"מה שאתה הולך לשמוע הערב הוא תוכנית מפורטת ומסוכנת בשם פרויקט 2025, שהנשיא לשעבר מתכוון ליישם אם ייבחר שוב", הזהירה סגנית הנשיא קמאלה האריס את הקהל בתחילת הדיון הראשון ואולי האחרון. עם יריבתה, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ.
טראמפ השיב כי אין לו "כלום לעשות" עם זה – טענה שעיתונאים ומומחים הפריכו שוב ושוב.
צוות חשיבה שמרני, קרן המורשת, פרסם את פרויקט 2025 בשנת 2023 כמסמך מסגרת מדיניות עבור המועמד הרפובליקני לנשיאות. למרות שטראמפ התרחק מפרויקט 2025 ביולי, הוא אישר את עבודתה של קרן המורשת עליו בזמן שהוא עדיין בניסוח. "זו קבוצה נהדרת, והם הולכים להניח את היסודות ולפרט את התוכניות בדיוק מה התנועה שלנו תעשה ומה התנועה שלך תעשה", אמר טראמפ בארוחת ערב שאירחה הקרן ב-2022.
מנקודת המבט של הימין הקיצוני, פרויקט 2025 עומד כסכר הובר מטפורי נגד "הצעידה הארוכה של המרקסיזם התרבותי דרך המוסדות שלנו". ההקדמה של המסמך בן 900 העמודים טוענת: "הממשלה הפדרלית היא ענקית, מנשקת נגד אזרחים אמריקאים וערכים שמרניים, עם חופש וחירות תחת מצור כמו שלא היה מעולם". מטרת הפרויקט מתוארת כהחזרת "הרפובליקה (האמריקנית) למעגנים המקוריים שלה".
אפשר לסלוח על המחשבה שלמעלה מ-50 צוותי חשיבה שמרניים וארגונים לא ממשלתיים שנפגשו כדי לגבש מדיניות לנשיא עתידי היא חסרת תקדים. עם זאת, פרויקט 2025 הוא בקושי הפעם הראשונה שבה חבורה של מדיניות בלטוויי הימין הקיצוני משתפת פעולה כדי לעזור לקבוע סדר יום לנשיאות שמרנית.
אם המעמד הפוליטי באמת היה שקוף, הם היו קוראים לספר המשחק הזה פרוייקט 1965, כי זה לפחות כמה אחורה הימין האמריקאי התחיל לעבוד על איפוס מדיניות פרוגרסיבית.
בהחלט יש על מה לזעום אפילו עם קריאה שטחית של פרויקט 2025. קובעי מדיניות שמרניים רוצים להפריט את הסוכנות לביטחון תחבורה (TSA), את תוכנית ביטוח המזון הלאומית של הסוכנות הפדרלית לניהול חירום (FEMA), את ענקיות הלוואות הדיור הפדרליות פאני מיי ופרדי מק, וכל הלוואות הסטודנטים המסובסדות הפדרליות.
הגורואים של Project 2025 גם כמהים לחיסול משרד החינוך של ארה"ב (DOE) ושל המינהל הלאומי לאוקיאנוס והאטמוספירה (NOAA). הפשע של ה-DOE הוא שהם "חנות אחת נוחה לקרטל החינוך הערות, אשר – כפי שהראה עידן ה-COVID – אינו עוסק במיוחד בחינוך ילדים. בתי ספר צריכים להיות קשובים להורים, ולא לתומכי שמאל שכוונים לאינדוקטרינציה".
באשר ל-NOAA, הם "מבצע אדיר שהפך לאחד המניעים העיקריים של תעשיית האזעקות לשינויי אקלים" והם "מזיקים" בגלל "התנשאות הקטלנית שלהם לתכנן את הבלתי ניתן לתכנון".
אם המלצות הימין הקיצוני הללו לא מספיקות כדי לעורר תמיהה, יש עוד הרבה. מחברי פרויקט 2025 רוצים גם שמשרד הבריאות והשירותים האמריקני (HHS) והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ידרשו ממדינות לעקוב אחר כל ההפלות בגבולותיהן או לאיים על מדינות אלה ב"קיצוץ הכספים".
"מערכות המעקב אחר הפלות ותמותת יולדות של ה-CDC אינן מספיקות למרבה הצער", כותב אחד מחברי Project 2025, שכן "מדינות ליברליות הפכו כעת למקלטים לתיירות הפלות". יחד עם זאת, הוא ממליץ ל-CDC "להפסיק לאלתר את איסוף הנתונים על זהות מגדרית", מציאות מדעית שהם תייגו כ"רעיון לא מדעי".
על תוכניות גיוון, שוויון והכלה (DEI), תיאוריית גזע קריטית וזהות מגדרית, מחברי פרויקט 2025 כותבים במספר מקומות על ביטול "הנדסה חברתית… שינויי אקלים (הפחתה), תיאוריית גזע קריטית, קיצוניות מתוצרת ומדיניות מקטבת אחרת ". הם מסרבים להאמין ש"גזענות מערכתית" היא דבר.
עם זאת, עד כמה שהמרשמים של Project 2025 מזעזעים, רבים מהם אינם חדשים. חלק גדול מהם הופיעו בפרסום מנדט למנהיגות בראשות קרן מורשת, שהוא מדריך מרובע שנתי בעיקר לשמרנים מאז 1981.
בתחילה, קרן המורשת ומשתפי הפעולה שלה העמידו את ספר המשחקים הזה לזמין הן למפלגות הדמוקרטיות והן למפלגות הרפובליקניות. עם עליית השמרנים לשלטון, לעומת זאת, המנדט למנהיגות הפך לכיוון מלא לשלטון הימין-מרכז והימין הקיצוני.
היו תשעה פרסומי מנדט למנהיגות בסך הכל לכל מחזור בחירות לנשיאות מאז 1980, למעט 1992, 2008 ו-2012. אפילו ב-1981, רצונו של מדיניות שמרנית "להחיות את הכלכלה שלנו" באמצעות דה-רגולציה והפחתת מסים מסיבית כדי "לחזק הביטחון הלאומי שלנו" עם תקציבי הגנה מתוגברים ו"לעצור את ריכוזיות הכוח בממשל הפדרלי" על ידי הפרטת מוצרים ציבוריים.
שורשיו של המנדט למנהיגות הולכים אחורה עוד יותר, להתנגדות למאבק למען צדק גזעי וזכויות אזרח בשנות ה-50 וה-60. התגובה נגד התנועה לזכויות האזרח עזרה לעורר את עלייתה של התנועה השמרנית.
ב-1962, כשהסנאטור מאריזונה, בארי גולדווטר, התכונן לקראת התמודדותו בסופו של דבר כמועמד הרפובליקני לנשיאות, הוא הכריז, "אני לא אוהב הפרדה. אבל אני גם לא אוהב שהחוקה מתגלגלת". כאשר חוק זכויות האזרח של 1964 אכן עשה את דרכו בקונגרס, הסנאטור מדרום קרוליינה, סטרום ת'רמונד, הופיע בטלוויזיה ואמר שהוא עוזב את המפלגה הדמוקרטית למען הרפובליקנים. "המפלגה הדמוקרטית נטשה את העם כדי להפוך למפלגה של קבוצות מיעוט", אמר ת'רמונד בכעס.
השלב היה מוכן למיזוג בין התנועה השמרנית העוברית, המפלגה הרפובליקנית, וחברים לשעבר באגף הדרומי של המפלגה הדמוקרטית על רקע התנגדותם המשותפת לזכויות האזרח ולסוגיות אחרות של צדק חברתי. קואליציה זו הגיעה לשיאה ב"אסטרטגיית הדרום" המוצלחת של ריצ'רד ניקסון ופונה ל"רוב הדומם" שזיכה אותו בנשיאות ב-1968.
מאז, מפעילים שמרניים עבדו קשה על מנת להחדיר את רעיונותיהם הימניים לתחומים רבים של החיים האמריקאיים. ההפרטה החלקית של שירות הדואר האמריקאי, למשל, מתנהלת כבר חמישה עשורים. מחברי המנדט הראשון למנהיגות קראו להפסיק את ה"מונופול" הציבורי של שירות הדואר האמריקאי ב-1981.
בחירת בית ספר בצורה של בתי ספר צ'רטר ציבוריים הפכה למציאות במחוזות בתי ספר רבים ברחבי ארצות הברית במהלך 35 השנים האחרונות, מה שמהווה סוג עקיף של הפרטה. ההגבלות על כספי ציבור להפלות ואמצעי מניעה עשו את דרכן למדיניות הפדרלית בשנות ה-70, ובית המשפט העליון של ארה"ב ביטל את "הזכות לפרטיות" מבחינת זכויות הרבייה של נשים עם החלטת דובס לפני שנתיים, לאחר עשרות שנים של הגבלות חוקיות מתגברות.
גם אם האריס יהפוך לנשיא ה-47 של ארה"ב בינואר, פרויקט 2025, או בעצם, הפרויקט שלאחר 1965 של הפיכת ארה"ב למדינת לאום ימין קיצוני, יימשך ללא הפוגה. ייתכן שהיא תוכל לעצור את היישום המלא ברמה הפדרלית עם שליטה דמוקרטית בבית ובסנאט או עם כוח הווטו שלה. אבל היא לא תוכל לעצור את זה ברמת המדינה, שבה כל כך הרבה המלצות של שמרנים אמריקאים כבר מיושמות במלואן.
על הפלות בלבד, מאז החלטת דובס, 14 מדינות אסרו לחלוטין על הפלה, בעוד ש-11 נוספות הטילו עליהן הגבלות, ובשלוש נוספות שבהן אין הגנות חוקיות עליהן. לפחות 26 מדינות אסרו בשנים האחרונות תוכניות DEI, חומרי תורת גזע קריטיים וטיפול המאשר מגדר.
למרות תלונות הימין הקיצוני על חוסר האחריות של הממשל הפדרלי בהוצאת דולרי מס אמריקאיים על "ההתעוררות הגדולה" ועל "מדינה מנהלית" נפוחה, האמת היא, שגם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים ברמה הפדרלית והמדינה שמרו על הוצאות רווחה סוציאליות. מצב צנע במשך עשרות שנים.
שימוש ב"אנשי צבא בשירות פעיל ואנשי משמר לאומי" כדי לפטרל את הגבול ולעצור "חייזרים בלתי חוקיים" היא גם המלצה של פרויקט 2025, אבל למעשה, גם ממשל טראמפ וגם ביידן כבר יישמו מדיניות שנאת זרים זו. וטקסס, טנסי, פלורידה ומדינות אחרות פרסו את המשמר הלאומי שלהן בשנים האחרונות, אם כי בצורה לא מאורגנת.
האריס אולי משתמשת בפרויקט 2025 בקמפיין שלה כדי לתקוף את טראמפ ולהפחיד מתונים ועצמאיים להצביע עבורה, אבל פרויקט הימין הקיצוני של חשיפת ארה"ב כמקום של חופש למעטים ופשיזם עבור רבים יימשך, גם אם היא מנצח.
אחרי הכל, לפרויקט השמרני הזה היו 60 שנה לבנות את המומנטום העצום שלו, לעתים קרובות מדי בעזרת דמוקרטים ומרכזים כמו האריס.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
