בימינו, הצבא הרוסי מתקשה לקלוע הצלחות גדולות. חייליה מתמודדים עם סיסמת טחינה באוקראינה, שמתים על ידי מאות, לפעמים כדי להתקדם רק כמה מאות מטרים או בכלל לא.
עם זאת, בחזית הדיפלומטית המצב שונה. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הבטיח ניצחון דיפלומטי גדול בכך שקיים פסגה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
בבסיס המשותף Elmendorf-Richardson באלסקה, הכל היה בונהומי. טראמפ מחא כפיים כשפוטין עשה את דרכו אל השטיח האדום ללחיצת יד לפני שטראמפ ליווה אותו ללימוזינה הנשיאותית שלו כאשר המנהיג הרוסי חייך כמו חתול צ'שייר. השניים התרחקו מהפגישה כמעט שלוש שעות שלהם בלי הרבה לומר. שניהם דיברו על הסכמה על שלל עניינים. פוטין הזמין את טראמפ למוסקבה, שהפכה לעת עתה.
מעט דלף עד כה בדיוק על מה שדנו פוטין וטראמפ. המנהיג הרוסי ביקש להציע בדבריו לתקשורת כי השיחות היו בתנאיו, העלו את דאגות הביטחון של רוסיה ומשבחים את מקבילו האמריקני על ניסיון "להבין את ההיסטוריה" של הסכסוך.
לדברי שגריר רוסיה בארה"ב, אלכסנדר דרצ'יב, מלבד אוקראינה, היו כמה סוגיות דו צדדיות קונקרטיות שנדונו. הוּא נִתבָּע שתי שאלות דיפלומטיות עיקריות הועלו: "חזרתם של שישה נכסים דיפלומטיים רוסים שהוחלפו דה -פקטו" במהלך ממשלו של נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן ו"שיקום תנועה אווירית ישירה "בין רוסיה לארה"ב.
נראה כי טראמפ מצדו הפיל את הדרישה להפסקת אש באוקראינה – דבר שקרא בפומבי לפני הפסגה. במקום זאת, הוא הסכים לקחת את דרישת הקרמלין להסדר מלא של הסכסוך ולא הפסקת אש לאוקראינה ובעלות בריתה האירופית. מאוחר יותר, הוא פרסם בפלטפורמת המדיה החברתית שלו, אמת חברתית, כי האיחוד האירופי ואוקראינה הסכימו עמו כי "הדרך הטובה ביותר לסיים את המלחמה המחרידה בין רוסיה לאוקראינה היא ללכת ישירות להסכם שלום".
למרות שנדמה היה כי טראמפ תפס את העמדה הרוסית בנושא הפסקת אש, עדיין נמנעה התוצאה הגרועה ביותר של הפסגה. הפגישה לא הפכה ל"מוניץ 'החדשה ", שם טראמפ יפייס את פוטין ממש כמו שהמנהיגים הצרפתים והבריטים פילסו את אדולף היטלר בפגישה בעיר הגרמנית בשנת 1938 בכך שהסכימו להשתלטות גרמנית על חלק מצ'כוסלובקיה. נשיא ארה"ב לא הצליח לטעון לטענות טריטוריאליות רוסיות.
עם זאת, מבחינת פוטין, הפסגה הייתה ניצחון טקטי מכיוון שהיא שידרה לעולם כי נשיא ארה"ב עצמו משליך את מעמד הפריה שהרווילין הרוויח בגלל הפלישה החד -צדדית שלו לאוקראינה בשנת 2022 ועל פשעי המלחמה שלאחר מכן פיקחה. לנשיא רוסיה התייחסו כמנהיג "כוח גדול" – מעמד שהוא כבר מזמן אובססיבי להחזיר את רוסיה – שצריך לנהל משא ומתן איתו בתנאיו.
אז איפה כל זה משאיר את אוקראינה ובעלות בריתה האירופיות?
טראמפ אינו מוכן בבירור לשנות את עמדתו לגבי אוקראינה. הוא מעריץ את פוטין – אישיותו וסגנון השלטון שלו – מאוד.
אבל בריסל, לונדון וקייב לא יכולים לוותר עליו. האמת היא שהמשיכה התמיכה בארה"ב היא הכרחית באוקראינה שמירה על הגנתו. אירופה עברה להרים יותר מעומס המימון מאז שנחנך טראמפ לקדנציה השנייה שלו, אך יכולותיו הצבאיות ורשתות האספקה בתעשיית הביטחון אינן יכולות להחליף את אלה של ארה"ב בזמן הקרוב, גם אם הם מגדילים את ההשקעות באופן אקספוננציאלי.
טראמפ רוצה שלום בשמו ואכפת לו כלום מהפרטים. עבור קייב, הפרט הוא עצם ההישרדות שלו, ולשאר אירופה, גורלו של אוקראינה מעצב את הפוטנציאל שהוא יכול להיות היעד הבא לתוקפנות של פוטין בעולמו הגיאופוליטי מחדש.
זה לא אומר שאין דרך להפוך את טראמפ. יש – אוקראינה ואירופה יכולים להשתמש בדף או שניים מתוך ספר המשחק של פוטין בהתמודדות עם נשיא ארה"ב.
טראמפ בבירור אוהב את האגו שלו להילחץ, וזה מה שעשה פוטין שוב ושוב בדבריו לתקשורת, מהדהד, למשל, את טענתו של טראמפ כי אם היה נשיא בשנת 2022, המלחמה באוקראינה לא הייתה מתרחשת.
המעורבות הדיפלומטית המתמשכת היא הדרך קדימה, כמו גם מבקשת לשנות את המסגרת בה טראמפ רואה את הסכסוך האוקראיני.
נשיא ארה"ב דואג יותר לעתיד יצוא האנרגיה האמריקני, תחרות ארה"ב עם סין, האתגר שלה לדומיננטיות הכלכלית של ארה"ב וניצול הארקטי מאשר באוקראינה. אחרי הכל, זו הייתה הבחירה של טראמפ לארח את הפגישה באלסקה, ואת האובססיה שלו לגרינלנד – כל כך מוזר לבעלות ברית אירופיות של ארה"ב – הגיוני בהרבה בהקשר זה.
המפתח הוא לשכנע את נשיא ארה"ב כי רוסיה מהווה איום על האינטרסים של וושינגטון בכל העניינים הללו.
הקלות בסנקציות יכולות לראות כי פרויקטים של גז טבעי נוזלי רוסית (LNG) מציפים לשוק ומדכאים את המחיר עבור ייצוא LNG בארה"ב. פוטין עיצב מחדש את כלכלת רוסיה להיות תלויה בייצוא המינרלים לסין, ותדלק את יכולתה להתחרות כלכלית בזכות תשומות זולות. פוטין גם ביקש שוב ושוב לדחוף את בייג'ינג להיות אסרטיבי יותר בתחרות הכלכלית בכך שקרא לו לזרוק את הדולר ולדחוף מסגרות סחר ומימון חדשות המדירות את ארה"ב. ורוסיה מקווה לשלוט בארקטי על ידי הרחבת הצי הארקטי שלה עם שוברי קרח וצוללות חדשות המונעות על גרעין.
מבחינת פוטין, מלחמתו באוקראינה מעולם לא עברה כמעט את הקווים המפרידים בדונבאס או על עוולותיו הנטענות מהתמוטטות של ברית המועצות. זו מלחמה לעצב מחדש את העולם. מצד שני, טראמפ רואה במלחמה הסחת דעת וכגרר במאמציו לעצב מחדש את העולם.
רק אם קייב והמערב הרחב יבינו את גישתו של טראמפ הם יכולים לשכנע אותו מה עומד על כף המאזניים. עליהם להתמקד באופן בו פוטין פוגע באינטרסים האמריקאים ותפיסתו של טראמפ. אם הם לא מצליחים לעשות זאת, בעוד שאלסקה אולי הוכיחה שהיא לא "מינכן חדשה", מורשתה יכולה להיות של אחת מ"יאלטה חדשה "בה עתידה של אירופה אמורה להיות מעוצבת על ידי תחומי השפעה בלעדיים חדשים שציירו מוסקבה וושינגטון.
הדעות המובעות במאמר זה הן של הסופר ואינן בהכרח משקפות את עמדת העריכה של אל ג'זירה.
