חֶבֶר הָעַמִים מנהיגים התכנסו בסמואה לישיבת ראשי הממשלה הדו-שנתית של חבר העמים (CHOGM) השבוע.
זו הפעם הראשונה שהפסגה מתקיימת במדינה מתפתחת באי קטן פסיפיק (PSIDS).
בפסגה עלתה מחדש דרישה שבריטניה תשלם פיצויים על תפקידה בסחר העבדים הטרנס-אטלנטי. בעוד שהנושא אינו על סדר היום הרשמי, מנהיגי חבר העמים אמרו שהם יקיימו דיונים משלהם – עם או בלי אישור ממשלת בריטניה.
בריטניה הטילה וטו על סעיף מוצע להודעה הסופית של הפסגה, המתייחסת לפיצויים. במקום זאת, הקומוניקט, שפורסם בשבת, כלל רק התייחסות לדיונים עתידיים אפשריים על "צדק מתקן ביחס לסחר הטרנס-אטלנטי באפריקאים משועבדים".
אז מהי הפסגה, והאם זה יכול ללחוץ על בריטניה לשלם פיצויים?
מהי פסגת חבר העמים ומי השתתף?
ה חֶבֶר הָעַמִים ישיבת ראשי ממשלה (CHOGM) מתקיימת מדי שנתיים, כאשר כל אחת מ-56 המדינות החברות בחבר העמים מתחלפת בתור מארחת הפסגה.
הפסגה השנה החלה ביום שני בבירת סמואה, אפיה, ונמשכה עד יום שבת.
ה-CHOGM האחרון, שנערך בשנת 2022, התקיים ברואנדה במזרח אפריקה.
נציגים של 56 מדינות, שלרובן שורשים באימפריה הבריטית, השתתפו בפסגה.
השנה, שינוי האקלים תופס מקום מרכזי בדיונים. מדינות עובדות על הצהרת אוקיינוס חבר העמים כדי להגן על גופי מים. מדינות דנות גם כיצד להגיע ליעדי מימון האקלים.
הפסגה נערכה גם דיונים של נשות חבר העמים כדי לדחוף להגברת השוויון המגדרי.
כמה מנהיגים של מדינות חבר העמים, כולל ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ונשיא דרום אפריקה סיריל רמפוסהבחרו להשתתף ב פסגת BRICS ברוסיה השנה במקום פסגת חבר העמים.
שרת האיחוד לענייני פרלמנט, קירן רייג'ו, השתתפה בפסגת חבר העמים מטעם מודי.
לאחר כל פסגה, המדינות החברות מפרסמות הודעה משותפת אחרונה.
האם שילומים על העבדות היו על הפרק?
לא, הם לא היו, אבל אנשים רבים חושבים שהם היו צריכים להיות.
במשך יותר מ-300 שנה, מהמאות ה-15 עד ה-19, נחטפו לפחות 12.5 מיליון אפריקאים ונכפו על ספינות אמריקאיות ואירופיות, נסחרו מעבר לאוקיינוס האטלנטי ונמכרו לעבדות ביבשת אמריקה.
מעורבותה של בריטניה בסחר בעבדים החלה בשנת 1562, ובשנות ה-30 של המאה ה-20, בריטניה הייתה מדינת סחר העבדים הגדולה בעולם, לפי אתר האינטרנט של הפרלמנט הבריטי.
האתר מוסיף כי ספינות בריטיות העבירו יותר משלושה מיליון אפריקאים, בעיקר למושבות צפון אמריקה והקריביים של בריטניה.
מנהיגי בריטניה התנגדו עד כה להשתתף בדיונים על תשלום פיצויים למדינות שקיבלו עבדים נסחרים – והיכן חיים כעת צאצאיהם.
ממשלת בריטניה טוענת כי פיצויים בגין עבדות לא ישולמו. באפריל 2023, ראש הממשלה השמרני לשעבר רישי סונק סירב להתנצל על תפקידה של בריטניה בסחר בעבדים או לשלם פיצויים.
בפסגה השנה אישר ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, כי השילומים לא יהיו על הפרק.
הוא אמר לכתבים בתחילת הפסגה: "עבדות היא מתועבת… אין על זה עוררין. אבל אני חושב שמנקודת המבט שלי ומנקיטת הגישה, שזה עתה נקטתי, אני מעדיף להפשיל שרוולים ולעבוד איתם על האתגרים הנוכחיים העומדים בפני העתיד מאשר לבזבז זמן רב על העבר”.
סטארמר אמר שהוא רוצה, במקום זאת, להתמקד באתגרים הנוכחיים, כמו שינויי אקלים.
מנהיגים שדוגלים בפיצויים, כמו ראש ממשלת סנט וינסנט והגרנדינים, ראלף גונסאלבס, טוענים שמורשת סחר העבדים ממשיכה להציק למדינות הקריביות.
"לא היה להם שום דבר להתחיל איתו ולבנות עליו – לא אדמה, לא כסף, לא הכשרה, לא השכלה", אמר לעיתון "גרדיאן".
גם מלך בריטניה צ'ארלס השלישי נאם בפסגה. הוא אמר שבעוד "אף אחד מאיתנו לא יכול לשנות את העבר", עלינו ללמוד לקחים "לתקן אי-שוויון שנמשך". עם זאת, הוא לא קרא לפיצויים, אלא דחק במנהיגים למצוא "דרכים יצירתיות" להתמודד עם העבר.
מה אומרים מנהיגי חבר העמים?
מנהיגי חבר העמים אמרו שהם ימשיכו ב"תוכניות לבחון צדק מתקן" עבור סחר העבדים בכל מקרה, כך דיווח ה-BBC ביום חמישי.
ה-BBC דיווח כי גם מנהיגים ופקידים אפריקאים מקאריקום, גוש של 21 מדינות קריביות, דוחפים לסעיף נפרד בהודעה הרשמית על צדק מתקן.
במהלך הפסגה, קאריקום הציעה תוכנית פיצויים בת 10 נקודות, כולל התנצלות רשמית, מחיקת חובות, העברת טכנולוגיה, סיוע בפתרון משבר בריאות הציבור ומיגור האנאלפביתיות.
ראש ממשלת בהמה פיליפ דייויס אמר שהגיע הזמן שחבר העמים יחפש "צדק" להיסטוריה האכזרית של העבדות.
"בואו ננהל שיחה על זה… כולנו מעריכים את זה, את ההשפעה הנוראה שהייתה לעסקי העבדים הטרנס-אטלנטיים על הפזורה האפריקנית, וזה דורש צדק", אמר דייוויס לכלי החדשות פוליטיקו.
עם זאת, פקידים בבריטניה הצליחו להסיר את הסעיף הנפרד הזה מהתקשורת. במקום זאת, הקומוניקט התייחס הרבה יותר לדיונים עתידיים אפשריים על צדק מתקן.
היא הזכירה קריאות ל"דיונים על צדק מתקן בנוגע לסחר הטרנס-אטלנטי באפריקאים משועבדים ושיעבוד מטלטל… הסכימו שהגיע הזמן לשיחה משמעותית, אמתית ומכבדת לקראת גיבוש עתיד משותף המבוסס על שוויון".
אם בריטניה הייתה צריכה לשלם פיצויים, במה הם היו מסתכמים?
גם אם ההודעה שהוציאו המנהיגים בפסגה הייתה מכילה הנחיה לתשלום פיצויים, היא אינה מחייבת מבחינה משפטית. עם זאת, זה יוסיף ללחץ הגובר על בריטניה לשקול פיצויים.
ביוני 2023 פורסם דו"ח קבוצת ברטל על פיצויים לשעבוד טרנס-אטלנטי.
ברטל היא קבוצת ייעוץ כלכלי שבסיסה בבוסטון, מסצ'וסטס, בארצות הברית. הקבוצה חוקרת סוגיות כלכליות עבור ארגונים וממשלות ברחבי העולם.
ברטל חיבר את הדו"ח עבור אוניברסיטת איי הודו המערבית, ומשפטן בית הדין הבינלאומי לשעבר פטריק רובינסון סיפק את התובנות שלו בנושא.
הדו"ח העריך שבריטניה צריכה לשלם 24 טריליון דולר כפיצויים.
למי אפשר לשלם פיצויים על עבדות?
הדו"ח של ברטל אומר שבריטניה חייבת את הפיצויים ל-14 מדינות בקריביים. אלה כוללים את אנטיגואה וברבודה, בהאמה, ברבדוס, איי הבתולה הבריטיים, קובה, דומיניקה, הרפובליקה הדומיניקנית, גרנדה, האיטי, ג'מייקה, פורטו ריקו, סנט קיטס ונוויס, סנט לוסיה וטרינידד וטובגו.
גם מדינות אחרות ששיחקו תפקיד בסחר העבדים הטרנס-אטלנטי, כולל פורטוגל, הולנד וצרפת, סירבו לדון בפיצויים או שהחליטו שלא לשלם אותם.
כמה מדינות התנצלו, כמו הולנד בשנת 2019. עם זאת, הולנד גם שללה לשלם פיצויים ובמקום זאת הקימה קרן של כ-216 מיליון דולר (200 מיליון יורו) לקידום יוזמות חברתיות בהולנד, בקריביים ההולנדים ובסורינאם.
פיצויים שולמו על העבדות בעבר – לבעלי העבדים. בשנת 1833, ממשלת בריטניה הסכימה על פיצוי של 20 מיליון פאונד לבעלי עבדים על "אובדן רכושם" לאחר חקיקה לביטול העבדות באימפריה הבריטית, בשווי של כ-2.6 מיליארד דולר (2 מיליארד פאונד) כיום.
