בני הוא סטודנט לפסיכולוגיה שסובל מבעיות קשב וריכוז. עלינו עליהן רק בתקופה האחרונה. הוא עבר את הבגרויות בסדר גמור, נלחץ מאוד מהמבחן הפסיכומטרי, ומאז שהחל את לימודי התואר הוא נוטל 20 מ"ג אטנט לפני מבחנים. הוא מאוד לחוץ לאחרונה, ושם לב שהשימוש באטנט עושה לו לא מעט בעיות, אבל כשהוא מפסיק את השימוש, הוא בתחושת ניתוק ויש לו מצב רוח לא טוב. לפעמים חולף שבוע עד שהוא חוזר לעצמו. מה דעתך?
"בראש ובראשונה עליי לציין שאטנט הוא סם. זה ממש ספיד, אמפטמין, וכשלוקחים אמפטמין ואחר כך מפסיקים להשתמש בו, נכנסים לסוג של דאון. וזה חלק מהעניין. אגב, הביאי בחשבון שיכול מאוד להיות שלבנך אין ממש הפרעת קשב וריכוז, כי אנחנו יודעים שדווקא אנשים שמתמודדים עם הפרעות קשב ומקבלים טיפול תרופתי מתמודדים עם הרבה פחות תופעות לוואי מאנשים שנוטלים את הכדורים הללו כשאין להם הפרעות קשב. זאת אומרת, שכל מי שייקח עכשיו אטנט או ריטלין בלי קשר לשאלה אם יש לו הפרעות קשב וריכוז או אין לו הפרעות קשב וריכוז, ירגיש יותר בטוח בעצמו, הרבה יותר ערני, אבל התגובה אחר כך משתנה. האם באמת עשו לו מבחנים וקבעו שיש לו הפרעת קשב וריכוז? אולי צריך להחליף את האטנט ולבקש ריטלין ישן וטוב, ולהתחיל ליטול אותו בכמות קטנה יותר.
"אני מטפל בהפרעות קשב אצל מבוגרים בלבד, ואני מציע להרבה מאוד אנשים להתחיל במינון נמוך יותר. מניסיוני, מינון נמוך יותר ממש עושה את העבודה. בינינו, הכל עניין של ניסוי וטעייה כי כל אחד מגיב לזה בצורה אחרת. אם הוא לוקח אטנט ואז מגיב ככה, אז או שהוא צריך ליטול את האטנט באופן קבוע, מה שאני לא כל כך אוהב אצל מבוגרים כי מתרגלים לזה, או שהוא צריך להוריד מינון, או לקחת דווקא ריטלין. אם הבן נלחץ לפני מבחנים תזכרי שעם אטנט הוא נלחץ עוד יותר – אולי כדאי לקחת תרופת הרגעה, שמורידה חרדה ולא מעייפת? הרופא שמטפל בו יצליח לאזן אותו ולהתאים לו תרופה מתאימה במינון מתאים".
אני בן 82, ולאחרונה כל דבר שאני נוגע בו אני מרגיש שהוא מחוספס. ברגליים הכל בסדר, אבל בכפות הידיים קשה לי להחזיק דברים חזק. מה עליי לעשות כדי להרגיש טוב יותר?
"תחושה של חספוס וחולשה מוטורית מתאימות לבעיה במערכת העצבים. הדבר יכול לנבוע מבעיה בצוואר או מבעיה נוירולוגית שנקראת נוירופתיה. מה שצריך לעשות הוא ללכת לנוירולוג ולעשות בדיקה שנקראת EMG. אחרי הבירור אפשר יהיה להבין איך להקל עליך בהתאם למצבך הפיזי. בנוסף, אני ממליץ לעשות בדיקות דם לבלוטת התריס ולוויטמינים, בעיקר של B12".
בתקופה האחרונה אני מרגישה שאני נושמת אבל כאילו לא נכנס לי אוויר כמו שצריך לגוף. אני בת 45, והתופעה הזו מאוד מלחיצה אותי. אני מרגישה כאילו אין לי סיפוק בנשימה. הדבר יכול להתרחש גם סתם כך, באמצע היום, גם כשאני שוהה בחדר ממוזג. לפעמים זה קורה לי פעמיים או שלוש פעמים ביום. ממה לדעתך זה נובע ואיך אפשר לטפל בזה?
"מה שאת מתארת הוא בדרך כלל סימן לבעיה ריאתית – שאין לך. אחרת היית חווה את זה כל הזמן, ולא פעמיים או שלוש ביום. מצבי מתח וחרדה מביאים הרבה פעמים למצב של חוסר יכולת לתפוס אוויר – אני צריך לנשום עמוק יותר כדי להרגיש טוב יותר. החרדה באה לידי ביטוי בתחושות גופניות כגון סחרחורות, חוסר יציבות וקוצר נשימה.
"כהתחלה, הייתי ממליץ לך לפנות לרופא ריאות שיפנה אותך לביצוע בדיקת נשיפה – ספירומטריה. הבדיקה מיועדת לבדוק את תפקודי הנשימה. אם הבדיקה תהיה תקינה, או בגבול התקין – אני אמליץ לך לבצע טסט לעצמך ולקחת במשך שלושה חודשים נוגד חרדה כמו פריזיום, ציפרלקס, לוסטרל. הרבה פעמים זה פותר את תחושות המתח והחרדה".
עריכה: עדן בן ארי
