עשרות אלפי פליטים אפגנים שהתכנסו באזור הבירה של פקיסטן כדי לבקש יישוב מחדש במדינות אחרות, נצטוו לעבור למקום אחר בפקיסטן עד 31 במרץ.
הפליטים הגיעו למספרים גדולים בבירה, איסלאמאבאד, וברוואלפינדי השכנה בגלל השגרירויות וסוכנויות הפליטים הממוקמות במקום. מכריח אותם ללכת למקום אחר במדינה נועד להפעיל לחץ על מדינות המערב, כולל ארצות הברית, לקבל אותן במהירות.
הודעת הממשלה הפקיסטנית, שהונפקה בשבוע שעבר, אמרה כי פליטים אפגנים שלא יכלו למצוא מדינה שתקח אותם יגרשו לאפגניסטן שנשלטה על טליבאן, אם כי לא נאמר כמה מהר זה יקרה לאחר המועד האחרון ל -31 במרץ.
הצו הוסיף לפחד ולאי הוודאות העומדים בפני הפליטים, ובמיוחד 15,000 שהגישו בקשה ליישוב מחדש בארצות הברית. ימים קודם לכן, הנשיא טראמפ העמיד את גורלם של האפגנים בספק עם צו ביצוע השעיית כל קבלות הפליטים לארצות הברית.
רבים מאותם אפגנים עבדו עם המשימה בהנהגת ארצות הברית בארצם, או עם ארגונים לא ממשלתיים או ארגונים אחרים הממומנים על ידי מדינות המערב, לפני שהטליבאן לקח את השלטון באוגוסט 2021. אחרים הם בני משפחה של אפגנים שעשו זאת. תומכי פליטים אלה האשימו את ממשלת ארה"ב בבגידה בבני ברית בזמן מלחמה בכך שהם חסימת דרכיהם ליישוב מחדש.
סוכנות הפליטים של האו"ם, האו"ם והארגון הבינלאומי להגירה אמרו ביום רביעי כי רבים מהפליטים איימו בגירוש – ובמיוחד חברי קבוצות מיעוט אתניות ודתיות, נשים ונערות, עיתונאים, פעילי זכויות אדם ואמנים – יכולים להיות נתונים רדיפה על ידי ממשלת טליבאן. בהצהרה משותפת הם דחקו בפקיסטן "ליישם כל אמצעי מעבר דירה תוך התחשבות נאותה בתקני זכויות האדם."
שרה אחמדי, 26, סטודנטית לשעבר לעיתונאות באוניברסיטת קבול, אמרה כי משפחתה חששה שתגורש לאפגניסטן – "עצם המקום בו סיכנו הכל לעזוב" – מכיוון שממשל טראמפ הפסיק את קבלת הפליטים.
"הפחד הזה הופך כעת למציאות," אמרה גב 'אחמדי בראיון טלפוני. אמה עבדה בקאבול, בירת אפגניסטן, לילדים במשבר, ארגון לא ממשלתי במימון ארה"ב. משפחתם בת שישה חברים הגיעה לאיסלאמאבאד בנובמבר 2021, בתקווה להתיישב בסופו של דבר בארצות הברית.
הם היו בין מאות אלפי אפגנים שברחו לפקיסטן לאחר ההשתלטות על טליבאן.
דובר משרד החוץ הפקיסטני, שפקאט עלי חאן, אמר לאחרונה כי כמעט 80,000 פליטים אפגנים עזבו את פקיסטן למדינות אחרות, וכי כ -40,000 שהגישו בקשה ליישוב מחדש במקומות אחרים היו עדיין בפקיסטן.
זה כולל בערך 15,000 שחיכו לאישור מתוכנית קבלת הפליטים של ארצות הברית כאשר מר טראמפ השעה אותה. ההשעיה של שלושה חודשים נכנסה לתוקף ב- 27 בינואר; ממשל טראמפ לא נתן שום אינדיקציה אם יישוב מחדש יתחדש בסופו של דבר.
פקיסטן אילצה מאות אלפים של אפגנים אחרים – מהגרים מתועדים וגם לא מתועדים, ואפילו כמה שהגיעו לפקיסטן ליישוב מחדש למדינות המערב – חזרה למדינת מולדתם בגלל מתחים עולים עם הטליבאןו
פקיסטן מאשימה את הטליבאן במילוי פקיסטנים שנערכים שמתנהלים התקפות חוצה גבולותשהטליבאן מכחיש. הרשויות הפקיסטניות מאשימות לעתים קרובות גם אזרחים אפגנים במעורבות בטרור.
סוכנות הפליטים של האו"ם והארגון הבינלאומי להגירה אמרו כי חלה עלייה במעצרים של אזרחי אפגניסטן באיסלאמאבאד ורוואלפינדי מאז ה -1 בינואר, כאשר יותר מ 800 אפגנים, כולל ילדים, גורשו משתי ערים בלבד.
גב 'אחמדי אמרה כי משפחתה סבלה מהטרדות משטרתיות ונאבקה עם עלויות הדיור הגבוהות יחסית של איסלאמאבאד במשך יותר משלוש שנים, תוך שהם נותרים בתקווה שהם יועברו לארצות הברית.
"חצות אחת בדצמבר, שוטרים נכנסו בכוח לביתנו והתייחסו אלינו בערך", אמרה. "זו הייתה חוויה אימתנית."
אולם השעייתו של מר טראמפ באשפוזי הפליטים ניפצה את האופטימיות שלה, וההנחיה החדשה של איסלאמאבאד לפנות את הפליטים האפגנים מהבירה העמיקה את מצוקתה, אמרה.
"במשך שני עשורים, משפחתי בנתה חיים באפגניסטן, רק כדי שהם ייהרסו ביום אחד בו נאלצנו להשאיר הכל מאחור בקאבול," אמרה גב 'אחמדי. "סבלנו את כל התלאות הללו באיסלאמאבאד בתקווה שנגיע בקרוב לארצות הברית ונתחיל חיים חדשים."
"אבל נראה שארה"ב נטשה אותנו," אמרה.
