בינואר, רגע לפני דונלד טראמפ פקודה מחודשת של ארצות הברית על שפע של הבטחות סוציופתיות, הכניסה את צאר הגבול האמריקני טום הומן הוכרז שהממשל החדש יהיה "כיבוי פער הדריאן" לטובת "ביטחון לאומי".
THE דריאן גאפכמובן, הוא שטח השטח הנטול של 106 ק"מ (66 מייל) הידוע לשמצה וג'ונגל בוגדני שמטלטל את פנמה וקולומביה בצומת דרכים של אמריקה. במשך השנים האחרונות היא שימשה כאחד המסלולים היחידים הזמינים למקלט פוטנציאלי עבור מאות אלפי ישנם לא-אין פשעים שבמהותם פושעים מכוח עוניהם ושוללו את ההזדמנות לעסוק בהגירה "חוקית" לארה"ב.
בשנת 2023 בלבד, כ -520,000 איש חצו את גאפ הדריאן, שהשאיר אותם עם אלפי קילומטרים שעדיין יעבור לגבול ארה"ב – ממש המדינה אחראי ל נוצץ הרבה מההרס הפוליטי והכלכלי הבינלאומי שמאלץ אנשים לברוח מלכתחילה.
בעדה עדויות הגלומות בגבולות – שלא לדבר על קיום באופן כללי בגין העניים של העולם – אינספור מחפשי מקלט סיימו גוויות לא קבורות בג'ונגל, הכחישו את כבוד המוות כמו בחיים. מכשולים קטלניים שופעים, החל מזרמי נהר עזים ועד נקיקים תלולים ועד התקפות על ידי תוקפים חמושים ועד לתשישות הגופנית העצומה הנוכחת ימים או שבועות של טרקים בשטח עוין ללא אוכל או מים מספקים.
ובעוד שבאופן מילולי "כיבוי", פער הדריאן הוא אפשרי בערך כמו כיבוי הים התיכון או מדבר סהרה, הג'ונגל הפך לסחר פחות באופן דרסטי בעקבות עיכול ממשל טראמפ ל כבה את גבול ארה"ב עצמה, למעשה מגרדת את כל הזכות למקלט בניגוד לחוק הבינלאומי והבינלאומי כאחד.
בחודש מרץ, חודשיים לתקופת כהונתו של טראמפ, שירות ההגירה של פנמה רשם רק 194 כניסות מקולומביה דרך דריאן גאפ – לעומת 36,841 כניסות במרץ של השנה הקודמת. זו ללא ספק מוזיקה לאוזניים שנאת זרים של הממסד האמריקני, שחבריה מתענגים על נצחיות על "משבר ההגירה".
עם זאת, הוא אינו מהווה מרחוק כל פיתרון למשבר האמיתי – שהוא, שבאופן גדול בעשרות שנים של מדיניות חוץ של ארה"ב, החיים פשוט בלתי ניתנים לחיים בהרבה מקומות. ו"כבה "את פער הדריאן לא ירתיע אנשים נואשים ואין מה להפסיד מלהמשיך בדרכים מסוכנות אחרות בכיוון של בטיחות פיזית וכלכלית נתפסת.
גם ההשפעה הפסיכולוגית המתמשכת של מסלול דריאן על ניצולי זוועותיה לא יכולה להיות מאושרת. תוך כדי ביצוע מחקר לספרי פער הדריאן: מסע כתב דרך צומת דרכים הקטלניות של אמריקהשפורסם החודש על ידי הוצאת אוניברסיטת רוטגרס, מצאתי את זה כמעט בלתי אפשרי לדבר עם מישהו שעשה את המסע מבלי לקבל סקירה של כל הגופות בהן נתקלו בדרך.
בפנמה בפברואר 2023, למשל, דיברתי עם אישה ונצואלה צעירה בשם Guailis, שבילתה 10 ימים בחציית הג'ונגל בגשם עם בעלה ובנה בן השנתיים. בין מספר הגוויות שעליהן היה מעד היה קשיש שהתכרבל מתחת לעץ "כאילו היה קר". גיילי אמרה כי היא גם הכרה אישה בהאיטי שכולה, שהתינוק בן שישה חודשים זה עתה טבע ממש לנגד עיניה.
בעלה של גיילי, ישוע, בינתיים, חווה אינטראקציה אינטימית יותר עם גוף חסר חיים כאשר, כשהוא מתנפח בגבעה אימתנית, הוא תפס על מה שלדעתו היה שורש עץ אך התברר כיד אנושית בולטת מהבוץ. לספר לי את האירועישוע טען: "היד הזו הצילה את חיי."
שמעתי על גוויות מנופחות שצפות בנהר, על אישה מתה שרועה באוהל עם שני התאומים הנולדים המתים שלה ועל אישה מתה אחרת עם שני ילדים מתים וגבר שתלה את עצמו בקרבת מקום – יש להניח שאביו של הילדים.
אישה בוונצואלה בשם Yurbis, חלק ממשפחה מורחבת של 10 שביליתי איתה הרבה זמן במקסיקו בסוף 2023, הציעה את הדברים הבאים תַחשִׁיב לגבי שכיחות הגופות בג'ונגל: "אני יכול לומר שכולנו צעדנו על אנשים מתים."
במשך כמעט כל שלב בדרך, אם כן, מחפשי מקלט המעבירים את גאפ הדריאן נזכרו בסמיכות המוות המדהימה-והערך הזניח שהוקצה לחייהם בסדר עולמי בהובלת ארה"ב.
הוסף לזה מתח באונס וצורות אחרות של אלימות מינית עם הניו יורק טיימס דיווח באפריל 2024 כי "התקיפה המינית של המהגרים" בצד הפנמני של הג'ונגל עלתה ל"רמה שנראתה לעיתים רחוקות שנראתה מחוץ למלחמה "-והיא מתבהרת עד כאב כי הטראומה האישית והקולקטיבית המסומנת על ידי הפער של דריאן אינה דבר שייפתר בסיכום על ידי" סגירת "הניתנת לניתוח.
עם זאת, פער הדריאן שימש גם מקום לתצוגה של סולידריות מדהימה לנוכח דה -הומניזציה מבנית. פגשתי גבר קולומביאני צעיר שהציל באופן אישי תינוק שנסחף בנהר. סיפרו לי גם על גבר בוונצואלה שנשא ילדה אקוודורנית בת שנה חולה דרך הג'ונגל כשאמה, חלשה מכדי לנוע בקצב מהיר, חששה שהיא לא תביא את זה בזמן לפנות לעזרה רפואית.
כשאני עצמי ביצעתי פלישה לפער דאריאן בינואר 2024, שני מבקשי מקלט מתימן החמיאו לי על חולצת הכדורגל הפלסטינית שלי ועשיתי כמיטב יכולתם להרגיע את האימה הנראית לכאורה שלי בכניסה לג'ונגל: "אם אתה צריך משהו, אנחנו כאן." זה מאנשים שהיו יותר משני עשורים בסוף הקבלה טרור מילולי למדיבאדיבות המדינה שלי, שכן ממשלות ארה"ב רצופות יצאו לניהול מלחמה סמויה בתימן.
גם הפער של דריאן תפקד כאזור מלחמה דה -פקטו בפני עצמו, כאשר מדיניות ארה"ב ענישה מופיעה על גופים אנושיים פגיעים לטובת שמירה על אי שוויון מערכתי. התייחסו לרבים בספרדית "אל אינפירנו ורדה", או בגיהנום הירוק, הפער בהחלט עמד בכינויו.
ובעוד שישי הזוהר של פער הדריאן עשוי להיגמר לפחות באופן זמני, השטח נשאר סמל מתמשך לאחד המשברים המגדירים את התקופה המודרנית בו העניים העולמיים חייבים להסתכן בחייהם לחיות ומופשעים על כך. במובן הזה, אם כן, פער הדריאן הוא העולם.
הדעות המובעות במאמר זה הן של הסופר ואינן בהכרח משקפות את עמדת העריכה של אל ג'זירה.
