שר האקלים בפקיסטן אומר כי מדינה עומדת בפני 'משבר עוול' ככל שהצפות קטלניות יותר ואירועי מזג אוויר קיצוניים פוגעים במדינה.
שר שינויי האקלים של פקיסטן הטיח את "משבר העוול" העומד בפני המדינה ו"הקצאה משופעת "של מימון כגשמים כבדים והצפת ההבזק האחרונה גורמת לנזק, הרס ואובדן חיים.
גורמים רשמיים בפקיסטן אמרו לפחות 32 בני אדם נהרגו בפרובינציות פונג'אב וח'יבר פחטונחווה מאז תחילת עונת המונסון.
בחודש שעבר נהרגו לפחות 32 בני אדם בסערות חמורות במדינה שדיווחה על אירועי מזג אוויר קיצוניים באביב, כולל סופות ברד חזקות.
דו"ח מדד שיעור האקלים בשנת 2025 הציב את פקיסטן בראש רשימת המדינות שנפגעו ביותר על סמך נתוני 2022. לאחר מכן, שיטפונות נרחבים שקעו כשליש מהמדינה, שהשפיעו על 33 מיליון איש – כולל הריגת יותר מ -1,700, וגרמו לנזקים בשווי 14.8 מיליארד דולר, כמו גם 15.2 מיליארד דולר של הפסדים כלכליים.
בשנה שעברה שיטפונות נוספים השפיעו על אלפים, וגלי חום הרגו כמעט 600 בני אדם.
"אני לא מסתכל על זה כמשבר של אקלים. אני מסתכל על זה כמשבר צדק וההקצאה המשופעת הזו שאנחנו מדברים עליה," אמר שר שינויי האקלים בפקיסטן, מוסאדיק מאליק, לאל ג'זירה. "ההקצאה המפוארת הזו של מימון ירוק, אני לא רואה בזה פער מימון. אני מסתכל על זה כפער מוסרי."
מחסור במימון
מוקדם יותר השנה אמר לשעבר ראש הבנק המרכזי במדינה כי פקיסטן זקוקה להשקעה שנתית של 40 עד 50 מיליארד דולר עד 2050 כדי לעמוד באתגרי שינויי האקלים שלה, למרות שהיא אחראית לכחצי אחוז מפליטת CO2 העולמית.
בינואר 2023 דווחו על משכון בשווי של כ -10 מיליארד דולר ממוסדות פיננסיים רב -צדדיים ומדינות. בשנה שלאחר מכן קיבלה פקיסטן 2.8 מיליארד דולר מהנושים הבינלאומיים כנגד אותם התחייבות.
מוקדם יותר השנה, קרן המטבע הבינלאומית אמרה כי פקיסטן תקבל 1.3 מיליארד דולר במסגרת תוכנית הלוואת חוסן אקלים חדשה, שתשתרע על פני 28 חודשים. אבל מאליק אמר כי המשכון וההלוואות הללו לא הספיקו לנוכח המצב שפקיסטן מוצאת את עצמה.
"שתי מדינות בעולם (סין וארצות הברית של אמריקה) מייצרות 45 אחוז מפליטות הפחמן. העובדה שעשר המדינות המובילות בעולם מהוות כמעט 70 אחוז מעומס הפחמן היא גם משהו שאנשים מודעים אליו.
"אנו משלמים על כך באמצעות שינויי אקלים לא שגרתיים, שיטפונות, הרס החקלאות."
על פי מחקר שנערך בשנה שעברה על ידי משרד שינויי האקלים והמכון המחקר האיטלקי EVK2CNR, פקיסטן היא ביתם של 13,000 פלוס קרחונים.
עם זאת, העלייה ההדרגתית בטמפרטורות מכריחה גם את התכה של אותם קרחונים, ומגבירה את הסיכון לשיטפונות, נזק לתשתיות, אובדן חיים ואדמה, איום על יישובים ומחסור במים.
"בנוסף לקרקע ולחיים, שיטפונות (בגלל נמס קרחון) סחפו אלפי שנות ציוויליזציה (במחוז סינדה). המסגדים, המקדשים, בתי הספר, בתי החולים, מבנים ישנים, אנדרטאות, הכל נשטף.
"הוסף לזה את אובדן החינוך והגישה לטיפול בריאותי, מי שתייה בטוחים, מחלות הנישאות במים, חוסר גישה לבתי חולים ומרפאות ותמותת תינוקות", נכתב בדו"ח.
בחודש שעבר אמר אמנסטי אינטרנשיונל בדו"ח כי "מערכות הבריאות והתגובה לאסון של פקיסטן אינן עונות על צרכיהם של ילדים ואנשים מבוגרים הנמצאים בסיכון למוות ומחלות בין אירועי מזג אוויר קיצוניים הקשורים לשינויי אקלים".
"ילדים ואנשים מבוגרים בפקיסטן סובלים בקו החזית של משבר האקלים, חשופים לחום קיצוני או שיטפונות המובילים לרמות מוות ומחלות לא פרופורציונליות", אמרה לורה מילס, חוקרת בתוכנית התגובה למשבר של אמנסטי אינטרנשיונל.
סיפור זה הופק בשותפות עם מרכז פוליצר.
