גם בעזה מאז אוקטובר.
בנוסף, מאות אלפי חולים כרוניים אינם מקבלים את הטיפול המתאים להם הם זקוקים, אשר מוביל למקרי מוות רבים שניתן למנוע שאינם מתועדים במניין ההרוגים הרשמי של עזה.
כל זה הוא שיקוף של רצח העם המתשה של ישראל: כלומר, הרס תנאי ההישרדות של הפלסטינים כקבוצה באמצעות טכניקות של הרג פחות גלוי מהאלימות המחרידה בשידור חי שאנו עדים לה ב-11 החודשים האחרונים.
בהשאלה מעורך הדין היהודי-פולני רפאל למקין, שהציג את המושג רצח עם ב-1944, "סכנת הבריאות" ויצירת תנאי חיים "עוינים לבריאות" מהווים את אחת הטכניקות העיקריות של רצח עם.
במהלך 11 החודשים האחרונים, ישראל כמעט מחקה את מערכת הבריאות של עזה. לאחרונה נְתוּנִים שפורסם על ידי אשכול הבריאות העולמי של ארגון הבריאות העולמי מדבר בעד עצמו: ב-300 הימים הראשונים של המלחמה נפגעו 32 מתוך 36 בתי חולים, 20 (מתוך 36) בתי חולים ו-70 מרכזי בריאות ראשוניים (מתוך 119) אינם פועלים. דווח על כ-492 התקפות על שירותי בריאות, שהביאו למותם של 747 בני אדם.
הצבא הישראלי גם הרס באופן שיטתי את מערכת המים והביוב בעזה. לפי דו"ח אוקספם שפורסם ביולי, לאנשים בעזה נותרו רק 4.74 ליטר מים לאדם ליום לכל השימושים, כולל שתייה, בישול וכביסה.
המשמעות היא הפחתה של 94 אחוז בכמות המים הזמינה לפני אוקטובר, ורמה משמעותית מתחת לתקן המינימלי המקובל בעולם של 15 ליטר מים לאדם ליום להישרדות בסיסית במצבי חירום.
במקביל, ישראל הרסה מאז אוקטובר 70 אחוז מכל משאבות הביוב ו-100 אחוז ממפעלי טיהור שפכים. להרס וחסימת תשתיות המים והתברואה בעזה היו השפעות קטסטרופליות על בריאות הציבור, בוודאי שגרמו למספר לא מבוטל של מקרי מוות עקיפים.
דיווחי בריאות הציבור הבולטים חזו תרחישים מפחידים בכל הנוגע למקרי מוות שנגרמו כתוצאה מהתפשטות מחלות זיהומיות בעזה. על פי בית הספר להיגיינה בלונדון ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס לִלמוֹדיתכן שאלפי פלסטינים מתו בששת החודשים האחרונים עקב מחלות זיהומיות.
הנרטיב של ישראל להצדיק את מקרי המוות הללו הוא שהם תוצאה של משבר הומניטרי טרגי שעוררו הפלסטינים. אבל הם לא היו בשוגג, כפי שחשפו הצהרות כנות יותר של גורמים ישראלים.
בנובמבר 2023, ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר גיורא איילנד והיועץ הנוכחי של שר הביטחון יואב גלנט כתב ב"ידיעות אחרונות" כי "הקהילה הבינלאומית מזהירה אותנו מפני אסון הומניטרי בעזה וממגיפות קשות. אסור לנו להירתע מכך, עד כמה שזה יהיה קשה", והוסיפו כי "אחרי הכל, מגיפות קשות בדרום רצועת עזה יקרבו את הניצחון ויפחיתו את האבדות בקרב חיילי הצבא".
שר האוצר של נתניהו, בצלאל סמוטריץ', צייץ בטוויטר כי הוא מסכים עם "כל מילה" שכתב איילנד בטור שלו. במילים אחרות, מחלות זיהומיות הן בין הכלים לרצח עם על ידי התשה שנחשבים על ידי ההנהגה הישראלית.
זה לא סיפור חדש לגמרי. ישראל כבר הכפפה את הפלסטינים למדיניות שיטתית של מוות איטי ונכות, עם הפסגות הגבוהות ביותר במהלך שתי האינתיפאדות. אבל מאז 7 באוקטובר, מדיניות זו הגיעה לרמה חסרת תקדים והיא עומדת בשני סטנדרטים מרכזיים של אמנת רצח העם.
ראשית, על ידי מחיקת מגזר הבריאות וחסימת הפצה של אספקה ושירותי בריאות, ישראל מבטיחה שפלסטינים בעזה יתמודדו עם פגיעה גופנית ונפשית חמורה.
שנית, על ידי הרס כמעט כולו של מערכת המים והביוב ויצירת סביבה מתישה, הצבא הישראלי הנחיל לפלסטינים בעזה תנאי חיים שנועדו להביא להרס הפיזי כולו או חלקו.
כך ישראל רודפת אחרי רצח עם התשה בעזה.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
