פרשת משפט שלמה 2024 מעוררת שיח רב בקרב הישראלים: בדיונים ברשתות החברתיות העלו הורים שעברו ועוברים טיפולי פוריות, חשש מפני החלפת עוברים שיגרר למצב בו יילקח ילדם לאור פסיקת בית המשפט לענייני משפחה אתמול. עו"ד עילית נבו-רפאל, מומחית לרשלנות רפואית, משיבה על כל השאלות הבוערות.
מה קבע בית המשפט לענייני משפחה?
"השופט עובד אליאס פסק כי ההורים הם אלה שהילדה נושאת את מטענם הגנטי וכעוברית הוחדרה בטעות לרחמה של אישה אחרת, וכי אותה אישה שנשאה את העוברית ברחמה במשך תשעה חודשים אינה האם. השופט אליאס קבע כי הילדה תימסר מההורים שגידלו אותה עד כה להוריה הגנטיים".
מה צפוי כעת לילדה?
"הילדה אמורה לעבור להורים הגנטיים על פי תוכנית מסודרת של משרד הרווחה. לדברי ההורים שילדו את הפעוטה וגידלו אותה עד היום, בכוונתם בכוונתם לערער על הפסיקה לבית המשפט המחוזי שיידון בערעור בהרכב של 3 שופטים. במקרה שתיוותר ההחלטה על כנה, תהיה לזוג אפשרות לפנות לבית משפט העליון בבקשת רשות ערעור. בשל מורכבות העניין והשלכותיו ניתן להניח בזהירות כי רשות כזו תינתן ואז בית המשפט העליון יכריע בסוגייה הכה קשה".
האם הורים שהביאו ילד לעולם בטיפולי פוריות צריכים לחשוש שייקחו להם את הילד אם יתברר שהוא לא שלהם ביולוגית?
"אין צורך להיכנס לפניקה. בית המשפט שוקל את טובת הילד מעל הכול, והחלטות כאלה אינן מתקבלות באופן אוטומטי ולא בקלות. פסק הדין עדיין אינו חלוט ויש כאמור כוונה לערער עליו לערכאות גבוהות יותר. מקרים כאלה הם נדירים מאוד, אך ההשלכות הרגשיות על ההורים עצומות, ולכן מערכת המשפט מטפלת בהם ברגישות רבה".
מה על הורים לעשות אם עולה חשש שהעובר שלהם נמצא אצל הורים אחרים?
"במצב כזה, ההורים יכולים לפנות למרכז הפוריות שבו טופלו ולבקש הבהרות. אם החשש מתחזק, יש לפנות לייעוץ משפטי אשר במקרים מסויימים יצריך הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט, שיאשר בדיקת רקמות במידת הצורך. אולם כאמור, אין צורך לפעול בצורה פזיזה שעלולה לגרום נזקים רגשיים לשני הצדדים".
האם מותרת בדיקת רקמות בישראל?
"בדיקות רקמות בישראל מותרות, אך הן כפופות לאישור בית המשפט. הסיבה לכך היא שמדובר בהחלטה רגישה שיש לה השלכות חוקיות ואישיות כבדות משקל. בית המשפט יורה על ביצוע הבדיקה רק במקרים שבהם שוכנע שיש צורך להכריע במחלוקת, כמו בתביעת אבהות, או לקבוע קשר גנטי, כמו במקרה זה".
מתי צפויה הפרשה להסתיים?
"המאבק המשפטי יכול להימשך חודשים עד שנים" מסבירה עו"ד נבו-רפאל, "ברור שככל שהזמן נמשך מבחינה נפשית, הנזק לשני זוגות ההורים ולילדה הוא עצום. בחשש מתמיד שייקחו מהם את הילדה או שתגיע בשורה מטלטלת, עוברים ההורים חוויה קשה ביותר".
לאור המקרה מה צריכים לעשות הורים שנמצאים כעת בטיפולי פוריות?
עו"ד נבו רפאל: "להישאר רגועים ולהבין שמדובר במקרים נדירים ביחס לכמות טיפולי ההפריות שבוצעו במדינת ישראל. יחד עם זאת, צריך לגלות עירנות ולוודא שמערכות הניהול והמעקב מבוצעות כנדרש במרכזי הפוריות. מעבר לכך, יש להתייעץ עם אנשי מקצוע ככל שמתעורר חשש.
מה לגבי פיצויים שאסותא תצטרך לפצות בשל הרשלנות שהובילה למקרה הטרגי?
עו"ד נבו רפאל: "ככל שתוגש תביעת נזיקין כנגד אסותא, על ידי מי מהצדדים, אסותא תצטרך לפצות את המעורבים הישירים בפרשה העגומה, את שני זוגות ההורים ואת הילדה, וזה יקרה בכל מקרה, לא חשוב מה תהיה התוצאה. היקף הפיצוי ישתנה בהתאם לתוצאה ובהתאם לנזקים.
"אם ניתן כדוגמה את ההורים שילדו את הילדה, אסותא תצטרך לפצותם על עוגמת הנפש שנגרמה להם בכל התקופה הזו שלוותה בחשש שהילדה תילקח מהם, בין אם הילדה תישאר אצלם ובין אם לא. לא מדובר בעניין של מה בכך, מדובר בעניין רציני ומשמעותי של חשש אמיתי של ניתוק ילדה מאם שהייתה בהיריון איתה וילדה אותה וזוג הורים שגידל אותה. במקרה שהילדה אכן תילקח מהם אז גם ההוצאות בגין גידולה שנשאו בהם במשך כל השנים, הן הוצאות שהן ברות פיצוי. כמובן שצריך לפצותם גם על הנזקים הממוניים שנגרמו להם כמו ייצוג משפטי חוות דעת של מומחים וכמובן גם על הנזק הנפשי הקבוע שנגרם להם ככל שנגרם".
"גם את ההורים הביולוגיים אסותא תצטרך לפצות ככל שהילדה לא תעבור אליהם" מוסיפה עו"ד נבו-רפאל, "הפיצויים יתחשבו בעוגמת הנפש, הנכות הנפשית והנזקים הנלווים כמו הוצאות ההליכים המשפטיים. ככל שהילדה תעבור לחזקתם גם אז אסותא תצטרך לפצותם אבל מן הסתם הפיצויים יהיו נמוכים יותר כי הנזק שלהם קטן יותר. ולבסוף צריך לזכור שגם הילדה זכאית לפיצוי. לאור העובדה שמסקנות הגורמים המייעצים קבעו כי לכל החלטה שיפוטית תהיה השפעה על הילדה ולאור ההמלצה לספר לילדה את הסיפור שנקלעה אליו שלא בטובתה אז אין ספק שגם היא זכאית לפיצוי שישקף את היקף הנזק שנגרם לה, שאת היקפו ניתן יהיה לקבוע רק בעתיד".
