אסלאמאבאד, פקיסטן – ממשלת פקיסטן עומדת להפעיל את "ביפ פקיסטן", אפליקציית תקשורת המיועדת לפקידים ולעובדים פדרליים. בקשה אחת שלה? נא לא להשוות את זה לפלטפורמת ההודעות הפופולרית WhatsApp.
שאזה פטימה חוואג'ה, שרת המדינה לטכנולוגיות מידע ותקשורת, אמרה כי האפליקציה נמצאת כעת בניסוי במשרדה והיא תושק "בקרוב" בקרב משרדי ממשלה אחרים.
"פיתחנו אפליקציה המתמקדת בתקשורת מאובטחת ומאוחדת בין פקידי ממשל. המטרה של ביפ פקיסטן היא להגן על הפרטיות והנתונים שלנו", אמרה לאל-ג'זירה.
כאשר באוגוסט 2023, שר ה-IT דאז, Syed Aminul Haque, חשף לראשונה תוכניות לאפליקציה החדשה, הוא תיאר אותה כאלטרנטיבה של פקיסטן לוואטסאפ. אולם כעת, הממשלה מתרחקת מההשוואה הזו.
"כל השוואה לוואטסאפ היא לא במקום, מכיוון שאין כוונה להתחרות עם פלטפורמת צד שלישי כלשהי", אמר חוואג'ה.
הודעת הממשלה מגיעה בתקופה שבה הפקיסטנים התמודדו עם שיבושים רבים בזמן השימוש באינטרנט.
באפריל אישרה הממשלה כי פלטפורמת מדיה חברתית X היה אסור מאז פברואר בשל "איומים ביטחוניים".
בחודשים האחרונים, משתמשים הגישו תלונות לרשות התקשורת של פקיסטן (PTA), רגולטור הטלקום הבכיר במדינה, על החנקת האינטרנט, ובתחילת החודש דיווחו על קשיים בגישה לתוכן מולטימדיה בוואטסאפ כמו תמונות, מסמכים והערות קוליות. שר ההסברה אטאללה טאראר, לעומת זאת, הכחיש כל בעיה שניצבת בפניו ואמר כי זה חלק מהארגון הפסקת טכנולוגיה עולמית מוקדם יותר החודש.
מוקדם יותר בפברואר, שירותי נתונים ניידים הושעו על יום הבחירות במדינה גם כן.
החששות לגבי מאפייני האבטחה של WhatsApp – או היעדרם – הסתחררו זה מכבר בממשלת פקיסטן, במיוחד לאחר שהתפרסמו דיווחים בדצמבר 2019 שלפיהם לפחות שני תריסר בכירים היו מטרות פגסוס, תוכנת ריגול פותח על ידי חברת אבטחת הסייבר הישראלית NSO.
באותו זמן, ממשלת פקיסטן פרסמה הודעה המורה לפקידים להימנע משליחת מסמכים רגישים וסודיים באמצעות WhatsApp והודיעה על תוכניות לפתח אפליקציית תקשורת מקומית כדי להבטיח אבטחה.
Khwaja, שר ה-IT, אמר כי האפליקציה החדשה תסייע להבטיח "פרטיות נתונים והגנה" בתקשורת ממשלתית. היא אמרה שלמרות שהיא תושק בתוך משרדי הממשלה בקרוב, "עיצוב האפליקציה חזק מספיק כדי להציע אותה לאזרחים הכלליים של פקיסטן בשלבים מאוחרים יותר, אם תרצה בכך".
אבל היא הכחישה כל תוכניות עתידיות לחסום את WhatsApp בפקיסטן, ותיארה פחדים כאלה כ"הגזמות מיותרות".
"המוקד של ביפ פקיסטן הוא לספק תקשורת מאובטחת לממשלה, והשוואות עם יישומים מסחריים אחרים אינן רלוונטיות", אמרה. "ביפ תהיה פלטפורמה רשמית לתקשורת ממשלתית. לתקשורת אישית, אזרחים רשאים לבחור באיזו פלטפורמה שהם רוצים, כל עוד זה לא בלתי חוקי".
בבאר מג'יד בהטי, מנכ"ל המועצה הלאומית לטכנולוגיות מידע (NITB), הארגון הממשלתי שהופקד על פיתוח האפליקציה, התעקש כי אין להשוות את ביפ פקיסטן לוואטסאפ.
"וואטסאפ היא מוצר מסחרי, בעוד ביפ פקיסטן היא פלטפורמה מאובטחת רשמית ומאוחדת. המטרות והיעדים שלהם שונים", אמר לאל-ג'זירה.
אבל Haque, השר לשעבר שפיקח על תחילת העבודה על האפליקציה, הצביע על רציונל אסטרטגי יותר גם ליוזמה.
האק, שעומד כיום בראש הוועדה המתמדת של האספה הלאומית לטכנולוגיית מידע, אמר שהרעיון מאחורי השקת האפליקציה היה להבטיח לפקיסטן את מה שיש לסין ולארה"ב: אפליקציית הודעות תוצרת בית.
"זהו מוצר תוצרת פקיסטן לחלוטין. בדיוק כמו איך לסין יש WeChat למשתמשים שלהם, או איך למשתמשים יש WhatsApp בארצות הברית, רצינו משהו דומה עבור פקיסטן אז זה המקום שבו ביפ נכנס לתמונה", אמר לאל ג'זירה.
Bhatti מה-NITB אמר כי האפליקציה פותחה בעזרת מפתחים פקיסטניים מהמגזר הפרטי, אך לא חשפה פרטים נוספים לגבי תכונות הבטיחות או עלות הפיתוח.
"הנדבך הבסיסי של כל אפליקציה, במיוחד ביפ פקיסטן, הוא הבטיחות והאבטחה שלה, ואני מבטיח לכם שהאפליקציה הזו כוללת את כל השכבות הדרושות, כולל הצפנה", אמר.
עם זאת, על פי מדיניות הפרטיות של ביפ פקיסטן, האפליקציה תאסוף מידע מגוון על המכשיר המשמש לגישה אליו, כמו מיקום, פרטי חיבור וכתובות פרוטוקול אינטרנט (IP), בין היתר.
מדיניות הפרטיות קובעת עוד כי מידע זה יישמר בשרתים מקומיים בתאגיד הטלקום הלאומי (NTC), ספקית הטלקום והתקשורת הרשמית לממשלת פקיסטן.
"הביפ לא ישתף, ישכור או ימכור את המידע האישי שלך לגורמים אחרים, מכיוון שהמידע מאוחסן רק בשרתים מקומיים של NTC", קובעת מדיניות הפרטיות, ומציינת גם כי היא תהיה מחויבת חוקית לחשוף מידע אישי רלוונטי במידת הצורך. לפי חוק.
ה-NTC היה בעבר יעד לניסיונות פריצה, כאשר המתקפה האחרונה התרחשה במאי 2022, כאשר כמה אתרים ממשלתיים הושעו למספר שעות. עם זאת, הממשלה הבהירה שמרכזי הנתונים נותרו לא מושפעים.
באוגוסט 2016, ארגון התקשורת האמריקאי The Intercept דיווח כי ארה"ב פרצה לשרתי NTC כדי לרגל אחר ההנהגה הפוליטית והצבאית של פקיסטן.
פעילי זכויות דיגיטליות עדיין נזהרים מאמצעי ההגנה הדיגיטליים הקיימים עבור האפליקציה.
"אחת הפגיעות הגדולות ביותר של אפליקציות ממשלתיות היא החשיפה של נתוני משתמשים רגישים באמצעות נתונים לא מאובטחים או נכסי אפליקציה", אמרה רמשה ג'האנגיר, מומחה לזכויות דיגיטליות, לאל-ג'זירה. על פי מדיניות הפרטיות של ביפ, הם יאספו מידע אישי רגיש, כולל קישורים לרשתות חברתיות. כיצד ניתן להבטיח את שלומו ובטחונו?"
מומחים מצביעים גם על מקרים של מדינות אחרות שניסו אפליקציות הודעות שאפתניות מתוצרת מקומית. Koo, פלטפורמת מדיה חברתית דמוית X, פותחה בהודו בשנת 2020 וקיבלה מענק מיוזמה ממשלתית הודית. למרות שמדובר בפרויקט פרטי, הוא אושר על ידי מנהיגים בכירים בממשלתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי, שעברו לפלטפורמה בתקופה שבה ניו דלהי ננעלה בעימות עם טוויטר – כפי שנקרא אז X. ממשלת הודו דרשה מטוויטר לחסום רשימה של חשבונות שמבקרים את ממשל מודי.
עם זאת, קו נסגר מוקדם יותר החודש בגלל חוסר מימון.
"ראינו בעבר פתרונות מקומיים כמו קו נאבקים. בניית אפליקציה דורשת מומחיות טכנית משמעותית, זמן, עקביות ומשאבים", אמר ג'האנגיר.
ביסודו, היא אמרה, "ל'פתרונות' מקומיים צריך לתת עדיפות לכיבוד פרטיות המשתמשים במקום רק להגדיל את הכוח הממשלתי על המגזר הפרטי".
