פרידריך מרץ, המנצח בבחירות שלשום (ראשון) בגרמניה, החל בשיחות עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) להשגת אישור מהיר עבור תקציב הגנה מיוחד, העומד על סכום משוערך של עד 200 מיליארד יורו (210 מיליארד דולר), לפי מקורבים לעניין שדיברו עם בלומברג.
זאת, בזמן שגרמניה ואירופה מתמודדות עם לחץ אמריקאי גובר להגדלת הוצאות הביטחון ואיום רוסי מתמשך בעקבות המלחמה באוקראינה. מדובר בסכום כפול מהחבילה שאושרה לפני שלוש שנים, כאשר הקנצלר המיועד נאלץ לפעול במהירות ולעקוף מגבלות תקציביות חמורות בחוקה הגרמנית כדי להשיג את יעדיו הביטחוניים.
מירוץ נגד הזמן: פתרון יצירתי למגבלות החוקה
בעקבות הבחירות בגרמניה, שבהן זכתה ברית המפלגות השמרניות – ובתוכן המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית של מרץ – לניצחון צר מהצפוי, נוצר מצב מורכב בפרלמנט הגרמני. התמיכה במפלגות הקיצון הפוליטי (משמאל ומימין) יצרה מיעוט חוסם, המונע מהמפלגות המרכזיות את הרוב של שני שלישים הדרוש לשם שינוי מגבלת החוב ("בלם החוב") המעוגנת בחוקה הגרמנית, המגבילה את הגירעון התקציבי המותר ל-0.35% מהתמ"ג.
לפי מקורות המקורבים לשיחות, שדיברו עם בלומברג, נבחנות מספר אפשרויות לעקיפת המגבלות התקציביות. אחת האפשרויות היא לקדם הצבעה על החבילה החדשה דרך הפרלמנט היוצא, בראשות שולץ, לפני שהפרלמנט החדש יתכנס לראשונה ב-24 במרץ. רעיון נוסף הוא אישור קרן מיוחדת לתקציב צבאי חדש ולסיוע לאוקראינה, או לחלופין הרחבת הקרן הקיימת של 100 מיליארד יורו.
"הפרלמנט הגרמני התחתון (הבונדסטאג) עדיין מסוגל לקבל החלטות בכל זמן", אמר מרץ לכתבים ביום שני, בהתייחסו לפרלמנט היוצא. "האם עלינו להחליט כעת או האם אנחנו חייבים לעשות זאת – זה נושא שאדון בו עם המפלגות שעדיין מכהנות בפרלמנט הנוכחי".
גם הקנצלר היוצא, שולץ, העלה את האפשרות לכנס מחדש את הפרלמנט לישיבת חירום, באומרו לכתבים שמהלך דומה התרחש ב-1998, כאשר גרמניה נדרשה לקבל החלטות בנוגע למלחמה ביוגוסלביה לשעבר. "זה מקרה נדיר שהפרלמנט מתכנס מחדש – אבל זו לא תהיה הפעם הראשונה שזה קורה". אמר שולץ.
לחץ מבית ומחוץ: הכלכלה הגרמנית והאנרגיה היקרה
ההחלטה להגדיל את תקציב הביטחון מגיעה בתזמון רע, כשגרמניה נתונה במשבר כלכלי. לפי סקרים ומומחים בתקשורת הזרה, מקובל לומר כי הכלכלה החלשה בגרמניה הייתה למוקד מרכזי שהשפיע על הבחירות האחרונות בקרב המצביעים בגרמניה. להמחשת המצב הקשה, די להתסכל בענפי השוק שמסורתית היו לחזקים בגרמניה, ובראשם יצרני הרכב כולל פולקסווגן, אשר לאחרונה נאלצים לקצץ בכושר הייצור שלהם, ומפטרים אלפי עובדים.
מרץ הבטיח להקל על נטל האנרגיה היקרה במדינה על ידי קיצוצי במיסים, השקעה של המדינה בתשתיות ושימוש בכל הטכנולוגיות הזמינות להבטחת אספקת אנרגיה מספקת. מפלגתו ככל הנראה לא תהסס להרחיב תשתיות דלק מאובן, והיא רוצה לבחון מחדש את היציאה של המדינה מאנרגיה גרעינית למרות ספקנות מצד מנהלים בתעשייה.
שינויים במדיניות האנרגיה יהיו בעלי משמעות עבור הכלכלה הגרמנית, אולם מרץ ניצב בפני משימה מורכבת בהבטחת ייצור חשמל מספק כשאנרגיית רוח ושמש אינן זמינות, ובו-זמנית הגבלת התלות בשותפי סחר בלתי יציבים. מעבר לניהול ציפיותיו של טראמפ, המנהיג השמרני יצטרך להתמודד עם קריאות להפעלה מחדש של יבוא דלק מרוסיה.
טראמפ והשלכות הבחירות: בין סחר, גז ואוקראינה
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מיהר להגיב על ניצחונם של מרץ ומפלגתו בפוסט בו כתב באותיות גדולות באנגלית כי "העם בגרמניה התעייף מהאג'נדה חסרת ההיגיון הבריא, במיוחד בנושאי אנרגיה והגירה". אזכור האנרגיה ראשון אולי משקף את האינטרסים שלו עצמו, כיוון שטראמפ חפץ בכך שאירופה תרכוש יותר גז אמריקאי, תוכנית העשויה להיות קלה יותר להשגה תחת מנהיג גרמני המכנה טורבינות רוח "מכוערות", ורוצה לבנות במהירות 50 תחנות כוח גז.
מרץ נמצא תחת לחץ להתקדם במהירות בנושא הביטחון כאשר שאר האיחוד האירופי נאבק להגיב לנחישותו של טראמפ לכפות הסדר מהיר למלחמה באוקראינה. טראמפ כבר שוחח עם ולדימיר פוטין, ולפי דיווחים אתמול (שני) בתקשורת הזרה, קרוב להסכם עם אוקראינה לגבי עתודות מינרלים שברשות זו השנייה.
בזמן שמרץ מתמודד עם אתגרים אלה, נשיא צרפת עמנואל מקרון נמצא בוושינגטון ומתכנן ללחוץ על טראמפ להציע תמיכה אווירית אמריקאית למאמצים אירופיים לגבות את אוקראינה, מול סוריה, ביום שיבוא לאחר כל הסכם שיתקבל. "דיברתי עם מנהיגים אירופיים ורבים מהם מוכנים להיות חלק מערבויות ביטחוניות", אמר מקרון.
תעשיית הנשק הגרמנית נערכת לעידן חדש: ריינמטאל מובילה את הדרך
ריינמטאל (Rheinmetall ), יצרנית התחמושת הגדולה באירופה, הודיעה על כוונתה להסב שני מפעלי רכב בגרמניה לכיוון ייצור ציוד צבאי, כך לפי דיווח של רויטרס אתמול (ב'). המהלך מדגיש את ההשפעה של עלייה צפויה בהוצאות הביטחון באזור על רקע המתיחות עם ארה"ב בנוגע למלחמה באוקראינה.
המעבר ההגנתי של ריינמטאל משפיע על המפעלים שלה בברלין ובנויס (שבגדה המערבית של נהר הריין), שם החברה מייצרת כיום חלקי רכב, ענף משק הניצב בפני אתגרים לאור העובדה שיצרני הרכב הגרמניים נאבקים בעלויות גבוהות ובתחרות מחו"ל. תחת התוכניות, שעדיין דורשות פירוט והסכם, שני המפעלים יהפכו לחלק מחטיבת הנשק והתחמושת של ריינמטאל וישמשו כמפעלים "היברידיים", שיבטיחו שייצור מסוים של רכב עדיין יכול להתקיים.
"מעל לכל, המפעלים ירוויחו מהעוצמה התעשייתית שיש לקבוצת ריינמטאל כספק ציוד צבאי גדול, וכן מהביקוש הגבוה מלקוחות בגרמניה ובעולם", אמרה הקבוצה לרויטרס בתגובה בדוא"ל.
בבלומברג דווח כי שווי השוק של ריינמטאל זינק מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. היא צורפה למדד הדאקס 30 הגרמני לפני שנתיים, ולפי נתוני LSEG, החברה שווה כיום כ-39 מיליארד יורו (40.8 מיליארד דולר), כמעט פי שניים מערכה לפני בחירתו של טראמפ. מניות החברה עלו ביותר מ-800% מאז הפלישה הרוסית לפני שלוש שנים.
"אנחנו מוכנים היטב ואיננו צריכים להיות ביישנים – יש לפעול עכשיו למען הביטחון באירופה", אמר ארמין פאפרגר, מנכ"ל ריינמטאל, לרויטרס בתחילת פברואר, והוסיף כי החברה צופה צמיחה מהירה אף יותר מהצפוי קודם לכן.
הרווח התפעולי של ריינמטאל בעסקי הנשק והתחמושת כמעט הוכפל ל-339 מיליון יורו בתשעת החודשים הראשונים של 2024, בעוד שהרווחים בחטיבת הרכב של החברה ירדו ב-3.8% ל-74 מיליון, כפי שדיווחה בנובמבר.
המירוץ לחימוש אירופה: מנאט"ו לשדות הקרב
ההחלטה להגדיל את תקציב הביטחון קשורה גם ללחץ גובר מצד ארה"ב ונשיאה, שקרא למדינות נאט"ו להגדיל את תמיכתם בהוצאות הביטחון של נאט"ו ל-5% מהתמ"ג, הרבה מעבר ליעד הנוכחי של 2%. בשנה שעברה, רק 23 מתוך 32 מדינות החברות בנאט"ו עמדו ביעד של 2%.
לפי אנליסטים של דויטשה בנק, תאגיד שירותים פיננסיים בינלאומי השוכן בגרמניה, תיקון עשר שנים של היעדר תקצוב חברות נאט"וף, במטרה להגיע ליעד של הרצוי, יעלה כ-800 מיליארד יורו. יתרה מכך, מתוך כ-200 מיליארד יורו שהוצאו על ציוד ביטחוני באירופה מאז 2022, רק 40 מיליארד הגיעו לספקי הגנה באיחוד האירופי.
הזינוק הצפוי בהוצאות ביטחוניות עשוי להועיל גם למתחרותיה של ריינמטאל בתחום הביטחוני, ביניהן חברות כמו הנסולדט (Hensoldt HAGG.DE) ורנק (Renk R3NK.DE). בתי השקעות כמו UBS הגיבו למגמה זו, כאשר UBS העלתה את המלצתה למניית ריינמטאל מ"ניטרלי" ל"קנייה" וקבעה יעד מחיר חדש של 1,208 יורו – היעד הגבוה ביותר למניה זו בקרב כל האנליסטים שנתוניהם מנוטרים על ידי בלומברג.
"ההוצאות על ביטחון צפויות לעלות אפילו אם תוצאות הבחירות הסופיות לא יהיו אידיאליות למצדדי הגדלת תקציבי הביטחון", כתבו האנליסטים של UBS בהערה. "ממשלה חדשה עשויה עדיין להשתמש בכלים שונים להגדלת הוצאות הביטחון באמצעות הפעלת סעיף החירום, הקצאה מחדש של התקציב או העלאת מסים".
המעבר למדיניות כלכלית בה נושא הביטחון הוא המרכזי יותר מבעבר, ניכר גם במקומות אחרים. קבוצת KNDS הסכימה לרכוש מפעל במזרח גרמניה מיצרנית הרכבות הצרפתית אלסטום. KNDS, המוחזקת 50-50 על ידי Wegmann & Co GmbH הגרמנית והמדינה הצרפתית, מתכננת לייצר באתר ציוד צבאי, כולל טנק הקרב LEOPARD 2 ורכב הלחימה לחי"ר PUMA.
בנוסף, מתקבל הרושם כי גדל ה"תאבון" של משקיעים בנכסים ביטחוניים, כאשר טיסנקרופ מכינה פיצול של חטיבת אוניות המלחמה שלה TKMS, בעוד KNDS בוחנת הנפקה בבורסה בסוף 2025 לכל המוקדם.
כעת, כשמרץ מנסה להתמודד עם האתגרים הפיסקליים והביטחוניים, הוא טען בפני כתבים גרמניים כי בתקוותו לחתום על הסכם קואליציה עם ה-SPD עד חג הפסחא (Easters), בזמן שטראמפ אמר לגורמים אמריקאים שהוא רוצה שהסכם שלום באוקראינה יוסכם עד אז גם כן. דבר העשוי להעיד על קשר אפשרי בין הבחירה של מרץ' בתאריך זה, לבין דבריו של טראמפ, ושמא פסחא הוא כמו הביטוי המקביל ל-"אחרי החגים" של הישראלים.
