מד"א דיווח לאחרונה על ריבוי מקרי כוויות בשל מים רותחים שנשפכו על פעוטות והיום זה קרה שוב: פעוטה בת שנתיים נכוותה באורח בינוני עד קשה לאחר שנכוותה ממים רותחים בבית בקרית אתא. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו לה טיפול רפואי והבהילו אותה לחדר מיון ילדים בבית החולים רמב"ם. אז איך מתבצע הטיפול ומה הן הסכנות המרכזיות עמן מתמודדים צוותי הרפואה?
כאמור לאחרונה דווח על שרשרת מקרי פגיעה רצופות של פעוטות וילדים שנכוו ממים רותחים, זאת בנוסף לאלפי פצועי צה"ל, שסבלו אף הם מכוויות שנבעו מפיצוץ חומרי נפץ ותבערה.
לכוויות כמה דרגות, הנקבעות על פי הפגיעה בשכבות העור השונות ואחוזי הגוף:
כווייה דרגה א' פוגמת בשכבה החיצונית של העור (האפידרמיס) וגורמת לאדמומיות של העור ולכאב עז.
כווייה מדרגה ב' פוגמת באפידרמיס ובחלק מהשכבה הפנימית יותר של העור (דרמיס). היא גורמת לצבע עור ורוד ולכאב עז ביותר.
כווייה מדרגה ג' פוגמת בכל שכבות העור, ומגיעה עד עומק העצם. בכווייה זו העור הופך שחור ואין תחושת כאב, בשל הפגיעה בקצות העצב.
מעבר לכאב העז, ישנן שלוש סכנות עיקריות כתוצאה מכוויות והן איבוד חום, איבוד נוזלים וזיהום. לפיכך נדרש פינוי מהיר לבית החולים.
במקרה של כוויה יש להזעיק צוות מד"א, ולהרטיב את אזור הכווייה, בכוויות מסוג א' או ב', באמצעות מים זורמים או סטריליים. אם הנפגע מחוסר הכרה, יש להתחיל בפעולות החייאה בהתאם לצורך. אין להשתמש במשחות כלשהן, לרבות לבן, ביצים, משחות שיניים או מרכיבים אחרים שעלולים לזהם את אזור הכוויה.
סכנת האש אורבת גם לעיניים: הגיצים עלולים לגרום לפגיעה חמורה גם בקרניות, ובה בעת העשן וסביבת החול גורמים לצריבה ולאדמומיות בעיניים. בכל מקרה של פגיעת עיניים, אדמומיות או צריבה, אין לשפשף את העין או לטפטף טיפות ומשחות. יש לשטוף את העיניים במים זורמים נקיים או במים סטריליים, ולפנות בדחיפות לרופא.
אם אין מדובר בנוזל רותח אלא בכוויה מאש שהתלקחה ואחזה בבגדיו של אדם, יש להשכיבו על הקרקע ולגלגלו בעפר או לכבות את האש במים רבים. אפשר גם להחניק את האש על ידי כיסוי הנפגע בשמיכה רטובה או במגבת גדולה, כאשר ראש הנפגע נשאר תמיד חשוף.
אין להסיר או לתלוש בגדים חרוכים שנדבקו באזור הכוויה. במקרה של כוויה באזור מוגבל בגוף יש לקרר מיד במים או להניח רטיות קרות ולחות (רצוי סטריליות) על הכוויה. ניתן להשתמש גם בממחטות בד או בגד.
אין לנקב שלפוחיות ואין להסיר עור. כמו כן, אין למרוח על הכוויה משחות או חומרים שונים אחרים.
הטיפול בבית החולים יתחיל בהערכת מידת הנזק ואחוזי הקביעה, הנקבעים על פי חלוקת הגוף לאחוזים הנעשית על פי "כלל התשיעיות" או על פי נוסחת ברקו" המתאימה יותר לילדים.
כלל התשיעיות קובע שהראש שווה ל-9% משטח הגוף, כל זרוע – 9% (כך ששתי הזרועות 18%), פלג גוף קדמי – 18%, פלג גוף אחורי – 18%, כל רגל – 18% ואיבר המין – 1%. אצל ילדים נקבעים האחוזונים בצורה קצת שונה, שכן פרופורציות הגוף אחרות.
לאחר קביעת אחוזי הקביעה וסוג הכוויה, נשקל הטיפול שכולל לרוב ווידוא שהנפגע קיבל חיסון אנטי טטנוס בחמש השנים האחרונות, טיפול בכוויה באמצעות משחות שונות, ולפי הצורך מתן נוזלים. אם מדובר בכוויה נרחבת הנפגע מתאשפז לטיפולים יומיים בכוויות ובמקרים קשים גם להשתלות עור.
